הורים תובעים קופת חולים: 'לא הזהירו שהסרטן התורשתי – בננו נולד חולה והתעוור'

משפחה הגישה לאחרונה תביעה לבית משפט, בטענה לרשלנות רפואית בעקבות לידת בנם עם סרטן עיניים תורשתי, מבלי שהוזהרה על הסיכון מראש. ההורים טוענים כי מידע קריטי אודות המחלה התורשתית, שממנה סבלה האם ואף איבדה בגללה את אחת מעיניה בילדותה, לא הוסבר להם מעולם על-ידי הצוות הרפואי במהלך ההיריון ולפניו.

הרקע לתביעה: מחלה תורשתית במשפחה

האם, המטופלת שנים רבות באחת מקופות החולים המובילות, חוותה עוד בינקותה את מחלת הרטינובלסטומה – סוג נדיר של סרטן בעיניים. בעקבות המחלה נאלצה לעבור טיפולים אינטנסיביים, וכבר בגיל צעיר איבדה לחלוטין את עינה הימנית, מה שגרם לשינויים במראה הפנים ולהשפעות רגשיות משמעותיות בעת התבגרותה.

• ההורים מעידים שמעולם לא נמסר להם על האפשרות שהמחלה תעבור בהורשה.
• לפי טענתם, במהלך ההריונות לא הופנו לייעוץ גנטי ולא קיבלו הסבר בסיכון להולדת ילד חולה.

האבחנה אצל הילד והשלכותיה

כשבנם של בני הזוג היה בן כחודשיים וחצי, התגלתה אצלו בעיה בעין על-ידי סבתו, שזיהתה דמיון למקרה שקרה לאמו. בדיקות רפואיות מהירות אישרו כי התינוק סובל מרטינובלסטומה בשלב מתקדם בעין אחת, וכן מבעיה דומה בעין השנייה.

• בעקבות סבב טיפולים ממושך וקשה, הצליחו למנוע את איבוד שתי עיניו – אך לבסוף הילד איבד את הראייה בעין ימין לחלוטין.
• הילד נאלץ לעבור טיפולים כואבים, שאינם אופייניים לתינוקות, והמשפחה נאלצה להתמודד עם דילמות קשות – האם להוציא את עינו של בנם או להסתכן בהתפשטות המחלה.

חשיפת המרכיב הגנטי והטענות לרשלנות

רק לאחר גילוי המחלה אצל הילד, הופנתה המשפחה לייעוץ גנטי שאישר כי מדובר בהעברה תורשתית של מוטציה מהאם. ההורים מציינים שלאורך כל המעקב והטיפולים באם, היו בפני הצוות הרפואי נתונים מלאים על ההיסטוריה שלה, לרבות מידע זמין וגלוי בתיק הרפואי על עיוורונה ומחלתה.

• לטענתם, עצם הופעת העיוות בפני האם אמור היה להדליק ביקורת במידה ותידרש בדיקה גנטית.
• כאשר קיימת מחלה גנטית כה מובהקת, מקובל בתחלואה דומה ליידע את המטופלת על הסיכונים בנוגע לילדיה, ולהפנות אותה להיוועצות טרום-לידתית.

אפשרויות רפואיות שלא מוצו

המשפחה טוענת כי אילו היו מקבלים את המידע המתאים מבעוד מועד, ייתכן שהיו בוחרים לנסות הפריה חוץ-גופית עם אבחון גנטי לעובר, לצורך הבטחת הולדת ילד שאינו נשא של המוטציה. עוד נטען שאם היו נדעית הסיכון בשלב מאוחר, ניתן היה לערוך בדיקות גנטיות לעובר בזמן ההיריון, מה שמקנה להורים את האפשרות לשקול הפסקת הריון בהסכמה.

הנזקים הנתבעים

בתביעתם דורשים ההורים פיצויים בגובה הסמכות המקסימלית של בית משפט השלום – כ-2.5 מיליון שקלים. סכום זה אמור לשקף פיצוי עבור:

• כאב, סבל ועוגמת נפש בעקבות הליך האבחון, הטיפולים והנכות של הילד.
• כיסוי הוצאות רפואיות רבות שנצברו בעקבות המחלה והטיפולים הייחודיים להם נזקק בנם.
• הפסדים כלכליים בשל הפסקת עבודה, ליווי מתמשך והשפעות העתידיות על השתכרות.
• פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה האישית של ההורים – מונח משפטי המתאר את זכות המטופלים לבחור ולשלוט בהחלטות הרלוונטיות לגופם ולחייהם, מבלי שמידע משמעותי יוסתר מהם.

תגובת קופת החולים

נציג קופת החולים ציין כי טרם התקבל כתב התביעה ולכן לא יתייחס לתוכן הספציפי, אך ברגע שיתקבל, הקופה תבחן את הטענות ותשיב להן במסגרת ההליך המשפטי, הן במישור הרפואי והן במישור המקצועי.

המשמעות המשפטית של 'הולדה בעוולה'

המקרה מתמקד בעילת רשלנות רפואית המכונה 'הולדה בעוולה'. מדובר בתביעה שמגישים הורים בגין לידת ילד עם מום או מחלה תורשתית, בטענה שאלמלא רשלנות הצוות הרפואי – ניתן היה למנוע את הלידה באמצעות מתן מידע או בדיקות מתאימות.

• בתי המשפט דנו לא אחת במקרים דומים והציבו הלכה בנוגע להיקף האחריות של רופאים ליידע מטופלים על הסיכון להעברת מחלות גנטיות לצאצאים.

חשוב להדגיש כי תביעות מסוג זה מורכבות ודורשות בחינה מדוקדקת של התנהלות הצוות הרפואי, היקף המידע הקיים והמערכתית, ושיקול דעת מקצועי רב. ההכרעה אינה פשוטה, ועשויה להשפיע באופן ניכר גם על עתידם של מקרים דומים.

במקרה זה, נדרש בית המשפט להחליט האם התנהלותם של הרופאים אכן חרגה מהסטנדרט המצופה וגרמה לנזק שניתן היה למניעה.

המידע בכתבה זו מובא לצורך ידע כללי בלבד, ואין לראות בו חוות דעת משפטית. בכל מקרה דומה מומלץ להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום.