מאמרים משפטיים בתחום - משפט מנהלי ועתירות לבג"צ

בג״ץ דוחה עתירת הרשות הפלסטינית נגד חוקי הפיצוי לקורבנות טרור: אין עילה חוקתית, וחוסר ניקיון כפיים חמור

בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ דחה עתירה עקרונית שהגישה הרשות הפלסטינית נגד שני הסדרים מרכזיים בדין הישראלי: החוק לפיצויים לדוגמה לנפגעי טרור, ותיקון רחב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. בפסק הדין נקבע כי אין עילה חוקתית לבטל את החקיקה, וכי העתירה לוקה בחוסר ניקיון כפיים ובסתירה לתקנת הציבור, בין היתר בשל מדיניות של תשלומים והטבות למעורבים בפעולות טרור. עוד הודגש כי תכלית החוקים היא הרתעת מתגמלי הטרור והקלה על נפגעים ובני משפחותיהם במימוש זכויותיהם, גם אם מדובר בהסדרים חריגים ביחס לדיני הנזיקין הרגילים.

בית המשפט מחדד את כללי ההטלה וההפחתה של קנסות מנהליים: כך תשמרו על זכויותיכם

פסק דין עדכני מעולם המשפט המנהלי מספק הצצה נדירה לאופן שבו בתי המשפט בוחנים קנסות מנהליים שהוטלו על ידי רשויות. בליבת ההליך עמד עיצום כספי בסכום של אלפי שקלים, אשר אחד הצדדים טען כי הוטל עליו ללא נימוק מספק וללא שקילה מסודרת של נסיבותיו האישיות. בית המשפט ניצל את ההזדמנות כדי להסביר מהם התנאים להטלת קנס מנהלי, כיצד יש לקבוע את גובהו, ומהם מבחני ההתערבות השיפוטית כאשר נטען כי הרשות נהגה בחוסר סבירות או ללא מידתיות. הקוראים ימצאו כאן הסבר בהיר על ההבדל בין קנס מנהלי להליך פלילי, על החובה להנמקה, ועל כלים מעשיים להגשת בקשה להפחתה או ערר.

בית המשפט מבהיר: מתי תיקון חקיקה יחול למפרע ומתי לא

פסק דין שניתן לאחרונה שופך אור על אחת הסוגיות הרגישות במשפט הציבורי: תחולה בזמן של תיקון חקיקה והאם ניתן להחילו באופן רטרואקטיבי. ההליך נסב סביב מחלוקת בין עוסק פרטי לבין רשות פיקוח, בעקבות חיוב כספי שנגזר מהוראות שתוקנו בתחילת שנות ה-2000. בית המשפט קבע עקרונות כלליים באשר להבחנה בין הוראות מהותיות להוראות דיוניות, והדגיש את חזקת הפרשנות נגד תחולה למפרע כאשר מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות או בהטלת נטל חדש על הפרט.

בג"ץ: המשטרה אינה מוסמכת לערוך חיפוש בטלפון נייד ובמחשב ללא צו – גם אם הנחקר מסכים

בג"ץ קבע לאחרונה כי המשטרה אינה רשאית לבצע חיפוש במחשב אישי או בטלפון נייד של נחקר ללא צו שיפוטי, גם אם הנחקר מסכים לכך. זוהי הכרעה עקרונית שמחזקת את ההגנה על הזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי, ומבהירה כי סמכות לחיפוש בחומרי מחשב נובעת מהחוק בלבד ולא יכולה להישען על נוהלי משטרה או על הסכמה של אדם המצוי תחת חקירה.

העליון ביטל פסילה עצמית: חברות בן זוג בוועד בית ספר אינה עילה לחשש ממשי למשוא פנים

בית המשפט העליון התערב בהחלטה חריגה של בית המשפט לעניינים מנהליים והורה לבטל פסילה עצמית של שופט שדימה לראות חשש לניגוד עניינים. בפסק הדין נקבע כי העילה שנקשרה לפסלות נסמכה על פרשנות מרחיבה מדי, שאינה נתמכת בעובדות המקרה ואינה תואמת את המבחן האובייקטיבי הקבוע בדין. העליון הדגיש כי הזכות לשבת בדין היא גם חובה ושליחות, ושופט אינו רשאי לפסול את עצמו ללא בסיס אובייקטיבי ממשי לקיומו של חשש למשוא פנים.

