בוטל כתב אישום נגד שכן בשל אי עריכת שימוע כחוק

מקרה של סכסוך שכנים שגלש לאלימות פיזית הסתיים לאחרונה בביטול כתב אישום חמור נגד אחד המעורבים, בשל ליקוי בהליך המשפטי שקשור לזכות לשימוע.

הרקע לאירוע: ויכוח שכנים שהפך לאלים

סכסוך סביב שקית אשפה שהושארה בכניסה לבניין הוביל לעימות מילולי בן שני שכנים. מהר מאוד הסלימו הרוחות, ובמהלך פגישה שנייה בין השניים בחצר הבניין נקט אחד מהשכנים בפעולה אלימה – תחילה השליך שער ברזל לעבר שכנו, ומשלא פגע, הרים סולם וזרק אותו לעברו. הסולם פגע בראשו של הנפגע וגרם לו חתך משמעותי ודימום חמור. צוותי רפואת חירום שהגיעו למקום העניקו טיפול ראשוני ופינו את הפצוע לביה"ח, שם קיבל המשך טיפול.

כתבי אישום ונקודת המחלוקת

כעבור כשנה, בשלהי 2022, הוגש נגד התוקף כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות פציעה כשהעבריין מזויין – עבירה חמורה שמעניקה לבית המשפט סמכויות ענישה מרחיקות לכת. ההליך נמשך, ובמסגרתו העלה סנגורו של הנאשם טענה עקרונית: ללקוחו לא נערך שימוע, כפי שמקובל על פי החוק במקרים כאלה.

הליך שימוע בהליך פלילי הוא שלב שבו ניתנת לחשוד הזדמנות להציג את טיעוניו בפני התביעה לפני שמתקבלת ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. מדובר בזכות יסוד – במיוחד כאשר כתב האישום מתייחס לעבירות חמורות מסוג "פשע", עליהן ייתכן עונש של שלוש שנות מאסר ואף יותר.

• הליך השימוע מאפשר לתביעה לבחון מחדש את עמדתה בהתאם לטענות החשוד.
• אי קיום שימוע פוגע בזכות ההגנה של הנאשם.
• שליחת מכתב יידוע לחשוד תרם להבטחת שקיפות בהליך הפלילי.

התגובה של התביעה וטענות הצדדים

לאחר שנבחנה הטענה, הודתה התביעה בטעותה: לנאשם לא נשלח מכתב יידוע, ולא נערך לו שימוע כנדרש. נציגי התביעה ציינו כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב ותוך חוסר תשומת לב, וביקשו שהמשפט ימשיך – או למצער, שיתאפשר לערוך שימוע "בדיעבד" וללא ביטול כתב האישום.

ההגנה, מנגד, עמדה על זכות היסוד של הנאשם והדגישה את חשיבות השימוע כמחסום מפני הגשת כתבי אישום כרוטינה, ללא בחינה נוספת והוגנת של המקרה.

החלטת בית המשפט – פגם חמור מוביל לביטול ההליך

בית המשפט נדרש לשאלה האם המחדל בהליך השימוע כה חמור, עד שיש בו כדי להביא לביטול כתב האישום במלואו, או שמא יוכל בית המשפט "לתקן" את הפגם על ידי קיום שימוע מאוחר.

בהכרעתה, קבעה השופטת הבכירה כי אי קיום השימוע הוא פגם מהותי שאינו ניתן לריפוי בהליך מאוחר. לדבריה, שלב השימוע נועד לאפשר לחשוד להעלות טענות שהיו עשויות אולי להשפיע על עצם הגשת כתב האישום. לא רק שנשללה האפשרות הזאת, אלא שגם ההליך כולו התקדם ובכך נגרם עיוות דין לנאשם.

על כן, הוחלט לבטל את כתב האישום כליל, תוך הדגשה שהתביעה אינה מנועה – לפי דין – מלהגיש כתב אישום חדש, אך זאת רק לאחר שתינתן לנאשם הזדמנות לממש את זכות השימוע במלואה.

• בית המשפט הבהיר כי מסמכי השימוע ומכתבי היידוע מהווים חלק מחומר החקירה אליו זכאית ההגנה לעיין.
• המבחן שנבחן: האם ניתן לתקן את המחדל, או שמא הפגם כה חמור שמחייב התחלה מחודשת של ההליך.

המשמעות הציבורית והמשפטית

פסק הדין ממחיש את החשיבות הבסיסית של עמידה קפדנית על זכויות חשודים בהליך הפלילי – ובמיוחד לגבי הליך השימוע. הטעות הטכנית לכאורה, שהתביעה הודתה בה, הדגישה עד כמה כל שלב בפרוצדורה הוא חיוני ומחייב, בייחוד כאשר התוצאה האפשרית כה חמורה עבור אדם החשוד בעבירה חמורה.

ההחלטה שולחת מסר ברור: זכויות יסוד אינן עניין טכני בלבד. במרכזה עומדת ההגנה על הפרט מטעויות בהליך המובילות לפגיעה אפשרית בזכויותיו ובחירותו.

חשוב לציין, שלמרות ביטול כתב האישום, ייתכן והמדינה תשקול להגיש כתב אישום מחדש – והפעם לאחר קיום שימוע כנדרש, וזאת בהתאם לנסיבות ולהערכת התביעה.

סיכום

החלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום בשל העדר שימוע מבהירה כי שמירה על הזכויות המוקנות לחשודים אינה המלצה, אלא חובה משפטית מהותית. כל פגם מהותי בשלב המקדים להגשת האישום עשוי להביא לביטול כל ההליך. בכך, התהליך הפלילי גם משרת את ההגנה על זכויות האזרח, וגם שומר על תקינות המשפט ועקרונות הצדק במדינה.