בית המשפט: הסכם רכושי של ידועים בציבור לא מחייב לאחר נישואין ללא אישור מחודש

פסק דין שניתן לאחרונה בערכאת הערעור לענייני משפחה מחדד שוב: הסכם רכושי שנחתם בין בני זוג בתקופה שבה היו ידועים בציבור אינו ממשיך לחול באופן אוטומטי לאחר שהם נישאים, אלא אם קיבל אישור מחייב לפי הדין במועד סמוך לנישואין או במהלכם. בית המשפט דחה ערעור של בן זוג שביקש להעניק להסכם ישן, שנחתם בפני נוטריון, תוקף של הסכם ממון לנישואין – וקבע כי בנסיבות המקרה ההסכם תקף רק עד למועד החתונה.

הרקע: הסכם בתקופת זוגיות כידועים בציבור ונישואין שנים לאחר מכן

מדובר בבני זוג שחיו יחד מספר שנים כידועים בציבור. באמצע העשור הקודם הם חתמו על הסכם רכושי שנערך בפני נוטריון, ובמרכזו הפרדה רכושית: כל אחד מהצדדים אחראי לנכסיו, לחובותיו ולחשבונותיו. כשנתיים וחצי לאחר חתימת ההסכם, בני הזוג נישאו כדין. לאחר הנישואין נולדה להם ילדה, ולאחר כשמונה עד עשר שנים נוספות של חיים משותפים – יחסיהם הגיעו לסיומם והם נפרדו.

בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוך הרכושי שנוצר בעקבות הפרידה. בפסק דין חלקי קבע בית המשפט כי ההסכם שנחתם כשנחשבו ידועים בציבור תקף רק לתקופה שלפני הנישואין, אך אינו מסדיר את המשטר הרכושי של בני הזוג לאחר נישואיהם. לפיכך, ממועד הנישואין ואילך יחול עליהם המשטר הקבוע בדין עבור בני זוג נשואים, אלא אם היה הסכם ממון מאושר כדין המורה אחרת.

טענות הצדדים בערעור: כוונת נישואין מול היעדר אזכור בהסכם

בן הזוג שהגיש את הערעור טען כי נסיבות חייו – לרבות הורות מילדים ממערכת זוגית קודמת והחשש מפגיעה בזכויותיהם – הובילו אותו לעמוד על הפרדה רכושית עוד בטרם החתונה. לדבריו, עוד במועד עריכת ההסכם הצדדים התכוונו להינשא, והנוטריון הבהיר להם את החשיבות של הסדרה רכושית. לטענתו, נישואיהם התעכבו מסיבות אישיות ובריאותיות שלא תלויות בהם, ולכן יש לראות בהסכם כהסכם ממון טרום נישואין, אשר צריך לחול גם לאחר החתונה.

בת הזוג השיבה כי ההסכם נולד על רקע לחצים חיצוניים ומשפחתיים, וכי מלשונו ותכליתו ברור שהוצמד לחייהם יחד כידועים בציבור בלבד. ההסכם, כך הדגישה, אינו כולל מילה על נישואין או על גירושין, אינו קובע הוראות שמוסדות לדיני נישואין וגירושין, ואינו נושא כותרת של "הסכם ממון". מכאן שאין להסיק שנועד להסדיר את המשטר הרכושי לאחר שסטטוס הקשר השתנה לנישואין.

הכרעת הערכאה: אין "הסכם ממון" בלי אישור פורמלי מתאים וללא סמיכות לנישואין

ערכאת הערעור דחתה את הערעור והותירה על כנה את הקביעה שלפיה ההסכם חל עד למועד הנישואין בלבד. נקבע כי דיני המשטר הרכושי בישראל מבחינים הבחנה ברורה בין בני זוג ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים. כאשר מבקשים להסדיר יחסי ממון לקראת נישואין או לאחריהם – הדין דורש הליך פורמלי של אישור או אימות בפני גורם מוסמך, כדי להעניק להסכם מעמד מחייב כלפי תקופת הנישואין.

