ניתוח מגמות בתביעות הוצאה לפועל והשפעותיהן על חייבים ונושים בישראל
ניתוח מגמות בתביעות הוצאה לפועל והשפעותיהן על חייבים ונושים בישראל

מערכת ההוצאה לפועל בישראל מהווה בסיס חשוב להסדרת חובות בין אנשים פרטיים ובין גופים מסחריים. בשנים האחרונות ניתן להבחין בשינויים במאפייני התביעות, בהתמודדות של חייבים עם חובות, וכן בתמורות בגבייה ובדפוסי ההתנהלות המאפיינים את ההליכים.

נתונים כלליים על מערכת הגבייה בהוצאה לפועל

  • רוב ניכר מהתיקים במערכת ההוצאה לפועל עוסקים בגביית חובות כספיים.
  • בקרב כלל החייבים, ניכרת מגמה לפיה 64% מהם מתמודדים עם יותר מתיק אחד פתוח בהוצאה לפועל.

תמורות במבנה החייבים והנושים

  • המערכת מציגה ירידה במספר התיקים הפעילים הכוללים חוב ראשוני של עד 42.5% מכלל התיקים, ואילו תיקים עם חובות בסכומים גבוהים תופסים נתח לא מבוטל – כ־14.5%, ופעמים רבות מתחילים מאותם תיקי חוב נמוכים שגדלים עם הזמן.
  • קרוב ל־70% מהחייבים מגלים קושי בהתמודדות עם ניהול חובות לאורך זמן.

השלכות ההתרחבות בהליכי הוצאה לפועל

  • בשנים האחרונות עולה מספר המקרים שבהם הליכי הגבייה מובילים לפתיחה מחדש של תיקים או חידוש הליכי גבייה.
  • לחייבים מסוימים ישנם עשרות תיקים במקביל, דבר המקשה על יכולתם להשתקם מהמצב הכלכלי הסבוך.
  • על פי ההערכות, ישנם כ־19,000 חייבים המוגדרים כחייבים מוגבלים באמצעים – מונח המתייחס לחייבים שמוכרים על ידי המדינה כמי שמתקשים לשלם את חובם ואת הריבית על החוב.
  • עתירות חוזרות ונשנות מצד הנושים ואף מצד החייבים עצמם מובילות לערעורים, בעיקר בניסיון לצמצם את ההחזר החודשי.
  • במהלך השנים האחרונה, שיעור נמוך ביותר של תיקים הסתיים בפירעון מלא, ורבים מן התיקים נמשכים לאורך תקופה ארוכה מאוד.

מגמות בגביית חובות וסיכויי גבייה

  • הליכי גבייה ממשיים מצליחים להניב החזר מלא בפחות מ־5% מכלל התיקים שנפתחים, אולם במקרים מסוימים נרשמה עלייה קלה בשיעור הגבייה שהגיעה עד כ־30%.
  • ישנם מקרים בהם בפועל לא נגבה סכום כלשהו, במיוחד כאשר מדובר בחייבים שחסר להם כסף או נפלו לפשיטת רגל.

חובות גבוהים והשלכות חברתיות

  • המערכת נדרשת להתמודד גם עם חייבים שחובם מצטבר לסכומים נכבדים מאוד, מה שמוביל לעיתים להגבלות משמעותיות על אורח חייהם, כולל הגבלת נסיעות לחו"ל, חיוב במסירת מידע על רכוש ועוד.
  • חייבים יוצאי דופן, דוגמת אלו שחובם עבר את רף מאה אלף שקלים, מתקשים לעמוד בהסדרי פירעון ומוצאים עצמם מתמודדים עם הגבלות שקבעה לשכת ההוצאה לפועל.
  • על אף העומס, ישנם חייבים בודדים שכן מצליחים לפרוע את מלוא חובם – תופעה שאינה שכיחה.

פסיקות בנושא והשלכות על משקי הבית

  • בתי המשפט לענייני הוצאה לפועל עסקו בשנים האחרונות במגוון ערעורים הקשורים לגובה חובות, לחישוב הריבית ולשיעור ההחזר החודשי.
  • חייבים שהציגו מגבלות אישיות או התמודדות כלכלית קשה, פנו פעמים רבות למערכת הגישור או ניסו להגיע להסדרי חוב מול הנושים.
  • עבור חייבים מסוימים, הסכום שנפסק להחזר עמד על כ־10% בלבד מגובה החוב הראשוני, זאת בהתאם לנסיבות ולשיקול הדעת של הרשמים בהוצאה לפועל.
  • חייבים מסוימים שנפסק להם להחזיר 25% מהחוב הצליחו לסיים את חובם בסיכום של 100,000 שקלים, ואילו אחרים נדרשו לפריסה לתשלומים של מאות אלפי שקלים, או להחזר חודשי קבוע ומוגבל.
  • סך החובות שהוסדרו במערכת בשנת דיווח טיפוסית עמד על 306,707 תיקים, כ־23.6% מסך התיקים שנפתחו במהלך התקופה האמורה.

שאלת השיקום הכלכלי – האם יש מוצא?

  • אחד האתגרים המרכזיים לחייבים הוא היכולת לחזור למסלול כלכלי בר-קיימא. לאור הצטברות החובות והעיכובים בגבייה, רק מיעוט מהחייבים מצליחים למחוק את החובות ולסיים הליך.
  • סך כל התיקים הפתוחים במערכת עמדו בתקופה הנסקרת על 567,321, כאשר שיעור הגבייה הכוללת נע סביב 10%-23% בלבד. זאת לעומת מספר רב של חייבים שלא הצליחו להסדיר את התשלום במלואו.
  • כבכל מערכת משפטית, קיימות דילמות לגבי איזון בין זכויות הנושים לגביית החוב לבין הגנה על כבודו של החייב וסיכויי השיקום שלו.

לסיכום, ממצאים עדכניים מצביעים על כך שמערכת ההוצאה לפועל מתמודדת עם גידול בהיקף התיקים והחייבים, לצד אתגרים משמעותיים בגבייה ושיקום. נדרשת מדיניות מאוזנת שתסייע הן לנושים והן לחייבים, ותוביל למציאת פתרונות ארוכי טווח ביחס לבעיית החובות במדינה.