פיצוי של מעל מיליון שקלים לעובד שנפצע באתר בנייה בצפון

עובד מנוף, אשר פעל באתר בנייה במרחב הצפון, יקבל פיצויים בסך למעלה ממיליון שקלים לאחר שנפגע בתאונת עבודה אשר הותירה אותו עם נכות אורטופדית ונפשית. פסק הדין מטיל את האחריות למקרה הן על היזם, הן על הקבלן הראשי והן על החברה שהזמינה את הפרויקט.

תאונת העבודה באתר הבנייה

המקרה אירע בשנת 2013 בעת הקמת סניף חדש של רשת מסחרית מוכרת בצפון הארץ. העובד, יליד שנות ה-50, היה מועסק בחברת מנופים שסיפקה שירותי הנפה לאתר הבנייה. במהלך עבודתו, מצא עצמו במצב מסוכן כאשר ניסה לטפס במתחם העבודה. לדבריו, לקראת סיום יום העבודה, ביקש לאתר את אחד ממנהלי העבודה כדי למסור הודעה מקצועית חשובה. לשם כך, טיפס על חבילת רשתות ברזל שעמדה במצב לא בטיחותי, כשלפתע התהפכה החבילה יחד עמו – והוא נפל ונחבל. כתוצאה מהתרסקות זו, אחת מאצבעות ידיו נקטעה והוא נחבל בגבו.

הנסיבות והטענות המשפטיות

העובד תיאר אווירת כאוס באתר, וטען כי ציוד וגדרות רכיים הונחו בחוסר סדר, ועובדים אחרים ניצלו את מצבם כדי לטפס בצורה מסוכנת בין הקומות. לטענתו, לא קיבל הדרכה או אזהרה ממנהלי העבודה לגבי הסכנה שבשימוש ברשתות כאמצעי טיפוס.

• העובד קיבל את הוראות העבודה משני מנהלי הפרויקט – נציגי הקבלן הראשי והיזם.
• לטענתו, הצוותים באתר לא דאגו לאבטחת האלמנטים המסוכנים או למניעת שימוש בלתי ראוי בהם.
• הפציעה נגרמה לאור התנהלות בטיחות לקויה ומעקב רופף על נהלי העבודה.

אחריות הגורמים באתר

השופט שדן בתיק, קבע שגרסת העובד אמינה ומשקפת נאמנה את שאירע. בית המשפט התרשם כי את הציוד המסוכן – רשתות הברזל – הניחו באתר ביוזמת המנהלים. מנהלי עבודה אלו היו אמונים גם על האכיפה והבטיחות, ולא פעלו כדי למנוע שימוש רשלני בציוד הקונסטרוקציה.

הכרעת הדין חילקה את האחריות לכשל כך:

• הקבלן הראשי והיזם – נשאו ב-60% מהאחריות, בשל מיקומם כנותני ההוראות וכבעלי השליטה בשטח באתר.
• החברה המעסיקה – נשאה ב-40% מהאחריות עקב היותה המעסיקה הישירה והמפקחת על העובד.
• העובד עצמו – יוחס לו אשם תורם של 20%, מאחר שבחר בעצמו לעלות בדרך לא בטוחה ולא שמר על זהירות מיטבית.

הפגיעות וההשלכות הכלכליות

מבחינה רפואית, העובד נותר עם מגבלות אורטופדיות בעקבות הפציעה, כולל פגיעה קשה באחת מאצבעות ידיו ופגיעות גב. נקבעה לו נכות תפקודית, כלומר פגיעה ביכולת לעבוד ולפרנס, בשיעור של 30%. מאז הקרות התאונה, לא שב העובד למעגל התעסוקה.

השופט העריך את סך הנזק שנגרם לעובד – כולל אובדן הכנסה, פגיעה בכושר השתכרות ונזקים לא ממוניים – ביותר ממיליון ומאה אלף שקלים. לאחר הפחתת חלקו של האשם התורם, הועמד הפיצוי הסופי על 1,109,118 שקלים.

החזרי ביטוח לאומי וחיוב בפיצויים

מאחר והעובד קיבל בתקופה שלאחר הפציעה קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, הקיזוז הביא לכך שעל הנתבעים – הקבלן, היזם והחברה המעסיקה – לשלם את חלקם היחסי בלבד. בית המשפט בסופו של דבר חייב את הגורמים בפרויקט לשלם לעובד כ-166,000 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 20% והוצאות משפט בסך 20,000 שקלים.

• קביעת אחריות לבטיחות באתר היא עקרון מפתח בדיני נזיקין, במיוחד כאשר מדובר באתרים מסוכנים דוגמת אתרי בנייה.
• אשם תורם – מושג משפטי המתאר מצב שבו גם לתובע חלק באחריות לאירוע. במקרה זה, חלק מהפיצוי קוזז בשל האשם התורם של העובד.

מסקנות ופני עתיד

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לכל נושאי התפקידים באתרי בנייה – החל מהמנהלים דרך היזם וכלה בקבלנים. חובת הדאגה לבטיחות אינה רק חובה מוסרית, אלא אף חובה משפטית. התרשלות בביצוע חובה זו עלולה להוביל לפיצוי בסכומים משמעותיים ולפגיעה בתדמית ובכיס של כל המעורבים.

בין אם מדובר באירועים דומים בעתיד או בדאגה משופרת לבטיחות כבר כעת – האחריות להגן על העובדים היא משותפת, והשלכות ההתרשלות הן מהותיות.