מורה נפצעה בהחלקה על רצפה רטובה בבית ספר בדרום הארץ – תובעת פיצויים בגין נזקי גוף

מורה ותיקה, בשנות השישים לחייה, הגישה לאחרונה תביעה לפיצויים נגד מוסד חינוכי בו עבדה, זאת לאחר שלטענתה החליקה על רצפה רטובה בחצר בית הספר ונחבלה באופן קשה. המורה דורשת פיצויים בסכום של מאות אלפי שקלים, בשל נזקי גוף והתנהלות רשלנית לכאורה מצד הנהלת המוסד.

רקע לאירוע – החלקה פתאומית ופציעה חמורה

המקרה התרחש בספטמבר 2023. על פי התביעה, במהלך יום עבודה שגרתי בבית הספר, אשר ממוקם בדרום הארץ, התרחשה תקלה בצנרת המים, שגרמה לרטיבות משמעותית באחת מהשבילים המרכזיים במתחם בית הספר. המורה, אשר הייתה בדרכה לכיתה, לא הבחינה במים שהתפשטו באזור, ובמהלך הצעידה החליקה ונפלה בעוצמה רבה.

המורה מתארת כי לא מדובר בהחלקה קלה – במהלך הנפילה נחבלה בכתפה הימנית באופן חמור, ואף אובחנו אצלה שברים וקרעים בגידיה, לצד פריקת כתף.

• החבלות גרמו למגבלות קשות בתפקוד היומיומי.
• הפציעה פגעה ביכולתה להמשיך לעבוד בעבודתה כמורה.

פינוי דחוף לבית החולים והשלכות רפואיות

בשל פציעתה, פונתה המורה אל מרכז רפואי סמוך כשהיא מעורפלת בהכרתה. בבית החולים קיבלה טיפול רפואי ראשוני, כתפה גובסה והיא נדרשה להמשך מעקב רפואי. בהמשך שוחררה לביתה עם הנחיות להקפיד על מנוחה, נטילת משככי כאבים והמשך טיפול אורתופדי ופיזיותרפי.

במהלך התקופה שלאחר האירוע, עברה תהליכים שיקומיים וטיפולי פיזיותרפיה ממושכים, ואף נדרשה לשני ניתוחים לתיקון הנזק שנגרם לכתפה.

• הטיפול הרפואי כלל טיפולי שיקום, נטילת תרופות וניתוחים למניעת נזק קבוע.
• הפציעה הובילה להיעדרות מוחלטת ממקום העבודה ולפגיעה כלכלית משמעותית.

הכרה בתאונת עבודה ותביעה לפיצויים

המורה פנתה לגורמי הביטוח הלאומי, שהכירו בפציעתה כתאונת עבודה – מונח המתאר פגיעה שמתרחשת במהלך ובגלל העבודה. בעקבות חוות דעת של רופא מומחה שהציגה במסגרת התביעה, נקבע כי היא סובלת מנכות קבועה בשיעור של 25%. לאחר האירוע, נקבע על ידי רופא תעסוקתי שאין באפשרותה לחזור לעבודה כמורה, עקב פגיעותיה הקשות ואובדן יכולת תנועת ידה הימנית, שהיא ידה הדומיננטית.

לדבריה, מאז האירוע היא מתקשה בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, דוגמת ניקיון הבית והרמת חפצים, ונאלצת להסתייע באופן קבוע בבני משפחתה.

טענות לאחריות ולרשלנות מצד המוסד החינוכי

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באזור מגוריה, נטען כי הנהלת בית הספר התרשלה בכך שלא דאגה לטפל במפגע בצורה מהירה, לא הזהירה את העובדים מפני הרטיבות, ולא הציבה שילוט מתאים או עלימה את האזור, כמתחייב בתקנות הבטיחות במקומות עבודה.

עורכת הדין המייצגת את המורה טוענת כי בית הספר נשא באחריות למפגע, ולכן עליו לשאת במלוא הנזק שנגרם. בנוסף, מציינת המורה כי למקום הייתה פוליסת ביטוח מתאימה המבוססת על אחריות למפגעים מסוג זה, ולכן ביטוח המוסד מחויב לשלם לה פיצוי בהתאם לנזקיה הבריאותיים והכלכליים.

• הפיצוי הנתבע כולל הפסדי שכר עתידיים ועלות עזרה בבית.
• נדרשת גם פיצוי על עוגמת נפש, כאבים ואובדן איכות חיים.

היבטים משפטיים ופיצוי צפוי

ליבת התביעה היא בשוני שבין הפיצוי המגיע מהביטוח הלאומי לבין הפיצוי הנדרש ישירות מהמוסד החינוכי ומחברת הביטוח שביטחה אותו. בעוד שהביטוח הלאומי מפצה בגין אובדן כושר עבודה ונכות, תביעה אזרחית נגד המוסד וביטוחו, נועדה להשלמת הפיצוי עבור ראשי נזק נוספים – הפסדי הכנסה, הוצאות רפואיות, עזרה צד ג', כאב וסבל ונזקים עתידיים נוספים.

לאחר שביטוח לאומי קבע את דרגת הנכות, בית המשפט צפוי לדון בשאלת אחריות המוסד ובשאלת גובה הפיצויים. עד כה, לא התקבלה תגובה מבית הספר או מחברת הביטוח לנטען בתביעה.

סיכום

המקרה מדגיש את חשיבות השמירה על כללי בטיחות והאחריות המוטלת על מוסדות חינוך כלפי עובדיהם. מעבר לסוגיה האישית והמשפטית, אירועים מסוג זה ממחישים את החובה הכללית להקפדה על תקינות ובטיחות הסביבה – לרבות תיקון תקלות ותיעוד של מפגעים מייד כאשר הם מתגלים.