פיצוי ליולדת בעקבות נכות שנגרמה מהליך רפואי במהלך לידה

הליך רפואי שנועד להקל על כאבי לידה הותיר יולדת עם נכות קבועה, ושינה את מסלול חייה. בית המשפט קבע כי המדינה, כאחראית לבית החולים בו התבצע ההליך, תפצה את האישה בפיצוי כספי, אך דחה את מרבית טענותיה לגבי חומרת הנזק. מה קבע בית המשפט, כיצד נשקל הפיצוי ומה המשמעות של ההחלטה?

ההתרחשות בבית החולים – נכות בעקבות זריקת אפידורל

המקרה התרחש לפני מספר שנים, כאשר אישה בשנות הארבעים לחייה אושפזה ללידה מתוכננת בניתוח קיסרי. כחלק מהליך ההרדמה לקראת הניתוח, הוזרק לה חומר אפידורלי. הליך זה אמנם מבוצע באלפי מקרים, אך כמו כל התערבות רפואית, עלול לשאת סיכונים.

לטענת האישה, ההזרקה בוצעה במקום שגוי – גבוה מהמקובל – וכתוצאה ישירה מכך נגרם לה נזק לחוט השדרה. בעקבות האירוע, האישה טענה שהיא סובלת מכאבים חמורים, איבוד תחושה בכפות הרגליים ואף צורך להיעזר בכסא גלגלים.

פירוט טענות התובעת: השפעות פיזיות ונפשיות

במסגרת תצהירה ובמהלך הדיונים, תיארה האישה כיצד האירוע השפיע על חייה. לדבריה, היא אינה מסוגלת לתפקד באופן עצמאי, נאלצת לשהות רוב היום במיטה, ונזקקת לתמיכה משמעותית מבעלה ואימה בגידול ילדיה ובתחזוקת הבית.

• תסמינים מתמשכים של כאב ועקצוץ מתמיד ברגליים
• צורך בנטילת תרופות חזקות, כולל שימוש בקנאביס רפואי
• השלכות נפשיות: תחושות דיכאון, חולשה וחרדה
• היעדר תחושה באיברים, מה שמגביל את היכולת להתנייד

האישה אף הגדירה כי היא מוגבלת מאוד בניידותה – עד כי, לטענתה, נזקקת לרכב מותאם ולסיוע במרבית פעולות היומיום. אך למרות עדותה הכואבת, בחינת הראיות העלתה ממצאים אחרים.

הפער בין העדויות לראיות: סרטונים מטעם ההגנה

בחלק משמעותי של ההליך נשענה התביעה על עדויות האישיות של האישה. ואולם, במהלך הדיון הציגה המדינה סרטוני וידאו שנאספו לאחר הלידה. בסרטונים ניתן היה לראות את התובעת מתנהלת במרחב הציבורי, הולכת ללא קושי ניכר, ללא עזרים ולעיתים אף בנעלי בית פתוחות.

ראיות מסוג זה, המכונות "ראיות הזהב", היוו גורם מרכזי בהחלטת השופט. הסרטונים, יחד עם חוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט בתחומי הנוירולוגיה והבריאות הנפשית, פגעו קשות במהימנות גרסתה של התובעת לגבי עוצמת הפגיעה ואופי המגבלות.

הערכת הנכות ופסק הדין: אחריות, אמינות והפיצוי הכספי

בתיק זה, המדינה לא כפרה בהתרשלות עצמה, כלומר – הוכרה האחריות למחדל הרפואי. הדיון התמקד בחומרת הנזק ובגובה הפיצוי. מומחים מטעמו של בית המשפט קבעו לאישה נכות בשיעור נמוך – כעשרה אחוזים – בשל נזקים נוירולוגיים ונפשיים שנגרמו לה.

• נכות נוירולוגית: קשורה לנזק בחוט השדרה אחרי ההזרקה
• נכות נפשית: מתייחסת להפרעת הסתגלות, הכוללת דיכאון וחרדות שהתפתחו בעקבות האירוע

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על ניסיונה של התובעת להעצים את נזקיה, תוך הצגת פער משמעותי בין העדויות שמסרה לבין התיעוד שצורף. בכך הודגש כי אמינות התובע מהווה אבן יסוד בפסיקת פיצויים בנזיקין בכלל, וברשלנות רפואית בפרט.

הפיצויים שנפסקו: השלמה לגמלאות הביטוח הלאומי

בהיבט הכלכלי, העריך בית המשפט את נזקיה של האישה בכמעט מיליון שקלים. עם זאת, הובהר כי סכום זה "נבלע" למעשה בתשלומי הגמלאות שנקבעו לה בגין האירוע – המסתכמים על פי הערכת המדינה בכשניים מיליון שקלים דרך הביטוח הלאומי.

במקרים אלה, החוק קובע מנגנון שמטרתו למנוע כפל פיצוי – משמע, תובעת שזכאית לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי בשל נזק גוף שנגרם לה, זכאית לקבל מהגורם הרשלן (לדוג' בית החולים) רק חלק מהפיצוי – במקרה זה, 25%. בהתאם לכך נקבע כי המדינה תשלם לתובעת סכום של כ-237,500 שקלים, ואליו יתווספו שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

• הפיצוי הסופי ישולם בנוסף לגמלאות מהביטוח הלאומי ולא במקומן

חשיבות פסק הדין: לקחים להמשך

פסק הדין מדגיש מספר היבטים חשובים בענפי הנזיקין והרשלנות הרפואית:

• חיוניות הצגת תיעוד מהימן לכל אורך ההליך – עדויות חייבות להיתמך בעובדות
• אפידורל, אף שהוא הליך שגרתי, איננו חף מסיכונים – יש להקפיד על ביצוע נכון
• הכרה של המדינה באחריות אינה מייתרת בחינת נזק לגופו של כל מקרה
• הפיצוי משלים את התשלומים הקבועים בחוק, ולא מעניק כפל פיצוי

לסיכום, אף שבית המשפט הכיר בקשר בין ההליך הרפואי לנזק שנגרם לאישה, הפיצוי שנפסק נמוך מהמצופה, בשל הפערים בין עדויותיה לבין הראיות שנאספו. פסק הדין ממחיש את חשיבות השקיפות, האמינות והבחינה המדויקת של נדרש מול מצוי, הן בתביעות רשלנות רפואית והן בניהול תביעות נזקי גוף בכלל.