מחוזי: הסכם רכושי בין ידועים בציבור מחייב אישור מחדש אם הצדדים נישאים בהמשך

פסק דין מחוזי שניתן לאחרונה מחדד עיקרון חשוב בדיני המשפחה: הסכם רכושי שנחתם ואושר בין בני זוג בהיותם ידועים בציבור אינו פוטר אותם מן החובה לאשרו מחדש אם וכאשר יינשאו. עוד נקבע כי אין זה רצוי לערוך הסכמים "מעורבים" המסדירים בבת אחת, ובלא הבחנה ברורה, את מערכת הזכויות והחובות של בני הזוג הן כידועים בציבור והן כנשואים.

הרקע: הסכם בין ידועים בציבור ובקשה להסרת תנאי האישור

ההליך התמקד בזוג שחי יחד מאז תחילת העשור הנוכחי, והגדיר עצמו כידועים בציבור. בני הזוג חתמו על הסכם שכותרתו "הסכם ממון וחיים משותפים", שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. ההסכם קבע משטר של הפרדה רכושית והבהיר, בין היתר, כי אופן הרישום של נכסים ייחשב כהוכחה מכרעת לבעלות. במעמד האישור הדגיש בית המשפט כי אם בני הזוג יינשאו בעתיד, יהיה עליהם לאשר את ההסכם מחדש לפי הדין החל על בני זוג נשואים.

לאחר מכן ביקשו בני הזוג לתקן את פרוטוקול הדיון כך שיימחק ממנו התנאי שלפיו יידרש אישור חוזר לעת נישואיהם. הטענה המרכזית הייתה כי מלכתחילה הסכימו שהסדרי ההסכם יחולו גם אם יינשאו, וזאת כדי למנוע מחלוקות עתידיות. הבקשה נדחתה, והוגש ערעור משותף לבית המשפט המחוזי.

המסגרת המשפטית: מה בין ידועים בציבור לבני זוג נשואים

הדין הישראלי מבחין בין שני מצבים: ידועים בציבור — מצב עובדתי שבו שניים מנהלים חיים משותפים ללא נישואין; ובני זוג נשואים — סטטוס משפטי שמקבל ביטוי מפורש בדין. כאשר בני זוג נשואים מבקשים להסדיר ביניהם את המשטר הרכושי באופן שונה מן ההסדר הקבוע בחוק, עליהם לעשות זאת בהסכם ממון שאישורו נעשה במסלול ייעודי. מנגנון אישור זה נועד לוודא שהצדדים מבינים את משמעות ההסכם ואת השלכותיו, והוא תנאי לתוקפו כלפי בני זוג נשואים.

לעומת זאת, ידועים בציבור רשאים לערוך ביניהם הסכמים רכושיים ולאשרם בבית המשפט לענייני משפחה במסגרת סמכותו לדון ביחסים בתוך המשפחה. עם זאת, אישור כזה אינו הופך את ההסכם אוטומטית להסכם ממון התקף לנישואין עתידיים. כדי שההסכם יחול בשלב הנישואין — ככל שהצדדים יבקשו להסתמך עליו — נדרש אישור לפי המסלול הקבוע לבני זוג נשואים, בין אם בסמוך לפני הנישואין ובין אם לאחריהם.

הכרעת המחוזי: אין פטור מאישור מחדש

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הסכם רכושי שאושר כאשר הצדדים היו ידועים בציבור, ושבזמן עריכתו לא הייתה כוונה ממשית להינשא בסמוך, אינו מייתר את הצורך באישור מחדש לפי הדין החל על נשואים אם יחליטו להינשא ולהישען על הוראותיו במהלך הנישואין. ההבחנה נשענת על כך שהדין החולש על בני זוג נשואים הוא שונה, ומחייב מנגנון אישור מיוחד כתנאי לתוקף.

בית המשפט הוסיף כי גם אם בהחלטה הראשונית נרשם בטעות שההסכם מאושר "גם לפי הדין החל על הסכמי ממון בין בני זוג נשואים", לא ניתן לראות בכך אישור תקף למסלול זה, שכן באותה עת הצדדים לא היו נשואים והדין הספציפי של הסכמי ממון לא חל עליהם. ההבהרה הדיונית לפיה יהיה צורך באישור מחדש לעת נישואין עמדה בעינה, והאישור המקורי נותר כזה שניתן במסגרת סמכותו הכללית של בית המשפט לענייני משפחה ביחס לידועים בציבור.

מדיניות שיפוטית: הימנעות מערבוב סטטוסים בהסכמים

נקודת מדיניות מרכזית שעליה עמד בית המשפט היא הצורך להימנע מניסוח הסכמים "רב-מצביים" — כאלה המנסים להסדיר בעת ובעונה אחת את היחסים הרכושיים של בני הזוג כידועים בציבור וגם כנשואים. לשיטת בית המשפט, ערבוב כזה עלול לטשטש גבולות, להגביר חוסר ודאות ולהוליד מחלוקות. כאשר הצדדים כורתים הסכם בשלב שבו הם ידועים בציבור בלבד, הם אינם מחזיקים בכל הנתונים הדרושים לתכנון מדויק של הסדרים לנישואין עתידיים — אם בכלל יתרחשו, מתי ובאילו תנאים.

