כמה עולה ניהול תיק בהוצאה לפועל וכיצד מחושבים שכר טרחת עורך דין

הליכי הוצאה לפועל בישראל עוסקים בעיקר בגביית חובות של אנשים וחברות. כאשר הזוכה רוצה להיעזר בעורך דין לצורך הגבייה, נדרש לשלם שכר טרחה עבור השירות, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין ולפסקי דין מנחים. במאמר זה נסביר כיצד נקבע שכר הטרחה, אילו מגבלות חלות עליו ומה חשוב לבדוק לפני שמתחילים בהליך.

הגבלות חוקיות על שכר טרחת עורך דין בתיקי הוצאה לפועל

• בחוק נקבע כי יש תקרת שכר טרחה – לרוב לא יעלה על 10% מגובה החוב.
• במקרים מסוימים ניתן לשלם פחות, וכדאי לוודא שההסכם עם עורך הדין תואם את ההנחיות הללו.
• לפי הפסיקה, עורך דין אינו יכול לדרוש שכר טרחה שהוא גבוה משמעותית מאותם 10% – גם כאשר הלקוח חותם מראש על הסכם אחר.
• במקרים מסוימים, במיוחד אם מדובר בחובות גדולים במיוחד או טיפול שדורש השקעת עבודה ניכרת, מוסכם בפועל על אחוז נמוך יותר, ולעתים מסתפקים אף בשיעור של 2.5% מגובה החוב.

התייחסות בתי המשפט לנושא שכר טרחת עורכי דין

• בתי המשפט נדרשים לא פעם לשאלות על גובה שכר הטרחה. לעיתים נקבע כי החייב חייב לשלם רק את החלק שמצדיק את השירות המשפטי.
• נפסק לא פעם שאין לאפשר שליטה מוחלטת של עורך הדין, גם כשנחתם הסכם חופשי מראש עם הלקוח, שכן לעיתים נוצרות נסיבות לא הוגנות.
• בהחלטות רבות השופטים מבצעים איזון בין האינטרס של עורך הדין לשכר ראוי לבין הצורך להגן על החייב מפני תשלום מופרז.
• הליך של הוצאה לפועל אמור להיות יעיל ומהיר, ולכן יש מקום להגבלת שכר הטרחה, כדי להגן הן על החייבים והן על הזוכים.
• בדיון שנערך לאורך 12 ישיבות, הבהיר ההרכב המשפטי את העקרונות – שכר הטרחה לא יהיה חריג ממקובל אלא באישור בית משפט.
• בפסקי דין אחרים הודגש שעורך הדין לא רשאי לדרוש סכומים מעבר למותר, גם אם בוצע הסכם פרטני בין הצדדים בטרם הגשת הבקשה לתיק ההוצאה לפועל.
• מומלץ לבדוק היטב מהם פרטי ההסכם ולהבין בדיוק מה כלול בשכר הטרחה ובאילו נסיבות ייגבו תשלומים נוספים.

כיצד מבוצע חיוב שכר הטרחה בפועל?

• בפועל, שכר הטרחה נסגר מראש ואמור לשקף את העבודה הצפויה בתיק. לעיתים מדובר באחוז מהחוב ולעיתים סכום קבוע, בהתאם להסכם ולמורכבות המקרה.
• קיימות דוגמאות לתיקים בהם הזוכה שילם על ניהול התיק 2.5% בלבד, בגלל פשטות התהליך.
• במקרים מורכבים וארוכים בהם יש צורך לפעול בצורה חוזרת ולהחזיר מסמכים, מצופה שעורך הדין ישקיע שעות עבודה נוספות – ובהתאם יותאם שכרו, אך עדיין בהגבלות החוק.
• חשוב להבין שגובה שכר הטרחה תלוי גם במידת הצלחת ההליך, כמות העבודה, הוצאות נוספות, ואופי מערכת היחסים בין הלקוח לעורך הדין.

דוגמאות לסכומים בתביעות הוצאה לפועל

• בתיקים מסוימים שכר הטרחה נע בין 20,000 ל-35,000 שקלים, בהתאם לסכום החוב, משך ההליך והיקף העבודה.
• יש לקחת בחשבון גם תשלומים נוספים: אגרות, הוצאות פתיחת תיק ולעתים גם הוצאות על תצהירים.
• במצב בו יש מחלוקת על סכום שכר הטרחה, ניתן להגיש פסיקתא – בקשה מפורטת לאישור או להפחתת שכר הטרחה, אשר תתברר בפני רשם ההוצאה לפועל או בבית המשפט.

טיפים ומידע חשוב לפני שפונים לעורך דין בתחום

• לפני החתימה על הסכם עם עורך דין – רצוי להשוות הצעות ולוודא שההסכם תואם כללים חוקיים.
• יש לבדוק האם ההסכם כולל גם את שלב גביית החוב, או שמדובר רק בפעולות בירוקרטיות.
• חובה לקבל הסבר מפורט ולשאול שאלות בנוגע לעלויות נוספות העלולות לחול בהמשך הדרך – עלות פתיחת התיק, אגרות, שליחויות, תרגומים וכדומה.
• חשוב לדעת שניתן וכדאי לנהל משא ומתן לגובה שכר הטרחה ולהתאים את ההסכם לנסיבות האישיות של כל תיק.

לסיכום, שכר טרחת עורך דין בנושא הליכי הוצאה לפועל מוגבל בחוק לרוב ל-10% מגובה החוב, אך ניתן להסכים על שיעור נמוך יותר בהתחשב בנסיבות. מומלץ לבדוק היטב את ההסכם מראש, לקבל הסברים ולא להסס להתייעץ עם גורם משפטי בעל ניסיון בתחום. פנייה לייעוץ מקצועי עשויה לחסוך כסף והפתעות בהמשך הדרך.