המאבק המשפטי של החיילים הבלתי נראים: תהליך ההכרה בנכות ופוסט-טראומה מול משרד הביטחון

עם התמשכות הלחימה והתגברות הדיווחים על פגיעות בקרב חיילי צה"ל, סוגיית זכויותיהם של אלו שנפגעו – במיוחד בנפשם – הולכת ותופסת מקום בולט בדיון הציבורי. חיילים רבים, כאלה שחוו אירועים טראומטיים במסגרת השירות הצבאי, מוצאים עצמם מתמודדים עם מערכת משפטית ומנהלית לא פשוטה בדרכם לקבל הכרה והשגה על זכויותיהם ממשרד הביטחון.

מהו הליך ההכרה בנכות מול משרד הביטחון?

הליך ההכרה בנפגעים ובנכי צה"ל נועד להבטיח שמי שבריאותו או נפשו נפגעו במהלך השירות יקבלו מענה וסיוע מהמדינה. יש להבחין בין פגיעות גוף ברורות לבין פגיעות נפש, כמו פוסט-טראומה (הלם קרב), אשר לא תמיד מאובחנות מיד ולעיתים מתגלות רק לאחר תקופה ממושכת.

הליך זה מתבצע באמצעות הגשת תביעה לאגף השיקום של משרד הביטחון. התביעה אמורה לתאר את הפגיעה, נסיבותיה, והקשר שלה לשירות. התובע נדרש להציג ראיות רפואיות, חוות דעת מקצועיות ולעיתים תיעוד משירותו הצבאי.

• יש להקפיד למלא נכונה את כל הטפסים ולצרף את המסמכים הנדרשים.
• תיעוד מפורט של אירועים חריגים מהשירות עשוי להקל על תהליך הבירור והקביעה.
• בתביעות על פגיעות נפש, חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר מהוות כלי מרכזי להכרה בזכות.

מהם השלבים בהגשת תביעה להכרת נכות?

בשלב הראשון, החייל או החיילת מגישים תביעה רשמית למשרד הביטחון, בצירוף המסמכים התומכים, בהם חוות דעת רפואיות. לאחר מכן, באגף השיקום מתבצע בירור ראשוני, הכולל בדיקות רפואיות ולעיתים גם ועדות מומחים – "וועדות רפואיות" – אשר אליהן מוזמנים התובעים. הוועדה בוחנת את חומרת הנכות וקובעת את שיעורה.

הליך זה עשוי להיות מלווה בתחושות תסכול ואף ייאוש, במיוחד עבור אלו המתקשים במילים להגדיר את עוצמת הפגיעה שנגרמה להם. משום כך, קיימת חשיבות רבה להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי ובייצוג של עו"ד מנוסה בתחומי משפט צבאי וזכויות נכי צה"ל.

• לעיתים זכאים לתהליך מקוצר כאשר הפגיעה התרחשה בזמן פעילות לחימה ברורה.
• למרות זאת, גם בהליך מזורז נדרש להוכיח את הקשר הברור בין הפגיעה ובין השירות עצמו.
• אי עמידה בדרישות המנהליות עלולה לעכב את הקביעה ואף להביא לדחיית התביעה.

פוסט-טראומה: האתגר המשפטי המורכב

פוסט-טראומה, המוכרת בעולם המושגים המשפטי כהפרעת דחק פוסט-טראומטית, מהווה אתגר ייחודי. מדובר בפגיעה שאינה תמיד ניכרת כלפי חוץ, ולכן קשה יותר להוכיח את קיומה וקשר בן-סיבתי בינה לבין השירות הצבאי. לא אחת, נפגעים נדרשים לספק תיעוד מתמשך של טיפולים פסיכולוגיים ולעבור בחינות שחוקרות את נסיבות חוויותיהם האישיות.

כיום, מתבצעת לעיתים הגשת תביעות בהליך מזורז שנועד לקצר את תקופת ההמתנה להכרה. עם זאת, עורכי דין ואנשי מקצוע מזהירים כי הפשטות לכאורה נושאת סכנה – החייל או החיילת עלולים לוותר מבלי משים על חלק מהטענות או הזכויות שמגיעות להם, בשל חוסר ידע או הנחיות לא מספקות.

• פוסט-טראומה דורשת לעיתים טיפול רב-תחומי: רפואי, רגשי ומשפטי.
• לאחר הכרה בנכות – נקבעים אחוזי הנכות והחייל זכאי לזכויות כלכליות ושירותיות מגוונות.
• ניתן לערער על החלטות הוועדה הרפואית במידה והתובע סבור כי לא הוכרו כל הפגיעות.

הליך הערעור וזכויות נוספות

מי שנדחה בתביעתו, זכאי להגיש ערעור לוועדות ערעורים הפועלות מחוץ למערכת משרד הביטחון. הולך ורב מספר הערעורים המוגשים על דחיות של פגיעות נפשיות, בין השאר בשל הקושי להוכיח נכות שמקורה בפוסט-טראומה. לעיתים מתבקש גם ערעור לערכאה שיפוטית גבוהה יותר.

חשוב לבחון את הדרך המשפטית הנכונה ולהתייעץ עם בעל מקצוע מנוסה, על מנת להגדיל את הסיכוי להכרה מלאה בפגיעה והענקת מלוא הזכויות.

• לא כל דחייה היא סוף פסוק – במקרי דחייה מומלץ לקבל סיוע משפטי מיידי.
• לעתים יש מקום להגיש בקשה לעיון מחדש במידה והתגלו חומרים רפואיים חדשים.

סיכום: לזכות במערכה בירוקרטית ומשפטית

המערכת המשפטית והמנהלית בישראל שואפת לעמוד לצד החיילים הנפגעים, אך בפועל הדרך מלאה במכשולים בירוקרטיים, בהיעדר הכרה מידית ולעיתים אף בהתמודדות עם מסכת הוכחות ארוכה ומתישה. חייל או חיילת שנפגעו בשירות, ובמיוחד כאלה הסובלים מנזק נפשי כבד, נדרשים לאומץ רב גם בהתמודדות עם המערכת עצמה.

ידע, תיעוד מסודר וייצוג מקצועי– כל אלו עשויים לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה מול משרד הביטחון. שימת דגש על שלב ההכנה, קבלת ליווי משפטי ומעקב אחר ההליך שלב אחר שלב הם המפתח למיצוי הזכויות ולהשגת התמיכה החיונית כל כך לנפגעים ולעיתים אף למשפחותיהם.