התהפכות דרמטית: נאשם באונס קשישה יורשע וירצה שנות מאסר רבות בעקבות ערעור המדינה

במקרה יוצא דופן שזכה לתשומת לב ציבורית, תם פרק חשוב בפרשת אונס קשישה בת 85 אשר התרחש בצפון הארץ לפני כחמש שנים. התיק, שעבר טלטלות רבות, הגיע לאחרונה לסיומו כאשר בית המשפט המחוזי פסק עונש מאסר ממושך וקנס כספי גבוה, זאת בעקבות ערעור שהגישה המדינה והתקבל בבית המשפט העליון.

המקרה: כתב אישום חמור בעקבות תקיפה בבית קשישה

האירועים, על פי הכרעת הדין, התרחשו בשעות הערב ביולי 2022, כאשר הנאשם, גבר כבן 40 מקהילה מקומית, הבחין באישה מבוגרת סמוך לביתה בעיירה הררית באזור הצפון. הוא פתח עמה בשיחה, החמיא לה והפגין כלפיה יחס מתעניין. לפי כתב האישום, כעבור מספר ימים הגיע הנאשם אל ביתה, ושם תקף אותה באלימות קשה במיטתה, ביצע בה מעשים מיניים עד שגרם לה לדימום ופציעות חמורות.

לאחר האירוע, האישה פינתה את עצמה למרכז רפואי סמוך, שם עברה ניתוח דחוף ואושפזה למספר ימים. חוקרי משטרה פתחו מיד בחקירה, שבסופה גובשה תשתית ראייתית לאישום חמור.

ההליך המשפטי: זיכוי, ערעור ומהפך בעליון

בית המשפט המחוזי, אשר דן בתחילה בתיק, מצא את הנאשם זכאי מעבירת האונס, וזיכה אותו פה אחד. לדעת השופטים בשלב ההוא, לא ניתן היה להרשיע אותו מעבר לספק סביר. עם זאת, בפרקליטות המדינה סברו אחרת, והגישו ערעור לבית המשפט העליון – שהוא הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר במדינה.

בדיון הארוך בבית המשפט העליון, בחנו השופטים את ראיות התביעה ואת גרסאות הנאשם והמתלוננת מחדש. בהרכב בן שלושה שופטים, התקבלה עמדת המדינה ברוב דעות, כאשר שני שופטים תמכו בקבלת הערעור והרשעת הנאשם, לעומת דעת מיעוט שסברה כי הזיכוי היה מוצדק. העליון קיבל את גרסתה של האישה המבוגרת, ומהלך זה שינה את פני התיק.

פסק הדין: עונש מאסר ממושך ופיצוי כספי

בהמשך להכרעת הדין העליונה, חזר התיק לבית המשפט המחוזי לשלב גזירת העונש. במהלך הדיונים הדגישה התביעה את החומרה היתרה של המעשה – חדירה בכוח לבית פרטי של קשישה, פגיעה בגופה ובכבודה, וניצול חוסר האונים של הקורבן. התביעה ביקשה עונש מאסר ממושך, והמחוזי פסק 19 שנות מאסר בפועל, מתוכן 16 שנים בגין האונס הנוכחי ושלוש שנים נוספות בשל הרשעת עבר.

• הנאשם נדרש לפצות את הקורבן בסך של 120 אלף שקלים, מעבר לעונש המאסר.
• בנימוקי גזר הדין נכתב כי מדובר בעבריין מין מועד שחזר וביצע עבירות קשות למרות עבר פלילי משמעותי.

סנגורו של הנאשם ביקש בדיון להקל בעונש בטענה כי מעשיו לא היו פליליים ולשיטתו התקיימה הסכמה בין הצדדים, אולם טענות אלה נדחו בהחלטיות על ידי בית המשפט.

עבר פלילי: לא הרשעה ראשונה

עיון ברקעו הפלילי של הנאשם גילה כי אינו ‘טירון’: בשנת 2012 נדון למאסר ממושך בעבירת אונס נוספת. בנוסף, לחובתו עמדו הרשעות קודמות בעבירות אלימות, איומים, גניבה והיזק לרכוש. בית המשפט הדגיש כי עבר זה מחייב החמרה בענישה לצורך הגנת הציבור והרתעת עבריינים פוטנציאליים.

בפסק הדין נכתב כי על בתי המשפט להבהיר במסר חד משמעי – חברה מתוקנת אינה סובלת פשעים המבוצעים נגד אזרחים חסרי ישע, ובפרט כאשר מדובר בקשישים, וכי יש להילחם בתופעה בענישה מוחשית ומרתיעה.

טענות הצדדים: פערים עמוקים

בעוד התביעה דרשה ענישה מחמירה בשל חומרת המעשה ומעמדו של הקרבן, ההגנה עמדה על כך שהקשר בין הנאשם לקורבן היה הדדי ולדבריהם קדמו למפגש שיחות טלפון אישיות. עם זאת, בית המשפט לא קיבל גרסה זו, וקבע כי מעשיו של הנאשם לא נעשו מתוך הסכמה חופשית מצד האישה, אלא תוך ניצול חולשתה ומצוקתה.

עו"ד המייצגת את הקורבן שיבחה את החלטת העליון וציינה כי זו מהווה צעד חשוב בדרך לצדק לנפגעות עבירה.

משמעות משפטית וציבורית

הכרעת העליון בעתירה לעיון נוסף, כמו גם פסק הדין הברור בענישה, ממחישות את חשיבותה של ערכאת הערעור במערכת המשפט. ערעור הוא הליך בו צד להליך פלילי או אזרחי מערער על פסק הדין שניתן בעניינו לבית משפט בדרגה גבוהה יותר, על מנת שיוכל להיבחן מחדש.

במקרים בהם דעת המיעוט בין שופטים אינה מקובלת, נקבעת עמדת הרוב. זה מבטיח שיקול דעת רחב ושיקוף של מגוון דעות מרחבי מערכת המשפט.

סיכום

פרשה זו מהווה דוגמה למורכבות ולעומק של ההתמודדות המשפטית עם מקרים של עבירות מין חמורות, ובפרט כאשר הקורבנות הם אוכלוסיית קשישים חסרת ישע. האכיפה הנמרצת, לצד הענישה המרתיעה, משדרות מסר ברור – מערכת החוק תנקוט יד קשה בעבירות פגיעה באנשים חסרי מגן. הרשעתו של הנאשם נועדה להוות תמרור אזהרה לכל מי שעלול להרהר בביצוע עבירה כזו בעתיד.