פיצוי עתק להורי בת עם מום גנטי: רשלנות רפואית בסקירת מערכות

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בשבוע שעבר פיצוי כספי בסך של כ-11 מיליון שקלים להורים שילדתם נולדה עם מום גנטי חמור. פסק הדין מתמקד ברשלנות רפואית שהתבצעה במהלך ההיריון, כאשר לא נערכה לאם בדיקת סקירת מערכות בהתאם לנהלים המקובלים – בדיקה שיכלה לגלות את המום בשלב מוקדם בהריון.

העובדות המרכזיות: אי ביצוע בדיקה חיונית

הפרשה החלה בשנת 2011, כאשר נולדה לבני הזוג בת אשר זמן קצר לאחר לידתה אובחנה כלוקה במום גנטי משמעותי. עם השנים, מצבה הידרדר: כיום היא סובלת מנכות תפקודית מוחלטת ונזקקת לטיפול והשגחה צמודים מסביב לשעון. כבר בלידה שקלה הילדה כשניים וחצי קילוגרמים ולאחר מכן התברר מצבה הקשה.

• הבדיקות הרפואיות בהריון לא כללו סקירת מערכות מפורטת, שהיא בדיקה מרכזית לאיתור מומים מולדים אצל העובר.
• ההורים העידו על קושי רב בגידול בתם ונזקקותה התמידית לעזרה בכל תחומי חייה.
• הפיצוי הכספי אמור לכסות הפסדי השתכרות, עזרה סיעודית, הוצאות בריאות ועוד.

עיקרי טענות הצדדים: אחריות וסבירות קבלת ההחלטות

בני הזוג טענו בתביעתם כי הצוות הרפואי של בית החולים נתן טיפול שאינו עומד בדרישות הסטנדרט המקובל. לטענתם, אילו הייתה מתבצעת סקירת מערכות רחבה – או בדיקות דומות כגון בדיקה גנטית – ניתן היה לאתר את המום בזמן והם היו מקבלים החלטה על הפסקת הריון, אף שלדבריהם מדובר בהחלטה קשה הכרוכה בדילמות אישיות עמוקות.

מנגד, באי כוח בית החולים טענו כי הרופאים פעלו בהתאם להנחיות הרפואיות. בנוסף נטען כי האם סירבה לבצע בדיקת מי שפיר, שהיא בדיקה ייעודית לאיתור מומים גנטיים. מעבר לכך, לטענת ההגנה, גם לו היה מתגלה המום בשלב העוברי, האם (שמוצאה ממשפחה מוסלמית) לא הייתה מסכימה להפסיק את ההיריון מתוך שיקולים דתיים וערכיים.

ההורים דחו טען זו והבהירו כי האם חילונית ומשכילה, ומתגוררת בסביבה עירונית מתקדמת. לדבריהם, השיקול הדתי לא היה מהווה מכשול לקבלת החלטה על הפלה אילו נודע על מצבו של העובר.

מסקנות בית המשפט: רשלנות וקשר סיבתי

בית המשפט בחן לעומק את מהלך ההיריון ואת אופי הבדיקות שנעשו. בית המשפט ציין כי סקירת המערכות שבוצעה בפועל הייתה שטחית ודמתה לאולטרסאונד בסיסי בלבד, ואילו לפי הסטנדרט הרפואי המקובל היה צורך בבדיקה מקיפה, שיכולת האבחון שלה גבוהה לאיתור מומים מסוימים.

• בית המשפט לא התרשם מטענת הנתבעים בנוגע למניעים הדתיים של האם, וקבע כי לא הובאו ראיות מוצקות לכך שההורים לא היו בוחרים בהפסקת היריון לו היה מתגלה מום חמור.
• נקבע שישנו קשר סיבתי ברור בין המחדל בביצוע הבדיקות לבין לידת ילדה עם מום שלא תוקן.
• הצוות הרפואי לא פעל כנדרש ולכן האחריות לפיצויים חלה עליו.

גובה הפיצוי ושאלת שותפות הגורמים

פסק הדין קובע כי סכום הפיצוי, העומד על 10,830,500 שקלים, ישולם במשותף על ידי בית החולים והמוסד לביטוח לאומי – וזאת בכפוף להתחשבנות עתידית על בסיס הקצבאות שישולמו למשפחה. הפיצוי כולל מרכיבים כמו הפסד השתכרות עתידי של הילדה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות שונות, והוצאות נוספות שנגרמו למשפחה במשך השנים.

כמו כן נפסק כי ההורים זכאים לתשלום הוצאות משפט מלאות וכן שכר טרחת עו"ד בשל התמשכות ההליך והמורכבות הרגשית והמשפטית של התיק.

סיכום והשלכות עתידיות

המקרה הזה מדגים את החשיבות הרבה של בדיקות סקירה יסודיות במהלך ההיריון וגילוי מוקדם של מומים אפשריים. בית המשפט הדגיש בפסק דינו את חובתו של הצוות הרפואי לוודא שכל נהלי הבדיקה נשמרים לאורם של עקרונות הזהירות והרפואה הסבירה.

הפסיקה מבהירה כי כאשר הפרה כזו מתרחשת – ובפרט כאשר אינה מאפשרת להורים לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההיריון – יתכן ויושתו על הגורם הרפואי פיצויים רחבי היקף. הדבר מהווה תמרור אזהרה למערכות הבריאות ויש בו בכדי להגביר את המודעות למעקב ההריוני התקני והחשיבות הגדולה של מסירת כל המידע להורים לעתיד.