מהי כשירות קוגניטיבית לעריכת צוואה ולמה חשוב לבדוק אותה?

ערכתם או עומדים לערוך צוואה? חשוב להבין את הדרישה המרכזית שבודק החוק בנושא – הכשירות הקוגניטיבית של המצווה. זהו תנאי קריטי לקביעת תוקפה של כל צוואה בישראל ומשמעותו מרחיקת לכת עבור עיזבונו של אדם לאחר מותו.

המשמעות המשפטית של "הבחנה בטיבה של צוואה"

החוק בישראל קובע כי כדי שצוואה תקבל תוקף בבית המשפט, המצווה – כלומר האדם שערך את הצוואה – צריך להיות בעל היכולת "להבחין בטיבה של צוואה". זהו מונח משפטי, שמשמעותו העיקרית היא שהמצווה מבין היטב מהי צוואה, מה השלכותיה, וכי המדובר בפעולה רצונית ומתוך הבנה מצב המצווה והיקף נכסיו.

• במילים פשוטות – על המצווה להבין שהוא עורך מסמך שמסדיר את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו.
• עליו להכיר את בני משפחתו והאנשים שיכולים לרשת אותו בדרך כלל.
• עליו להבין אילו רכוש או נכסים נמצאים ברשותו ומה המשמעות של חלוקתם בדרך מסוימת.

רק מי שעומד בדרישות אלו נחשב כשיר מצפון – כלומר בעל כשירות משפטית לערוך צוואה מחייבת.

כיצד נבדקת הכשירות?

בדיקה של כשירות המצווה לערוך צוואה מתבצעת, מטבע הדברים, בדרך כלל רק כאשר מישהו מערער על תקפותה לאחר שהמצווה כבר הלך לעולמו. חשוב להבין שאם מתעורר ספק לגבי הבנתו של המצווה בעת החתימה על המסמך, נטל ההוכחה בדבר כשירותו עובר אל מי שמבקש לקיים את הצוואה.

אין הכרח להצטייד מראש, עוד בחייו של המצווה, בחוות דעת רפואית לגבי מצבו. עם זאת, אם קיים רקע של בעיה רפואית, מחלה או ירידה קוגניטיבית, כדאי לשקול התייעצות עם בעל מקצוע לפני עריכת המסמך, ואף לשמור אסמכתאות רפואיות מתאימות.

• כאשר יש בנמצא מסמכים רפואיים מאותה תקופה, הם ישמשו ראיה חשובה במידה שתידרש חוות דעת בדיעבד.
• לעיתים, עדות עריכת הצוואה בפני עדים ראויים, שאינם בני משפמשה קרובה, תחזק את תוקפה בבית המשפט.
• במקרים קיצוניים, מגיעים מומחים רפואיים לעדות לבחינת כשירותו של המוריש, על בסיס התנהלותו ותוכן המסמכים הרפואיים.

מתי עולה חשש לאי כשירות?

במרבית המקרים, כל עוד המצווה ערך את הצוואה באופן עצמאי, ולא קיימים חשדות להשפעה בלתי הוגנת או מצבים של דמנציה, אינה מוטלת מחלוקת. אך כאשר נשמעות טענות של בני משפחה או יורשים פוטנציאליים בדבר אי יכולת קוגניטיבית – למשל במצבים של מחלות שפוגעות בזיכרון או בשיפוט – תיבדק היטב שאלת הכשירות.

• לעיתים קרובות, סכסוכים בתוך המשפחה מביאים לבחינת נושא זה וכך הצוואה יכולה להיפסל אם יוכח כי המצווה לא היה מסוגל להבין את משמעות מעשיו.
• במהלך דיונים כאלה, עולים לעיתים מסמכים רפואיים, תיעוד גלוי של שיחות, ואפילו עדויות של הסובבים את המצווה בעת עריכת הצוואה.

האם כדאי להכין חוות דעת רפואית מראש?

רבים נוטים לחשוב שכל אחד צריך לבקש אישור רפואי שהוא כשיר לפני עריכת צוואה. בפועל, אין דרישה כזו בחוק. הוספת חוות דעת רפואית מיותרת בתיקים רגילים, ולעיתים – דווקא כשהיא קיימת, עלולה לעורר שאלות אם אכן הייתה בעיה בכשירות.

עם זאת, כאשר יש רקע ממשי של מחלה הפוגעת בתהליכי החשיבה, או במצבים בהם צפויה מחלוקת בתוך המשפחה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה ואף לשקול חוות דעת מתאימה. מטרת מסמכים רפואיים כאלה אינה לפגוע באמון בני המשפחה אלא להגן על תקפות רצון המצווה בבית המשפט.

מדוע חשובה עריכת צוואה בהליכי תקין?

עבור משפחות רבות, עריכת צוואה בצורה מסודרת ותוך הקפדה על כל כללי המשפט, תמנע מחלוקות ותסייע לקיים את רצון המוריש. הכנה ראויה של הצוואה, בחירה בעדים נכונים ושליטה מלאה על טיב הנכסים – כל אלה יבטיחו את ביצוע ההוראות בהתאם לרצון האמיתי.

• הבנה ובדיקה מראש, לצד ייעוץ מקצועי, תאפשר לכל אחד להבטיח שרצונו יתממש – גם כאשר הוא לא יהיה עוד בין החיים.

לסיכום

הכרת הדרישה לכשירות קוגניטיבית בעריכת צוואה חיונית לכל אדם הרוצה להותיר אחריו עיזבון מסודר על פי רצונו. חשוב לדעת: תוקף הצוואה תלוי בכך שהמצווה היה בעל הבנה מלאה ומשמעותית של משמעות כל סעיף וסעיף. על כן, גם מבלי למצוא צורך בחוות דעת רפואית מראש, מוטב להיעזר בעורך דין מומחה ולתעד את התהליך בצורה מיטבית – מתוך מטרה להגן על הצוואה ועל שלמות הרכוש במשפחה.