בית המשפט העניק פטור מחובות לסייעת בצהרון בשל קושי כלכלי מתמשך

בית המשפט השלום בצפון הארץ פסק לאחרונה על מתן פטור מלא מחובות לאישה העובדת כסייעת בצהרון, המפרנסת יחד עם בן זוגה משפחה בת שבע נפשות. ההחלטה התקבלה בשל הפער המשמעותי בין הכנסות המשפחה להוצאותיה, והיעדר סיכוי ריאלי להתמודדות עם החובות, גם בהנחה שהחייבת תעבור למשרה מלאה ותמקסם את פוטנציאל ההשתכרות שלה.

ההליך המשפטי ומצוקת החייבת

החייבת, אם לחמישה ילדים, משתכרת כ־2,000 שקלים בחודש בעבודתה בצהרון. בן זוגה משתכר כ־6,800 שקלים, יחד עם קצבת ילדים שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, סך ההכנסה החודשית של המשפחה מגיע לכ־13,580 שקלים. מנגד, הוצאות מחיית המשפחה, הכוללות גם עלויות חינוכיות וצרכים בסיסיים המתחייבים ממשפחה מרובת ילדים, מוערכות בכ־17,973 שקלים – פער שמעמיק מדי חודש את מצוקת החובות ומבליט את הקושי לעמוד בהם.

דיון בהצעות לשיקום כלכלי

בחודש יולי האחרון נפתחו ההליכים בעניינה של החייבת במסגרת חוק חדלות פירעון. הנאמן בתיק טען כי על החייבת מוטלת חובה להגדיל את הכנסותיה, וטען כי יש לבטל את ההליך. לעומת זאת, הממונה על חדלות פירעון הציע להעניק לחייבת "צ'אנס" בעזרת תכנית שיקום כלכלי – תשלומים חודשיים של 500 שקלים למשך יותר משלוש שנים, כתנאי למחיקת החוב.

הצעה זו התבססה על ההנחה שלפיה תוכל החייבת לעבוד במשרה מלאה ולהרוויח סכום גבוה בהרבה משכרה הנוכחי. אולם, בדיון שנערך בבית המשפט נציג העזרה המשפטית של החייבת הדגיש כי התשלום לשעה בצהרון הוא כ־36 שקלים. המשמעות: גם משרה מלאה תוביל להכנסה הנושקת לשכר המינימום בלבד, והוא אינו מספיק לסגור את הפער בין הוצאות המשפחה להכנסותיה.

עמדת בעלי התפקידים

במסגרת ההליך, הנאמן תמך בעמדת הממונה וניסה להוביל לכך שהחייבת תיכנס להסדר פירעון. עם זאת, לאחר שהובהרה תמונת המצב הכלכלית בפועל, עמדת החייבת קיבלה משנה תוקף.

בית המשפט בחן היטב את טענות הצדדים והגיע למסקנה ברורה: ההכנסות הפוטנציאליות של החייבת, גם בתרחיש האופטימי של תעסוקה מלאה, אינן קרובות ל־7,500 שקלים שהונחו כהערכה בתכנית הממונה. למעשה, כל חישוב ריאלי הוביל לסכום קרוב ל־5,800 שקלים בלבד. לכך יש להוסיף את העובדה כי בן הזוג מצוי אף הוא בחובות, ואין ביכולתם לחסוך או לעמוד בתשלומים נוספים מעבר להוצאות החודשיות.

פסיקת בית המשפט: אין בסיס לתכנית שיקום

השופט הבכיר ציין בהחלטתו כי קיימות מגבלות אובייקטיביות להפעלה של תכנית כלכלית לשיקום ולהשגת איזון. בית המשפט התייחס לכך שהחייבת אינה בעלת השכלה מיוחדת או ניסיון תעסוקתי נרחב, ולכן האפשרות שתצליח להגדיל דרמטית את הכנסותיה, כמעט ואינה קיימת. הפער האמיתי בהוצאות הופך כל ניסיון לתשלום שוטף ולאיזון הכלכלי לא ריאלי ולבלתי ישים.

• הכנסת המשפחה נמוכה משמעותית מסך ההוצאות החודשיות שלה.
• אין פוטנציאל כלכלי ממשי להגיע להכנסה גבוהה יותר בעתיד הנראה לעין.
• הן החייבת והן בן זוגה מצויים במצוקה כלכלית ממושכת.
• הפעלת תכנית כלכלית לשיקום רק הייתה מעצימה את המצוקה ולא מביאה להבראה.

בסופו של דבר, נקבע כי הפעלת תכנית לשיקום, שתכליתה בעצם להכביד עוד על בני המשפחה – אינה פרקטית וגם אינה הגיונית מבחינה חברתית ומשפטית. בית המשפט בחר להיענות לבקשת החייבת ולפסוק כי תוענק לה "הפטר לאלתר" – החלטה שמשמעותה מחיקת חובותיה באופן מידי, מותנה בהודעה לנושים כדי לאפשר להם להביע התנגדות אם ירצו בכך.

מהו פטור מחובות (הפטר)?

הליך חדלות פירעון נועד לסייע לחייבים שאיבדו את היכולת הכלכלית להחזיר את חובותיהם, במקרים בהם לא נותרה ברירה אחרת. הפטר (או בשמו הרשמי "הפטר לאלתר") הוא החלטה שיפוטית המעניקה לחייב מחיקת חובותיו שנותרו, ובכך מאפשרת לו להתחיל מחדש ללא עול החוב.

בפועל, כדי לזכות בהפטר על החייב לעמוד לעיתים בתנאים של תכנית תשלומים או שיקום. אולם כאשר מתברר לבית המשפט כי גם כך אין ביכולת החייב לשלם – הפטר לאלתר הוא צעד המתחייב מהנסיבות. זהו כלי מהותי לאיזון בין אינטרס הנושים לבין מתן סיכוי לחייב לשוב ולהשתקם.

סיכום

פסק הדין שניתן בעניינה של החייבת מהווה ביטוי לגמישות ושיקול הדעת של בתי המשפט כאשר מדובר במשפחות במצוקה קשה, במיוחד אלו עם ילדים קטנים ומקורות הכנסה מוגבלים. הפתרון שניתן – פטור מידי מחובות, ללא דרישה לתשלומים נוספים – שיקף את המציאות הכלכלית והאנושית עמה מתמודדת המשפחה. הפסיקה מדגישה את חשיבות ההסתכלות הכללית והריאלית על יכולותיו של החייב, ואת הרצון לאפשר התחלה חדשה כאשר האפשרות להחזר החוב אינה קיימת, חרף כל מאמץ.