סייעת בצהרון תקבל כ-250 אלף ש"ח לאחר שנפצעה בתגרת תלמידים בשל רשלנות בפיקוח

סייעת בצהרון זכתה לפיצוי משמעותי לאחר ששברה את ירכה בעקבות קטטה בין תלמידים בבית הספר. האירוע, שאירע בעת שהמתינה להסעה עם ילדי הצהרון, הסתיים בהחלטה תקדימית של בית המשפט שהצביע על רשלנות בגין היעדר פיקוח מספק על התלמידים.

התאונה בכניסה לבית הספר

המקרה התרחש בבית ספר מקומי לפני מספר שנים. הסייעת, בת 60 באותה עת, נשאה באחריות לילדי צהרון קטנים, חיכתה עימם להסעה שתיקח אותם לבתיהם. באותו זמן, שני תלמידים בכיתה ז' החלו במריבה פיזית בשטח בית הספר. במהלך העימות אחד מהילדים הסתחרר לאחור, פגע בחוזקה בסייעת והפיל אותה ארצה.

• האירוע נקלט במצלמות אבטחה של בית הספר.
• הסייעת סבלה משבר בירך ונזקקה לניתוח, קיבוע מתכתי ושיקום ממושך.
• מאז המקרה, לא שבה לעבודה בשל מגבלות גופניות ונפשיות.

המשמעויות הרפואיות והליך ההכרה

מיד לאחר שנפגעה, פונתה הסייעת באמבולנס לבית חולים. שם אובחן השבר הקשה, והיא עברה ניתוח לקיבוע העצם באמצעות ברגים. תקופת השיקום כללה אשפוז ממושך, ולאחריו טיפולי פיזיותרפיה וסיוע נפשי.

• ועדה רפואית קבעה לה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 25%, בעקבות המוגבלות האורתופדית והפגיעה הנפשית.
• המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה והסייעת קיבלה קצבאות בגין אובדן כושר השתכרות.

תביעת הנזיקין והמחלוקות המשפטיות

על רקע הפגיעה הקשה ותוצאותיה, פנתה הסייעת לערכאות בבקשה לפיצוי מהמוסדות האחראים. בין הנתבעים: משרד החינוך, רשת החינוך שמפעילה את בית הספר, וכן הגוף אשר העסיק אותה כעובדת צהרון. בלב התביעה עמדה הטענה, כי לולא התרשלות בגין היעדר פיקוח ואבטחה של תלמידים בוגרים שאינם תחת השגחה ישירה, היה ניתן להימנע מהפציעה.

• הסייעת טענה כי הצבת מפקח או איש צוות נוסף בקרבת התלמידים הבוגרים יכלה למנוע את המריבה וההשלכות שלה.
• בית המשפט השלום דן בראיות, ביניהן סרטון ממצלמת האבטחה.
• נטען שלתובעת לא נפל אשם תורם, כיוון שפעלה כנדרש ולא התרשלה בעצמה.

פסיקת בית המשפט והמשמעות המשפטית

פסק הדין קובע כי הרשת המפעילה את בית הספר, וכן המעסיק הישיר של הסייעת, התרשלו בכך שלא דאגו להמצאות בוגר אחראי נוסף שיפקח על התלמידים הגדולים. נוכחות מפקח, כך נפסק, יכלה להרתיע את התלמידים ולהפחית את הסיכוי להתרחשות האירוע האלים, המסוכן והפתאומי.

• משרד החינוך פטור מאחריות, מאחר שלא הוא היה אחראי ישירות על הפיקוח בשטח.
• שיעור הנזק נקבע בהתחשב באובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, תקופת ההיעדרות והשיקום הארוכה, וכן עזרה חיצונית לה נזקקה הסייעת בעקבות הפציעה.
• סכום הפיצויים לאחר קיזוז תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי הגיע לכ-205,000 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בגובה של למעלה מ-40,000 שקל.

רשלנות ופיקוח: חובת הזהירות של מוסדות חינוך

המקרה ממחיש את החובות המשפטיות המוטלות על מוסדות חינוך – בתי ספר, רשתות חינוך וגופים מעסיקים – לדאוג לסביבת לימודים ובטיחות הולמת, גם לאחר שעות הלימודים הרשמיות. חובת הזהירות מחייבת נקיטת אמצעי פיקוח סבירים, במיוחד כשמדובר בילדים ונוער בגילים שונים, הנמצאים באותו מתחם חינוכי.

• על פי הפסיקה, כאשר ניתן לצפות התפרצות אלימות בין תלמידים בוגרים, מצופה מהגוף המפעיל להיערך מראש לכך.
• רשלנות במילוי חובת הפיקוח עשויה להוביל לחיוב בפיצויים משמעותיים כאשר נגרם נזק לעובדים או לצדדים שלישיים.

סיכום והתבוננות לעתיד

פסק הדין מדגיש את חשיבות הפיקוח הפעיל על תלמידים בכל גילאי מערכת החינוך ומעמיק את ההגנה על שלומם של עובדי מסגרת החינוך. למנהלי מוסדות חינוכיים מומלץ להיערך כיאות, לכלול נוכחות מספקת של צוות אחראי במתחמים משותפים ולהדריך את העובדים כיצד לפעול במצבי חירום.

המקרה מהווה תמרור אזהרה וישמש תקדים במחלוקות דומות בעתיד, כאשר עובדי מערכת החינוך נפגעים מאירועים בלתי צפויים אך כאלה שניתן היה למנוע תוך נקיטת אמצעי זהירות מתאימים.