ההרכב הדגיש כי אין די בכוונה כללית להינשא אי-שם בעתיד כדי להפוך הסכם של ידועים בציבור ל"הסכם ממון". המונח "לפני הנישואין", שמופיע בדין לעניין אימות או אישור הסכם ממון טרום נישואין, דורש סמיכות זמנים ממשית למועד החתונה והצבעה ברורה על כך שהנישואין עומדים בפתח. כאשר פער הזמנים משמעותי – כמו במקרה זה, שבו חלפו יותר משנתיים בין החתימה לבין הנישואין – אין מקום להרחיב את תחולת הביטוי ולהעניק להסכם מעמד שלא התכוונו אליו הצדדים ושלא קיבל את הגושפנקא הנדרשת.

עוד צוין כי הנוטריון שאישר את ההסכם פעל בסמכותו ביחס להסדרה הרכושית כפועל יוצא של החיים כידועים בציבור, אך לא היה מוסמך "להכשיר" את ההסכם כהסכם ממון לנישואין כאשר הצדדים לא עמדו באותה עת ערב נישואיהם. הדין מעניק סמכויות שונות לגורמים שונים – נוטריון, רשם נישואין או בית משפט – בהתאם לעיתוי ולהסטטוס האישי של בני הזוג. כאשר אין נישואין קרובים, וכאשר ההסכם אינו מנסח כלל התחייבות ביחס לנישואין ולפרידה בנישואין, קשה להעניק לו תחולה רכושית לאחר החתונה.

מבחני הלשון והתכלית: מה אומר הטקסט של ההסכם?

בית המשפט בחן את ההסכם עצמו. הממצאים היו ברורים: ההסכם נשא כותרת כללית ללא אזכור של "הסכם ממון"; לא הוזכרו בו המילים "נישואין" או "גירושין"; והוא לא צפה את השלב של סיום קשר נישואין אלא את סיום מערכת יחסים כידועים בציבור. בית המשפט קבע כי אלו אינדיקציות פנימיות משמעותיות המצביעות על כך שהצדדים לא התכוונו – ואף לא יכלו מבחינה נורמטיבית – להסדיר את המצב הרכושי לאחר הנישואין באמצעות אותו מסמך.

נוסף לכך, תכלית ההסכם כפי שהתגבשה מהמסמך ומהנסיבות הייתה מובהקת: הסדרה נקודתית של חלוקת רכוש והפרדה רכושית בתקופה שבה בני הזוג חיים יחד ללא נישואין. להסדר כזה יש מקום והוא מקובל ביחסים של ידועים בציבור. ואולם, משעה שהצדדים בחרו להינשא, נכנסים לתמונה כללי יסוד שונים שמחייבים תיעוד פורמלי וברור, לרבות אישור בפני ערכאה מוסמכת, לשם סטייה מהמשטר הרכושי החל בדין על בני זוג נשואים.

הבדל משפטי מהותי: ידועים בציבור לעומת נשואים

ההרכב עמד על ההבחנה העקרונית בין שני מצבים משפטיים: ידועים בציבור – סטטוס שנגזר מנסיבות חיים עובדתיות ושניתן לשינוי יחסית בקלות; ובני זוג נשואים – סטטוס אישי שמסודר על פי דין ושסיום הקשר במסגרתו כרוך בפרוצדורות ובסמכויות שיפוטיות. בשל השוני הזה, מדיניות משפטית ראויה נמנעת מכך שמסמך אחד, שלא אושר כנדרש ולא מפריד באופן ברור בין התקופות, יסדיר "בהינף עט" גם את מה שיתרחש לאחר החתונה.

בית המשפט ציין כי אין לגזור גזירה שווה מהסכמות רכושיות בתקופת ידועים בציבור ל"העברה" אוטומטית של אותן הסכמות לתקופת הנישואין. אם בני זוג חפצים לשמר משטר רכושי זהה גם לאחר נישואיהם, עומדות בפניהם אפשרויות ברורות בדין: לערוך הסכם ממון טרום נישואין המאושר כנדרש, או לאשר מחדש את ההסכמות לאחר הנישואין בפני בית המשפט המוסמך.