ההבדל המושגי בין ידועים בציבור לנשואים אינו סמנטי בלבד: הידועים בציבור מבססים את מעמדם על נסיבות החיים בפועל, הניתנות לשינוי ולסיום באופן יחסי, בעוד שנישואין הם סטטוס משפטי הדורש הליך פורמלי הן ליצירת הקשר והן לפירוקו. בהתאם, ההסדרים הרכושיים החלים על כל מסגרת שונים במהותם, ואישור הסכמים לגביהם נעשה במסלולים נפרדים.

טעות רישומית אינה יוצרת אישור תקף

במקרה שנדון, התברר כי בהחלטה המקורית של בית המשפט לענייני משפחה הופיעה התייחסות מרומזת כאילו ההסכם מאושר גם לפי הדין החל על הסכמי ממון בין נשואים. המחוזי קבע כי מדובר בהערה שנוספה, ככל הנראה, מתוך שגגה רישומית. החשוב הוא שההחלטה המנומקת ציינה במפורש שהאישור ניתן בסמכותו הכללית של בית המשפט לענייני משפחה, ושבני הזוג הובהר כי יהיה צורך באישור מחדש בעת נישואין. משכך, אין ב"זנב" לשוני מוטעה כדי לשנות את מסלול האישור או לעקוף את דרישות הדין.

טענת התיאורטיות וחריגים אפשריים

בית המשפט העיר כי יש ממש בטענה לפיה הערעור תיאורטי: בני הזוג טרם נישאו ואף הצהירו כי לא מתוכננים להינשא בטווח הקרוב. בנסיבות כאלה, ממילא לא התעורר עדיין הצורך הממשי באישור חוזר, ויש טעם בדחיית ההליך על הסף. עם זאת, משבחר בית המשפט לדון בטענות, הובהר העיקרון המנחה: ככלל, נדרש אישור לפי המסלול של בני זוג נשואים כדי שהסדר רכושי יחול במהלך הנישואין.

עוד צוין כי בדיני המשפחה קיימים מקרים חריגים שבהם בית המשפט עשוי להכיר בתוקפו של הסדר אף אם לא ננקט מלוא מסלול האישור הפורמלי. אולם אלו נסיבות מיוחדות, חריגות ותלויות עובדות קונקרטיות, ואין בהן כדי לספק הצדקה כללית לוותר על האישור הנדרש כעניין שבשגרה.

משמעויות מעשיות לבני זוג

פסק הדין משקף קו ברור שמטרתו להבטיח ודאות ולהפחית מחלוקות עתידיות. להלן מספר נקודות מעשיות לבני זוג הידועים בציבור — ולמי שמתכננים להינשא בהמשך — המבקשים להסדיר את יחסיהם הרכושיים:

• אישור מתאים לשלב החיים: הסכם שנערך בשלב הידועים בציבור יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה במסלול הרגיל לשלב זה. אם בהמשך יינשאו הצדדים וירצו שההסדר ימשיך לחול בתקופת הנישואין, יהיה צורך באישור חדש במסלול ההסכמים של בני זוג נשואים.
• הפרדה בין המצבים: מומלץ שלא לשלב בהסכם אחד הוראות המתייחסות בעת ובעונה אחת לידועים בציבור ולנשואים. במקום זאת, יש להגדיר מנגנון מסודר לאישור מחדש בסמוך לפני הנישואין או לאחריהם, לפי הנדרש בדין.
• הבנת תכלית האישור: מנגנון האישור לבני זוג נשואים נועד להבטיח שהצדדים מבינים את משמעות ההסכמות ואת הוויתורים האפשריים. זהו תנאי מהותי לתוקף ההסכם בנישואין, ולא רק פורמליות טכנית.
• תיעוד ורישום נכסים: כאשר מאמצים משטר של הפרדה רכושית, חשוב להקפיד על רישום ברור של זכויות בנכסים. זה מפחית סכסוכים ומקל על הוכחת הבעלות בעת הצורך.
• תזמון: אם בני הזוג כבר שוקלים להינשא, ניתן לשקול אישור הסכם מתאים בסמוך לפני הטקס או לאחריו, במסלול הנכון לבני זוג נשואים. כך חוסכים כפל הליכים ומבטיחים תוקף רציף של ההסדר.
• ייעוץ מקצועי: מומלץ לקבל ייעוץ משפטי טרם עריכת ההסכם ולפני נישואין, כדי לוודא שהניסוח מדויק ושננקט מסלול האישור המתאים לכל שלב.

לסיכום: ערעור נדחה והכללים הובהרו

המחוזי דחה את הערעור המשותף של בני הזוג וקבע כי אישור הסכם רכושי בין ידועים בציבור אינו מחליף את מנגנון האישור הנדרש לבני זוג נשואים. קביעה זו נסמכת הן על מבנה הדין והן על שיקולי מדיניות של ודאות והפחתת סכסוכים. המסר לבני זוג ברור: בחרתם להסדיר את יחסיכם הרכושיים? עשו זאת במסלול האישור הנכון לשלב הקשר שבו אתם נמצאים, והקפידו על הפרדה בין ההסדרים החלים כידועים בציבור לבין אלו שיחולו לאחר הנישואין. כך ניתן להימנע ממחלוקות מיותרות ולהבטיח שההסכמות יקבלו תוקף משפטי מלא בזמן ובאופן הנכונים.