בג"ץ ביטל את החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ: נאמנות ראשי הביטחון היא לציבור ולא לפוליטיקה

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל שורה של עתירות שביקשו לבטל את החלטת הממשלה לסיים באופן מיידי את כהונתו של ראש השב"כ. בפסק הדין נקבע כי ההחלטה התקבלה בניגוד לדין ולכללי המשפט המינהלי, ללא פנייה לגורמי הייעוץ המוסמכים, ללא הנחת תשתית עובדתית מספקת, ותוך פגיעה בזכות השימוע. עוד הובהר כי ראשי מערכות הביטחון חבים חובת נאמנות לציבור הישראלי בכללותו וכי נאמנותם אינה פוליטית או אישית.

בג"ץ דוחה עתירה: הוועדה לתשתיות רשאית לקדם שדה תעופה אזורי מצומצם בצפון הארץ

בפסק דין עדכני קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי החלטת גופי התכנון לקדם תכנית תשתית לאומית לשדה תעופה אזורי מצומצם בצפון הארץ היא סבירה, מבוססת, ונעשתה בסמכות. העתירה, שביקשה להורות על ביטול התכנית ולהתוות מסלול להקמת שדה תעופה משלים לשדה הבינלאומי המרכזי של ישראל באותו מקום, נדחתה. בית המשפט הדגיש את חובת הריסון השיפוטי כלפי החלטות מקצועיות של מוסדות תכנון, ואת העובדה שהמחלוקת על מיקומו של שדה משלים בינלאומי עדיין נבחנת בהליכים תכנוניים נפרדים שטרם הבשילו להכרעה.

בג"ץ דוחה עתירה נגד הריסת דירת מפגע: תקנה 119 נותרה כלי הרתעתי חיוני בעת הזו

בג"ץ דחה עתירה שהוגשה נגד צו החרמה והריסה מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), שהוציא המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ביחס לדירתו של מפגע. מדובר בדירה בקומה הראשונה בבניין מגורים בן ארבע קומות, שבה התגורר המפגע עם רעייתו. בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה, ובפרט לנוכח התכלית ההרתעתית ומבחני המידתיות, אין עילה להתערבות שיפוטית. פסק הדין ניתן בידי שופט עליון בכיר, אשר הדגיש כי עמדת גורמי הביטחון באשר לצורך בהפעלת הסמכות נשענת על מומחיות והערכות מודיעיניות עדכניות.

בג״ץ דחה עתירת משכירי דירות מאזורים שפונו: פיצוי על אובדן דמי שכירות יינתן רק למי שדיווח על ההכנסה כעסקית

בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ דחה עתירה שהגישו בעלי דירות מגורים מאזורי עימות שפונו בהחלטת הממשלה. העותרים ביקשו כי מס רכוש ישלם להם פיצוי בגין אובדן דמי השכירות שנגרם לטענתם עקב פינוי השוכרים. זאת, גם כאשר הדירות לא נפגעו ישירות וגם כאשר ההכנסות מן השכירות לא דווחו כהכנסה עסקית אלא כהכנסה פרטית. בנוסף הלינו העותרים על כך שהרשות המוסמכת אינה מאפשרת תשלום מקדמות לפני הגשת תביעות מסודרות.

המחוזי: איגוד רואי החשבון יירשם כחברה לתועלת הציבור; לרשם ההקדשות סמכות לאכוף את הרישום

בית המשפט המחוזי קבע כי איגוד רואי חשבון הפועל כתאגיד ללא הון מניות, יידרש להירשם כחברה לתועלת הציבור, וכי לרשם ההקדשות מוקנית סמכות להורות על רישום כפוי כאשר מתקיימת ההגדרה שבדין. נקבע עוד כי עצם היות האיגוד גוף מקצועי הדואג לרווחת חבריו אינה שוללת את אופיו הציבורי, וכי על פעילות מסוג זה לחול פיקוח הדוק שנועד להבטיח שימוש ראוי בכספים לקידום מטרותיו הציבוריות של האיגוד.

