פיצוי של רבע מיליון שקל בגין טיפול שיניים רשלני: בית המשפט פסק פיצויים למטופל בעקבות כשלים בטיפול

מטופל בן 64 קיבל פיצוי משמעותי ממרפאת שיניים לאחר שנקבע כי הטיפול שקיבל היה רשלני והוביל לנזקים קשים. ההחלטה התקבלה בבית משפט השלום, שקבע כי על הרופאים להשיב למטופל את עלות הטיפול, לפצותו עבור כאב וסבל, וכן להעניק פיצוי עבור טיפולים עתידיים שיידרשו לו כתוצאה מהטיפול הלקוי.

רקע: טיפול משקם שהסתיים בכשלים חמורים

המטופל, גבר בשנות השישים לחייו, פנה למרפאה פרטית בבקשה לשיקום מלא של שתי הלסתות. במהלך שנים ספורות עבר עקירות מרובות, הרמת סינוס, החדרת שתלים, התקנת גשר וכתרים. לדבריו, מרגע סיום הטיפולים החלו להופיע תסמינים ממושכים: כאבים חזקים באזור ההשתלות, נפיחות, ריח רע מהפה ואף הפרשות לא רגילות. בדיקות רפואיות נוספות שביצע, בהמלצת רופא אף-אוזן-גרון, גילו כי שתלים חדרו לחלל הסינוסים וגרמו לזיהום חמור ודלקת עוצמתית.

• המדובר בעקירה של שבע שיניים בלסת העליונה ומתן שתלים שביצועם לא צלח.
• הגשר והכתרים שהורכבו בלסת התחתונה יצרו קושי באכילה ודחיסות של מזון מתחת לכתרים.
• המטופל נאלץ ליטול משככי כאבים ואנטיביוטיקה למשך תקופה ממושכת ולהתמודד עם השלכות יומיומיות קשות.

טענת המטופל: רשלנות רפואית מתמשכת ואי שקילת האפשרויות

המטופל הדגיש לאורך ההליך המשפטי כי התנהלות הצוות הרפואי לא הייתה סבירה. לטענתו, הוחלט להתקדם לטיפול רדיקלי מבלי לשקול קודם לכן אופציות שמרניות יותר, כמו טיפול אצל מומחה חניכיים – שייתכן והיה מציל חלק מהשיניים שנעקרו.

בנוסף, אל מול רווחים כספיים שנצברו למרפאה, נדחקו, לטענתו, שיקולי טובת המטופל, וחלק מתחנות הביניים בתהליך הטיפולי קוצצו. כתוצאה, הגשר והכתרים שהורכבו בלסת התחתונה לא התאימו למבנה פיו, והובילו לצבירת מזון ודלקות חוזרות.

טענת המרפאה: המטופל הסכים לסיכונים

הרופאים מצידם טענו כי כל שלבי הטיפול הוסברו לתובע וכי חתם על הסכמה מדעת, כלומר מסמך שבו מצהיר המטופל שהוסרו בפניו הסיכונים האפשריים. לשיטתם, היו סיכונים ידועים בעולם רפואת השיניים והשתלים, ולא כל סיבוך בהכרח נובע מרשלנות.

הצוות הדגיש שהשתלים עצמם נמצאו תקינים במעקב, ולטענתם, הנזקים נגרמו בשל גורמים חיצוניים שאינם נובעים מהטיפול שביצעו.

מסקנות המומחה והכרעת בית המשפט

המכריע בדיון היה חוות דעתו של מומחה עצמאי שמינה בית המשפט. מחוות הדעת עלה כי חלק מהשתלים, ובעיקר הגשר והכתרים, הותקנו באופן שאינו תואם לסטנדרט ההולך ומקובל בתחום השיקום הדנטלי. במיוחד הודגש כי הכתרים בלסת התחתונה היו רחבים מהנדרש, דבר שגרם לדחיסת מזון מתמדת ולהתפתחות דלקות סביב הכתרים.

• ביחס לעקירות הצביע המומחה כי היה ניתן בהחלט לשקול טיפול שמרני לפני הכרח בעקירה רבת שיניים.
• השתלים שהוחדרו שבחלקם חדרו לחלל הסינוס – תוצאה ישירה של טיפול לא תקני.
• בשל המקרה היה החשש כי אילו היה המטופל מקבל ייעוץ חיצוני קודם, ניתן היה למנוע את הנזק.

בהחלטתו קבע בית המשפט כי המטופל הרים את נטל ההוכחה וקבע כי הרופאים התרשלו לאורך הטיפול ומנעו ממנו טיפול מיטבי.

הפיצוי שנפסק: מעבר להחזר כספי

על פי פסיקת השופט, על המרפאה והרופאים להשיב למטופל את עלות הטיפולים שכשלו, שנאמדו בכ-150,000 שקלים. מעבר לכך, פסק השופט פיצוי עבור כאב וסבל על סך 50,000 שקלים. במצטבר, הפיצוי הכספי שנפסק הגיע לכ-200,000 שקלים. בנוסף לכך חויבו הנתבעים לשלם שכר טרחת עורך דין והוצאות משפטיות בסכום כולל של כ-47,000 שקלים.

• הפיצוי מהווה אות אזהרה לרופאים ולמטופלים כאחד: הקפדה על הליכי אבחון ושקילה מדוקדקת של טיפולים דרסטיים – חיונית.
• הליכים ברשלנות רפואית יכולים להוביל לחיוב כספי משמעותי, במיוחד במקרים בהם נותר נזק הדורש טיפול עתידי.

רשלנות רפואית – מה זה וכיצד ניתן להתמודד?

רשלנות רפואית מוגדרת כהתנהלות בלתי זהירה מצד גורם רפואי, אשר גורמת למטופל נזק שלא לצורך, לעומת סיכון רגיל הכרוך ברפואה. כדי לבסס תביעה יש להראות קשר סיבתי ישיר בין התרשלות לרופא (או לצוות מרפאה) לבין הנזק שנגרם. בנוסף, דרוש להוכיח כי התנהלות סבירה יכלה למנוע את הנזק.

בתי המשפט נוהגים להיעזר במומחים חיצוניים אשר בודקים את התנהלות הצוות הרפואי, את המסמכים ואת ההגיון הרפואי שעמד בבסיס ההחלטות הטיפוליות.

סיכום

המקרה שלפנינו מדגיש את חשיבות הזהירות והאחריות המוטלת על הצוות הרפואי בשיקום פה. על פי הכרעת בית המשפט, טיפול שנעשה באופן רשלני, ללא בחינת כל החלופות, עלול לגרום לנזק למטופל ולחיוב כספי ניכר. הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית ככלי לתיקון עוול ולהבטחת רמת שירות נאותה, היא חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל.