הפטר מיידי לצעיר עם פוסט טראומה – למרות נכות זמנית בלבד

בית המשפט המחוזי בירושלים העניק לאחרונה הפטר מיידי מחובות לצעיר בן 32 המוכר כבעל נכות נפשית זמנית בשיעור מלא. ההחלטה יוצאת הדופן התקבלה אף על פי שלחייב אין עדיין החלטה רשמית על נכות קבועה מביטוח לאומי – בניגוד לעמדת רשות חדלות הפירעון, שביקשה להמתין להחלטה עתידית בנושא. מדובר בשאלה עקרונית: האם ניתן להעניק הפטר כאשר הנכות של החייב מוכרת כזמנית בלבד, אך מצבו הרפואי לא משתפר לאורך זמן.

רקע – הדרך להליך חדלות פירעון

החייב, גבר צעיר, סבל בילדותו מאירוע טראומטי חמור, שבעקבותיו התפתחה אצלו פוסט טראומה. במשך שנים רבות מאז, הוא מתמודד עם השלכות קשות: פלאשבקים, חרדות, סיוטי לילה, קושי חמור בפעילות יומיומית וביציאה מהבית, וכן קשיים נפשיים נוספים כגון דיכאון ותשישות עמוקה. בשל אלה, הוא הוכר על ידי הביטוח הלאומי כבעל נכות נפשית בשיעור של 100% באופן זמני, פעמיים ברציפות, ובעקבות זאת מתקיים אך ורק מקצבת נכות.

• במהלך ארבע השנים האחרונות, אושרה לו נכות זמנית ומתמשכת ללא הפסקה.
• לאחרונה התקבלה ועדה רפואית של ביטוח לאומי, שהאריכה פעם נוספת את התקופה, עד מרץ 2026.
• חוות דעת רפואית עדכנית קובעת כי סיכויי השיפור במצבו קלושים.

החוב והליך חדלות הפירעון

החייב צבר חובות כבדים שהגיעו לסכום של 1.4 מיליון שקלים. בהתאם ליכולתו הכלכלית, הוא פנה לפני כשלוש שנים להליך חדלות פירעון, במטרה לקבל הגנה מהליכי הוצאה לפועל ולאפשר לעצמו התחלה מחדש מבחינה כלכלית. במקרים שבהם חייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו ואין סיכוי ריאלי לכך שישקם את מצבו, מעניק לו החוק אפשרות לקבל "הפטר" – מחיקת החוב, בתנאים מסוימים.

• הליך חדלות פירעון הוא מסגרת ממשלתית שמטרתה לתת לחייבים קשים, שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם, הזדמנות להשתקם כלכלית.
• רשות חדלות פירעון מפקחת על התהליך ומגישה את עמדתה לבית המשפט.

המחלוקת – האם להמתין לנכות קבועה?

בדיון בעניינו של החייב, עמדו הצדדים על נקודה עקרונית. בא כוחו של החייב טען כי למרות שהנכות מוגדרת עדיין זמנית, ברור שאין צפי לשיפור, והחייב היה במצב זהה במשך שנים. הוא ציטט חוות דעת רפואיות עדכניות שמדגישות את עוצמת המגבלה ואת חוסר היכולת של מרשו להשתקם או להשתלב אי פעם בעבודה. עוד הדגיש ב"ח החייב כי היתה זו כבר הארכה שלישית של הנכות מאז 2021, והליך חדלות הפירעון עצמו מתנהל מעל שלוש שנים ללא שינוי במצב.

מאידך, הממונה מטעם רשות חדלות הפירעון התנגד לבקשת החייב. הוא טען כי יש להמתין עד לקבלת החלטה סופית של ביטוח לאומי בנוגע לנכות קבועה, בשל גילו הצעיר של החייב והאפשרות לתפנית בעתיד. הממונה ציין כי כל עוד לא נקבעה נכות לצמיתות, אין הצדקה להעניק הפטר מיידי, שכן תיאורטית – החייב יוכל אולי בעתיד לשוב לשוק העבודה ולהסדיר את חובותיו.

החלטת בית המשפט וההשלכות

בית המשפט דחה את טענת הממונה והורה על מתן הפטר מיידי, גם ללא החלטה סופית של ביטוח לאומי. בהחלטתו, עמד השופט על כך שמדובר במגבלה קשה שנמשכת כבר כמה שנים, כשהמצב הרפואי של החייב אינו משתפר. גם העובדה שהוועדות הרפואיות ביטוח לאומי האריכו את הנכות לתקופות משמעותיות שוב ושוב, שימשה נימוק להחלטה.

• השופט הדגיש את עקרון הוודאות – עיקרון יסוד בדיני חדלות פירעון, לפיו יש למצות הליכים תוך פרק זמן סביר ולסיים את מצב הביניים לטובת שני הצדדים – החייב והנושים.
• הותרת החייב עם "חרב על הצוואר" לאורך שנים, ללא אופק לשינוי, אינה מתיישבת עם רוח החוק והצורך לשקם את מי שאיבד כל סיכוי לשוב לשוק העבודה.
• משהובהר שלא ניתן לקבוע כי צפוי שינוי מהותי במצבו של החייב, והוא מתקיים לאורך שנים מקצבת נכות בלבד – יש להעניק את ההפטר, על אף שההכרעה בביטוח הלאומי על נכות קבועה תינתן רק בעתיד.

סיכום

החלטה זו מדגימה את הנטייה הגוברת במערכת המשפטית לתת מענה מהיר וצודק לאזרח שהפך חסר ישע – במצב שאי הוודאות מתארכת, כאשר ברור כי גם בעתיד הלא רחוק מצבו לא ישתנה מהותית. הפטר כללי ניתן גם למי שאינו מחזיק עדיין באישור רשמי לנכות קבועה, כאשר מכלול הנתונים הרפואיים והחברתיים מצביעים על כך שהחייב מצוי במצב קשה ובלתי הפיך.

נושא זה מעלה שאלות נוספות – מה הגבולות שמציב החוק, מתי יוכל חייב להסתמך על נכות זמנית מתמשכת ולבקש מחיקת חוב, וכמה יידרש להוכיח את מצבו. אך דומה שבתי המשפט מתחשבים יותר בראיה הרחבה של טובת החייב והחברה יחדיו.