בג"ץ: אין סמכות לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים גם כאשר הן נכרכות בתביעת גירושין

פסיקה עקרונית של בג"ץ הבהירה מחדש את גבולות הסמכות בין מערכת בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים בענייני משפחה: עתירות שהוגשו נגד החלטות בתי דין רבניים, אשר דנו במזונות ילדים במסגרת כריכתן לתביעות גירושין, התקבלו ברוב דעות. בית המשפט קבע כי מזונות ילדים הם זכות עצמאית של הקטין, ולכן אינם חלק מענייני "נישואין וגירושין" שאותם מוסמך בית הדין הרבני לברר. מכאן, ההכרעות שניתנו נדונו בחוסר סמכות ודינן בטלות. מדובר בקביעה בעלת השלכות רחבות, המחדדת כי גם כאשר נערכת כריכה תקינה בהליכי פירוק התא המשפחתי – תביעת מזונות הילדים עצמה אינה יכולה להיכלל בחבילה זו.

בג״ץ דחה עתירה לחשיפת נספח חסוי במתווה לשחרור החטופים: שקיפות חשובה אך נסוגה מפני ביטחון המדינה

בית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ, דחה עתירה ציבורית שדרשה לחשוף נספח חסוי במסגרת מתווה ממשלתי לשחרור חטופים. ההרכב עמד על משקלה הרב של השקיפות וזכות הציבור לדעת, אך קבע כי אין הן מוחלטות. במקרה זה, כך נפסק, מחויבת העדפת אינטרסים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ על פני דרישת הפרסום, ועל כן לא ייחשף הנספח.

האתגר המשפטי הבינלאומי של ישראל: איפה התגובה הישראלית בהאג?

בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה התחושה כי ישראל ניצבת בזירה בינלאומית נוקשה, בה מתנהל מאבק חוקי מתמשך ומשמעותי שמטלטל את יסודות הלגיטימציה שלה כמדינה ריבונית. סוגיות כמו האיום המשפטי מצד מוסדות בינלאומיים, בייחוד בית הדין בהאג, מציבות את המערכת המשפטית הישראלית באור חדש אל מול פני אתגרים חסרי תקדים.

בית המשפט: המדינה לא תגרש את זוגתו של המילואימניק – זכויות המשפחה קודמות

המאבק המשפטי של חייל מילואים ישראלי על זכותו לחיי משפחה עם בת זוגו, אזרחית זרה, הביא לביקורת חריפה על רשויות המדינה ולהחלטה תקדימית המעדיפה את הזכות לחיי משפחה על פני גירוש מיידי.

בית המשפט חייב את רשות האוכלוסין להכיר בגיור של אזרחית זרה ולתת לה מעמד עולה

אזרחית זרה, שהגיעה לישראל מארץ המזרח הרחוק לפני קרוב לשני עשורים, השלימה לאחרונה מאבק משפטי בן ארבע שנים וסיימה אותו בניצחון: בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים חייב את רשות האוכלוסין וההגירה להכיר בגיורה ולאשר לה מעמד של עולה לפי חוק השבות. ההחלטה התקבלה לאחר שרשות האוכלוסין דחתה את בקשותיה פעם אחר פעם, תוך העלאת טענות שונות, מה שגרר ביקורת נוקבת מצד השופטת שטיפלה בתיק.

בית המשפט הורה: אם ובנה הצעיר ילידי ישראל יגורשו – לא נמצא בסיס הומניטרי למעמדם בישראל

החלטה משפטית עקרונית התקבלה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר דחה עתירה של אם ובנה, תושבי ישראל במשך שנים רבות ללא מעמד חוקי, בבקשה להכרה מטעמים הומניטריים ולהשארת הקטין שנולד כאן בארץ.