הבהרת מונחים: כך זה עובד בפועל

• ידועים בציבור: בני זוג שמנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף ללא טקס נישואין. הזכויות והחובות ביניהם נגזרות מן העובדות ומפסיקה, ולא מהסטטוס האישי.
• הסכם ממון: הסכם שמגדיר את המשטר הרכושי בין בני זוג בהקשר לנישואין. כדי שיהיה לו תוקף מחייב, עליו לקבל אישור/אימות לפי הדין, בסמוך לנישואין או במהלכם, בפני הגורם המוסמך.
• אישור או אימות: פעולה פורמלית הנעשית בפני נוטריון, רשם או בית משפט – בהתאם לעיתוי ולסטטוס – כדי לוודא שהצדדים מבינים את משמעות ההסכם וחותמים עליו מרצון חופשי.
• סמיכות לנישואין: דרישה שלפיה הסכם טרום נישואין צריך להיעשות כאשר הנישואין קרובים וממשיים, ולא ככוונה עמומה לעתיד.

נקודות עיקריות העולות מהפסק

• הסכם רכושי של ידועים בציבור אינו ממשיך לחול לאחר נישואין אם לא קיבל אישור מתאים לפי הדין כהסכם ממון.
• נדרש קשר זמנים ברור בין חתימת הסכם טרום נישואין לבין מועד החתונה; מרחק של למעלה משנתיים נחשב מופרז בנסיבות העניין.
• העדר אזכור מפורש למילים "נישואין" ו"גירושין" ומבנה כללי של ההסכם מעידים שלא מדובר בהסכם ממון.
• נוטריון אינו מוסמך לתת להסכם של ידועים בציבור מעמד של הסכם ממון, כאשר בני הזוג אינם עומדים ערב נישואיהם.
• הבחנה מהותית קיימת בין סטטוס ידועים בציבור לבין סטטוס נשואים, ומשיקולי מדיניות משפטית אין לאחד אותם במסמך אחד ללא הפרדה ואישור מתאימים.

המשמעות המעשית לזוגות: איך להימנע ממחלוקות

לזוגות החיים תחילה כידועים בציבור ולאחר מכן בוחרים להינשא, המסר ברור: אם ברצונכם לשמר הסדר רכושי שנקבע לפני החתונה – דאגו להסדירו כדבעי. יש שתי דרכים מרכזיות: לערוך הסכם ממון טרום נישואין המאושר בפני הגורם המוסמך בסמיכות למועד החתונה; או, לאחר הנישואין, להביא את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה. כל אחת מהחלופות מחייבת ניסוח מדויק, הסבר לצדדים על משמעות ההסכמות, ובחינה של הוגנות ההסדר.

עורכי דין המלווים זוגות בשינויים סטטוסיים צריכים לשים לב ללשון ההסכמים, לכותרתם ולמסגורם: האם ההסכם מתייחס מפורשות לנישואין? האם הוא מגדיר את משטר הרכוש במקרה של גירושין עתידיים? האם קיימת הפרדה ברורה בין פרק החיים כידועים בציבור לבין פרק החיים כנשואים? סימנים אלו עשויים לקבוע בסופו של יום האם ההסכם יעמוד במבחן משפטי.

סוף דבר

בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי ההסכם שנחתם בתקופת הידועים בציבור אינו תקף לאחר הנישואין, בהיעדר אישור פורמלי כנדרש בדין ובהיעדר סמיכות של ההסכם למועד החתונה. ההכרעה מאמצת קו עקבי המבחין בין שני סטטוסים שונים ומקפידה על הכללים הפרוצדורליים שנועדו להעניק להסכמים ממוניים תוקף מחייב. עבור הציבור, הלקח הוא פשוט: רוצים להבטיח הפרדה רכושית גם לאחר הנישואין? הקפידו על אישור מתאים בזמן הנכון. בהתאם לכך, הערעור נדחה. הצדדים יוצגו בהליך על ידי עורכי דין, אולם שמותיהם אינם נזכרים בפרסום זה מטעמי אנונימיות.