עונש מאסר לנהג בתאונת דרכים קטלנית הומר בעבודות שירות עקב נסיבות מיוחדות

החלטה חריגה: בית המשפט המחוזי החליט להמיר עונש מאסר בפועל שנגזר על נהג משאית, אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות של רוכב אופנוע, לתשעה חודשי עבודות שירות בלבד. ההחלטה התקבלה לאור מצבו הבריאותי המורכב של הנהג ולסיבות נוספות שהתעוררו במהלך הדיון בערעור.

רקע לאירוע: תאונה טראגית בצומת מרכזי

התאונה אירעה ביום קיץ באוגוסט 2021, כאשר נהג משאבת בטון, גבר כבן שבעים, נוסע בכביש 57. במסגרת נסיעתו הוא ביקש לפנות שמאלה בצומת מרכזי, כאשר רוכב אופנוע נסע באותה העת בנתיב הנגדי. הרמזור בכיוון נסיעת האופנוען התחלף לירוק, והוא החל לחצות את הצומת. נהג המשאית, לעומת זאת, ביצע את הפנייה מבלי לעצור ולתת זכות קדימה, מה שהוביל להתנגשות עוצמתית. כתוצאה מהפגיעה, רוכב האופנוע נפצע באורח אנוש והובהל לבית החולים, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

ההליך המשפטי: הרשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות

נהג המשאית הועמד לדין בעבירה חמורה של גרימת מותו של אדם ברשלנות, עבירה אשר מקורה בפעולה או מחדל החורגים מרמת הזהירות הסבירה והמצופה מנהג בכביש. לאחר שמיעת כלל הראיות, הרשיע אותו בית המשפט לתעבורה בגין חלקו בתאונה והטיל עליו עונש של אחד-עשר חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, עונשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי כספי לאלמנת ההרוג.

• גרימת מוות ברשלנות – הריגה בלתי מכוונת אך נובעת מהפרת חובת הזהירות, ובמקרים רבים דנה במסגרת דיני התעבורה.
• מאסר בפועל משמעותו כליאה פיזית, להבדיל מעבודות שירות שמבוצעות בהשגחת רשויות המערכת (לדוג', מתנ"סים או מוסדות ציבור).

ערעור למחוזי – טענות ההגנה וההכרעה

לאחר ההרשעה פנה הנהג ובא כוחו לבית המשפט המחוזי ומתחו ביקורת על חומרת העונש. הטענה המרכזית שנשמעה בערעור התמקדה במצבו הרפואי הרעוע של הנהג, הסובל ממחלות ממאירות וממצוקה נפשית שהתפתחה מאז התאונה. ההגנה הדגישה כי שהות בכלא עלולה להחמיר את מצבו הבריאותי באופן דרמטי.

המדינה, מנגד, טענה כי אין בסיס לטיעון לפיו שהייה בבית הסוהר בהכרח מסכנת את חיי המורשע, וכי העונש שהוטל הולם את חומרת המעשה.

שיקולים לקולא: אחריות משותפת ולקחי תכנון

הרכב השופטים התייחס למספר נקודות רלוונטיות, מעבר למצוקה הרפואית של הנהג. אחת מהן קשורה בהתנהלות רוכב האופנוע. מתוך ממצאי החקירה עלה, כי האופנוע היה בהילוך גבוה בעת התאונה, וכי הרוכב ביצע עקיפה מימין תוך עלייה על אי תנועה – התנהגות שיש בה משום הפרה של כללי התנועה והגברת הסיכון לתאונה.

שיקול נוסף נגע לתשתית הבעייתית של הצומת. לאחר התאונה, הרשויות שינו את תוואי התנועה וביטלו את הפנייה השמאלית שביצע נהג המשאית, דבר המלמד – לדברי השופטים – כי התקבלה ההבנה שהיה ליקוי תכנוני במקום, ולא כל האחריות רובצת על כתפי הנהג.

• לקיחת אחריות משותפת: מקרים בהם לא רק גורם אחד יוצר את הסיכון, עשויים להשפיע על גזירת הדין.
• גילו המתקדם של המורשע מהווה אף הוא שיקול להקלה, במיוחד לצד מחלות קשות.

החלטת המחוזי: עונש מאסר יומר בעבודות שירות

בסופו של יום, מצא בית המשפט לנכון להתחשב בנסיבות החריגות של המקרה – ובייחוד בגילו ובהיותו של הנהג חולה – ולהמיר את עונש המאסר לעונש של תשעה חודשי עבודות שירות, כמובן בכפוף לבדיקה רפואית ולאישור הגורמים המוסמכים לכך. בפסק הדין הוסיפו השופטים כי חרף חומרת התוצאה הטרגית, יש מקום להתחשב בנסיבות המיוחדות ולפעול בגישה מאוזנת בין גמול לשיקום.

סיכום

פסק הדין משקף את תפקידו של בית המשפט לשקול לא רק את חומרת המעשה והתוצאה הקשה, אלא גם את נסיבות החיים האישיות של הנאשם, התנהלותם של כלל המעורבים, ולפעמים אף ליקויי תשתית חיצוניים. בית המשפט ביקש להבהיר כי