בית המשפט הורה על פינוי בני זוג עם מגבלה שמכרו את דירתם – למרות טענות מרמה

האם ניתן לאכוף הסכם מכר גם כאשר המוכרים הם אנשים עם מוגבלות וטוענים כי נפלו קורבן למרמה? פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום במחוז הצפון עוסק בכך: בני זוג עם מוגבלות שמיעתית וטענו כי קנו את דירתם בעבר במירמה – חויבו לפנות את הנכס, בהתאם להסכם פשרה ישן ומחייב.

רקע: עסקת מכר במחלוקת

בני זוג הסובלים מלקות שמיעה, מכרו את דירתם לפני למעלה מעשור לדייר אחר. למרות המכירה, הם המשיכו להתגורר בדירה. לאורך השנים ניסו השניים לבטל את ההסכם בטענה כי לא הבינו את תנאיו והיו קורבן למרמה מצד הרוכש.

• לטענתם, השתכנעו לחתום על מסמך שמכר את הדירה, בעוד שלפי הבנתם המסמך נועד למשכון הדירה בלבד.
• הם תיארו עצמם כחלק מאוכלוסייה מוחלשת הזקוקה להגנה מוגברת.

הסכם פשרה ודרישת פינוי

לאחר התדיינות ממושכת, בשנת 2017 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שאושר בבית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. בהתאם להסכמה:

• בני הזוג ימשיכו להתגורר בדירה במשך שנה נוספת, בכפוף לתשלום דמי שכירות חודשיים.
• בתום השנה, יוכלו לרכוש לעצמם מחדש את הדירה – אם יצליחו לגייס את הסכום הנדרש.
• לא יצליחו – יפנו את הנכס לטובת הרוכש.

בית המשפט דאג להבהיר לבני הזוג את משמעות ההסכמות והן קיבלו תוקף מחייב של פסק דין. עם זאת, בני הזוג לא הצליחו לאסוף את הכסף לתשלום המלא ולא רכשו את הדירה מחדש.

הליכים משפטיים מתמשכים

בחלוף שנת המגורים, לא פינו בני הזוג את הדירה והרוכש פנה שוב לבית המשפט בתביעה למימוש זכותו על פי ההסכם. בני הזוג המשיכו לטעון כי נפלו קורבן למעשה רמייה, וכי בשל מגבלותיהם הפיזיות והעובדה שהם עדיין רשומים כבעלי הזכויות, מגיעה להם הגנה מיוחדת.

המחלוקת הגיעה עד בית המשפט העליון, אך בכל הערכאות נדחו טענות בני הזוג. נקבע בפסקי הדין הקודמים כי לא הוצגה הוכחה מספקת לטענת המרמה. ערעור שהגישו נדחה גם הוא, והותיר את הרוכש עם זכותו לקבל את הדירה.

פסק הדין: עקרון סופיות הדיון גובר

לאחר שמוצה ההליך המשפטי, הגיש הרוכש תביעה לפינוי בני הזוג מדירתו. השופט הבכיר דן בטיעוני ההגנה של המוכרים והבהיר כי עקרון סופיות הדיון – משמעותו כי לא ניתן לשוב ולפתוח את אותה מחלוקת משפטית פעם אחר פעם. בית המשפט ציין כי כל הטענות שהעלו נדונו והוכרעו כבר בהליכים קודמים.

• פסקי הדין שניתנו בעבר לא בוטלו, חרף ניסיונות מפורשים של בני הזוג.
• ההכרעה הזו מחייבת את פינוי הדירה, גם אם הזכויות טרם הועברו בטאבו.
• היותם של המוכרים אנשים עם מוגבלות לא שינתה את תוצאת המשפט, לאור העובדה שבית המשפט דאג להסביר להם את ההסכם טרם החתימה עליו.

השופט אף קבע כי האישומים אודות ניצול, טעות או תרמית – נדחו בפסקי דין קודמים, ואם כך אין מקום לדיון נוסף בנושא זה.

ההחלטה הסופית והשלכותיה

בסיום פסק הדין, הורה בית המשפט על פינוי בני הזוג מהדירה עד לסוף שנת 2024. נוסף על כך, חויבו בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.

פסק הדין מדגים את החשיבות של עקרונות סופיות הדיון והכיבוד של הסכמות שנחתמו ואושרו על ידי בית המשפט – גם כאשר מדובר בצדדים עם מוגבלות או אוכלוסייה מוחלשת. המערכת המשפטית אמנם מגלה רגישות, ועם זאת אינה מתירה לפתוח שוב ושוב את אותם הליכים שכבר הוכרעה בהם המחלוקת.

לסיכום, הליך זה מהווה תזכורת לאחריות החלה על כל צד להסכם משפטי: יש להקפיד להבין היטב את תוכנו ומשמעותו, וכי פסקי דין שניתנו לאחר חקירה והבהרה – מחייבים את הצדדים וקשה מאוד לשנותם בדיעבד.