פיצויים בעקבות היעדר הפניה לייעוץ גנטי: בית המשפט פסק לאם שילדה תינוק עם תסמונת

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, קבע כי קופת חולים ציבורית ובית חולים המופעל על ידי המדינה, יפצו אישה שילדה תינוק עם תסמונת גנטית – וזאת בשל מחדל בהפנייתה לייעוץ גנטי במועד.

רקע: הנתונים החריגים שלא טופלו

במהלך ההיריון של האישה, נחשפו צוותי הרפואה למספר נתונים חריגים בבדיקות שנעשו בשבוע ה-35 (שבוע 34+5). על פי פסק הדין, במצב כזה היה מקום להפנות את האם לייעוץ גנטי מקצועי. ייעוץ זה נועד לאפשר לה להבין האם לעובר צפויה תסמונת משמעותית, ולשקול בהתאם את המשך ההיריון, כולל אפשרות לבקש הפסקתו במידת הצורך.

אולם, כפי שנקבע בבית המשפט, קופת החולים ובית החולים לא העבירו את המידע המלא ולא הפנו את האם לייעוץ, חרף הנתונים שדרשו התייחסות מיוחדת.

הזכות לאוטונומיה והמשמעות המשפטית

ההליך שהתנהל עסק בעיקר בשאלה: האם העדר הפניה לייעוץ גנטי מהווה רשלנות רפואית, פגיעה באוטונומיה או הפרת חובת זהירות. מתוך שלוש עילות התביעה שהוצגו – קיבל בית המשפט רק את עילת הפגיעה באוטונומיה.

• המושג "פגיעה באוטונומיה" מתאר מצב שבו אדם אינו מקבל את כל המידע הדרוש לו כדי לבחור בעצמו, בחופשיות, את דרכו הרפואית. לדוגמה, כאשר לא מקבלים הסבר מספק על אפשרות רפואית או סיכון משמעותי.
• בית המשפט קבע שהאם זכאית לקבל פיצוי על כך שלא יכלה לממש את זכותה להחליט כיצד לפעול בעקבות הנתונים שנמצאו בבדיקות.

הדיון בגובה הפיצוי

בני הזוג ביקשו פיצוי משמעותי בסך קרוב ל-1.8 מיליון ש"ח, בטענה שהפגיעה בזכויותיהם גרמה נזק רגשי כבד. מנגד, קופת החולים והמדינה טענו שמדובר בדרישת יתר – שהפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה צריך להיות סמלי, ובכל מקרה יש להתחשב בתשלומים שמקבל הילד מהמוסד לביטוח לאומי.

השופט דן בכך וקבע שהפיצוי שביקשה האם אכן חורג מהמקובל, אך מצד שני דחה את טענת ההגנה שקבעה שיש להפחית או לקזז את קצבאות הביטוח הלאומי של הילד מתוך הפיצוי שמגיע לאם.

• בית המשפט הסביר שפיצוי על פגיעה באוטונומיה שייך אך ורק למי שזכותו נפגעה – במקרה הזה, האם – ואינו קשור לזכויותיו של הילד.
• כך, נקבע כי לא ניתן לקזז גמלאות שמשולמות לקטין לצורך טיפולו מהפיצוי האישי המגיע לאם.

הכרעת השופט: אחריות מוסדות הבריאות בשל הטיפול החסר

בפסק דינו, ציין השופט כי היה על הגורמים הרפואיים להביא לידיעת האם את האפשרות לעשות בירור גנטי. הוא הסביר כי רק בידי האם הייתה היכולת להחליט – בהינתן כל המידע – האם להמשיך עם ההיריון או לשקול את הפסקתו. שלילת היכולת לבחור מהווה הפרה של זכות יסוד של המטופל.

השופט הוסיף כי "אוטונומיה אישית" היא זכות משפטית וחברתית: רופאים ומוסדות רפואיים מחויבים לשתף במידע וליידע מטופלים על השלכות האפשרויות לצורך קבלת החלטות משמעותיות.

כתוצאה מהמחדל של קופת החולים ובית החולים, האם נושאת בעול נפשי כבד ובתחושת החמצה על שלא יכלה לבחון חלופות בהתאם למידע הגנטי הרלוונטי.

סכום הפיצויים: השקלול והסכמות הצדדים

לאחר עיון בטענות ונסיבות המקרה פסק השופט פיצוי בסך 175,000 ש"ח לכל אחת מהנתבעות. בסך הכול, קיבלה האם 350,000 ש"ח פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה שלה. אל סכום זה הצטרפו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהפיצוי – כך שהפיצוי הכולל הגיע ל-420,000 ש"ח.

• הפיצוי שנפסק אינו נועד להחליף קצבאות המיועדות לטובת רווחת הילד, אלא לפצות את האם באופן אישי על עוגמת הנפש שנגרמה לה.
• המשמעות היא שמקרים בהם לא נמסר מידע קרדינלי להורים לעובר – עלול להביא לחיוב מוסדות בריאות בפיצויים משמעותיים.

משמעות רחבה: החשיבות שביידוע המטופלת על אפשרות לייעוץ

פסק הדין מדגיש את החשיבות שבהעברת מידע מלא ומהותי למטופלות במהלך ההיריון, במיוחד כאשר מתגלים נתונים חריגים. הרופאים, מכוח חובת הזהירות והזכות לאוטונומיה, צריכים להציע אפשרויות ייעוץ כך שהמטופלת תוכל לשקול באופן חופשי ומשכיל את המשך טיפולה.

כל מקרה דומה בו נמנעת מהאישה אפשרות זו, אף במחדל, עלול לגרור קביעה בדבר פיצוי כספי בשל פגיעה בזכותה לקבל החלטות מושכלות לגבי גופה וחייה.

לסיכום, טען בית המשפט שעל מוסדות הרפואה להקפיד על יידוע מלא, במיוחד במצבים רגישים. הזכות לקבלת מידע איננה מותרות – היא זכות בסיסית, וכל פגיעה בה דורשת התייחסות משפטית ופיצוי מתאים.