סיפור ירושה מורכב: בן לאם ממוצא מוסלמי תבע להכיר בו כיורש לאחר עשר שנים ממות האב היהודי

סוגיית ירושה רבת־משמעות עמדה למבחן כאשר אדם טען כי הוא בנו של מנוח ישראלי, אף שמעולם לא הוכר רשמית כבנו. האיש, תושב חוץ שנולד לאם מוסלמית, פנה לבית המשפט וביקש להכיר בזכאותו לירוש חלק מעיזבון האב, שנפטר לפני למעלה מעשור, למרות שלא הופיע בצו הירושה שניתן לאחר מותו.

הרקע למחלוקת: סודות ומחלוקות במשפחה

על פי תיאורו של התובע, מערכת היחסים עם אביו הייתה חשאית. האיש סיפר כי בשל הרקע המשפחתי – כאשר אמו מוסלמית ואביו יהודי – העדיפו בני המשפחה להצניע את הקשר ביניהם, מה שעל פי דבריו היה "מקור בושה" עבור הסובבים. לדבריו, הקשר עם האב התנהל "מתחת לרדאר" ומעולם לא התנהל בהכרה רשמית מצדו של המנוח.

הדבר הוביל לכך שבצו הירושה שניתן לאחר מות האב, צו שהוצא באוקטובר 2013, הוכרו רק שתי בנותיו של המנוח כיורשות. רק בשנים האחרונות, זמן רב לאחר מותו, החליט התובע לפעול למימוש זכויותיו, בסברתו כי הוא בנו הביולוגי של האב, ומשכך – זכאי לחלק מהעיזבון.

• התובע התעכב בנקיטת צעד משפטי במשך שנים, לדבריו בשל רגישות משפחתית ומתיחות ביחסים.
• לדבריו, ניתק קשר עם האב זמן קצר לפני מותו בעקבות סכסוך שנגע ליחסיו עם האם.
• רק לאחר שגילה מאוחר על מות האב, החליט להעלות את תביעתו.

תגובה מצד היורשות: ספק וטענות מנוגדות

מן העבר השני ניצבות שתי בנותיו של המנוח, היורשות על פי צו הירושה. השתיים טענו כי לא ידוע להן על קיומו של בן נוסף לאביהן, וכי אף פעם לא נאמר להן בפירוש כי יש להן אח למחצה. הן הדגישו כי במהלך השבעה על אביהן שמעוללתה שמועה שכזו, אך לדבריהן הוסבר להן שנאמר בשקר.

בנוסף, העלו האחיות אפשרות שהתובע הינו בכלל בנו של אדם אחר ממשפחתן, שהיה נושא למריבות משפטיות קודמות סביב ירושות אחרות במשפחה. על פי עמדתן, לא קיים ביסוס אמיתי לקשר בין התובע למנוח.

ההליך המשפטי: הבקשה לבדיקת רקמות

בפני בית המשפט הוגשה בקשה לאישור ביצוע בדיקה גנטית (בדיקת רקמות), שמטרתה להוכיח את הקשר הביולוגי בין התובע למנוח. מדובר בבדיקה שמבוצעת כדי לאמת האם קיים קשר דם בין בני משפחה, ולעיתים קרובות משמשת בסכסוכי ירושה או בסוגיות אבהות.

• היועצת המשפטית לממשלה נדרשה לחוות דעתה, בין היתר בשאלת הממזרות – חשש לפגיעה במעמד הילד מבחינת הדין הדתי – וקבעה כי אין חשש שכזה בתיק הנוכחי.
• הוצעו שתי דרכים: ביצוע בדיקה מדגימת המנוח עצמו (אם קיימת), או השוואה גנטית בין התובע לבין אחת מבנותיו של המנוח, אך ורק בהסכמתה.

החלטת בית המשפט: קודם ביטול צו הירושה, אחר כך בדיקה

הדיון המשפטי לא הסתפק בשאלות ביולוגיות בלבד, אלא התמקד גם בצעדים ההכרחיים שעל התובע לנקוט. ההליך קבע כי כדי שהתובע יוכל לבדוק את זכאותו כבנו של המנוח, עליו לעמוד ראשית בדרישה החלה על הליכים כאלה: לבקש לבטל את צו הירושה הקיים. כל עוד הצו בתוקף, הוא מגדיר את היורשים ונעדר אפשרות לבדיקה חיצונית או שינוי חלוקת העיזבון ללא התערבות פורמלית בבית המשפט.

עולה מהכרעת השופט כי לא ניתן "לקצר את הדרך" באמצעות בקשה לבדיקה גנטית בלבד. הליך סדר הדין מחייב קודם כל לבטל את צו הירושה, ורק לאחר מכן, במקרה הצורך, תהיה אפשרות לקיים בדיקה גנטית להכרעה בשאלת האבהות הירושתי.

• הבקשה לביצוע בדיקת רקמות נדחתה בשלב זה.
• התובע חויב לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.

סיכום: דילמות בירושת משפחות מעורבות

הסיפור מדגים את המורכבות המשפטית והמשפחתית שמאפיינת לעיתים הליכי ירושה, במיוחד כאשר מדובר במשפחות עם רקע תרבותי ודתית שונה. הליך זה הדגיש כי לבית המשפט חשוב להקפיד על קיום סדרי הדין התקינים, גם כאשר עולה טענה משמעותית שלא נבחנה בעבר. סוגיה זו מזכירה כי כאשר מדובר בזכות לירושה – ובמיוחד כאשר עולה טענה לקשרי משפחה "נסתרים" – יש להקפיד הקפדה יתירה על הליך מסודר, הכולל לעיתים גם בדיקות מדעיות לצורך הוכחת זהות, אך רק לאחר נקיטת ההליכים המשפטיים ההכרחיים.