בית המשפט פסל ייצוג של עורך דין שהתנגד לצוואה שהכין בעצמו

מקרה משפטי עקרוני שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב העלה לסדר היום סוגיה אתית עקרונית: האם רשאי עורך דין אשר ערך צוואה לייצג בהמשך את המתנגדים לה, לאחר פטירת המצווה? פסק הדין קובע תשובה ברורה – לא. מדובר בפסק דין שמהווה תזכורת חשובה לגבולות ההתנהלות המוסרית והחוקית של עורכי הדין בתחום דיני המשפחה והירושה.

רקע לפרשה: עריכת צוואה וערעור על כשרותה

הסיפור החל כאשר עורך דין ותיק ערך בשלהי 2014 צוואה לאישה, אשר הלכה לעולמה כחמש שנים לאחר מכן. הצוואה נחתמה בנוכחות העורך דין, ששימש גם כעד יחד עם עד נוסף שכבר אינו בין החיים. כך הפך עורך הדין לדמות מפתח לנסיבות עריכת הצוואה.

• עם מות האישה ב-2019 פנו מספר בני משפחה בבקשה לבטל את הצוואה באמצעות התנגדות רשמית שהוגשה לבית המשפט למשפחה.
• באופן תמוה, בחר עורך הדין שערך את הצוואה לייצג את המתנגדים לה.
• הסיטואציה העלתה חשש ממשי לניגוד עניינים ואף לבעיה אתית ומוסרית עמוקה.

הכללים האתיים ומעמדו של עורך דין בעריכת מסמך משפטי

השאלה המשפטית התמקדה בכלל אתי בסיסי בלשכת עורכי הדין: עורך דין שלקח חלק בעריכת מסמך, איננו רשאי לטעון נגד כשרותו של אותו מסמך, ואינו יכול לייצג צד שעמדתו מחייבת טענה כזו.

• הכלל נועד להגן על תקפות מסמכים משפטיים ולמנוע מצב בו עורך דין "מרקד על שתי חתונות" – כתיבת מסמך משפטי ואז הטלת ספק בתוקפו בשירות לקוח אחר.
• הוא מבטיח אמון בסיסי בין הציבור לעורכי הדין, ומגן גם על רצונו של המצווה.

בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, ניסה עורך הדין לטעון כי היעדר עדותו – כי אינו מתכוון להעיד – מונע ניגוד עניינים. לדבריו, קיימים עדים נוספים והדיון בכשרות הצוואה יישען על חוות דעת מומחים ולא על התרשמותו האישית מעת עריכתה.

פסק הדין: פסילת הייצוג ומניעת כפל תפקידים

בית המשפט בראשות שופט בכיר הבהיר כי עמדת עורך הדין מוטעית מיסודה. עצם עריכת הצוואה, חתימתו כעד, וצירוף הצהרה שהאישה המנוחה חתמה עליה מרצונה החופשי וללא השפעה, שוללים ממנו את האפשרות לטעון מאוחר יותר ההפך ולייצג את המתנגדים לקיום הצוואה.

• החלטת בית המשפט למשפחה, שאותה ערער עורך הדין, אימצה במלואה את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.
• השופט ציין: התנהלות עורך הדין יצרה הפרה של חובת הנאמנות כלפי המצווה וכלפי ערכי המקצוע, ואף הוגדרה כמועל בתפקידו בעיני בית המשפט.
• בנוסף הודגש כי התנהלות זו פוגעת ביכולת להגיע לחקר האמת, ולערער על היושרה של המהלך המשפטי כולו.

השלכות פסק הדין והמשמעות לציבור

בפסק דינו, הבהיר השופט כי כל ניסיון של עורך הדין לטעון באמצעות 'התנהלות מהוססת' שאינה מפרה לכאורה את הכללים – לא עומד במבחן המציאות. העובדה שהיה מעורב ישירות בעריכת הצוואה, העיד, ואישר את העדר ההשפעה הבלתי הוגנת, לא מתיישבת עם טענה מאוחרת שבעצם כן הופעלו לחצים תוך כדי עריכת המסמך.

• בסופו של תהליך, נדחה ערעורו של עורך הדין על פסילת ייצוגו. בנוסף, חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של כמה אלפי שקלים למבקשי קיום הצוואה.
• פסק הדין חידד שוב את עקרון הזהירות שחל על עורכי דין המטפלים בצוואות: לא ניתן לנצל את המעמד הכפול – כעורך המסמך וכמייצג את המתנגדים לו.

מהם כללי האתיקה בנוגע לעריכת צוואה?

כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מהווים קוד נורמות מחייב. סעיף עיקרי בהם אוסר על עורך דין שכתב מסמך – כולל צוואה או חוזה – לשמש לאחר מכן כמי שתוקף את תוקפו ועמדותיו של אותו מסמך בבית המשפט.

כלל זה מגן הן על נושאי הצוואה עצמם והן על הציבור, בכך שהוא מונע מניגוד עניינים אישי, שיבוש הליכים משפטיים ונפילת אמון במערכת.

סיכום ותובנות

פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב הדגישה את הצורך להפריד בין תפקיד עורך הדין כעורך מסמך לבין תפקידו הכפול האפשרי כמייצג מי שמעוניין בפסילת המסמך. כך נמנע יתרון בלתי הוגן וגם נשמרת ההגינות בהליך המשפטי.

הסוגיה ממחישה את החשיבות הרבה של שמירת כללי האתיקה המקצועית, לצורך שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט והבטחת טוהר ההליך סביב שאלות רגישות כמו צוואה וירושה.