בית המשפט דחה תביעת אחים לביטול מכירת דירת הוריהם לאחותם לאחר שני עשורים

סיפור משפטי סבוך הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, ובמרכזו - מחלוקות ישנות בין אחים סביב הורשת דירה משפחתית שנמכרה לאחת מהם לפני כ-20 שנה. בסופו של ההליך, קבע בית המשפט כי הסכם המכר מחזיק מבחינה משפטית, ודחה את טענות האחים שדרשו את ביטולו.

הרקע: הסתבכות פלילית והחלטה למכור נכס משפחתי

האירועים המדוברים התרחשו בשנות ה-90 המאוחרות, אז היו שלושה מתוך שישה אחים מעורבים בפרשה פלילית חמורה לאחר קטטה רבת משתתפים שבמהלכה אירע מקרה מוות טראגי. המשפחה נדרשה לממן ייצוג משפטי מורכב לבני המשפחה, דבר שהוביל את האם, שנותרה אלמנה לאחר שהאב הלך לעולמו, להחלטה דרמטית: מכירת הדירה המשפחתית בעבור 118 אלף דולר לאחת הבנות.

• האב נפטר טרם השלמת הסכם המכר, ולכן האם היא שחתמה על החוזה לצדה של הבת.
• שאר האחים ויתרו על חלקם בעיזבון האב, כדי לאפשר העברת הזכויות לאם ולצורך מכירת הנכס.

הטענות: האם אכן הבינה את הסכם המכירה?

בחלוף מעל שני עשורים, לאחר מות האם, פנו שניים מהאחים האחרים לבית המשפט בתביעה לביטול הסכם המכר. לטענתם, האם לא ידעה קרוא וכתוב, ולא ברור שידעה בפועל על מה היא חותמת. בכך, לדבריהם, חוזה המכר צריך להיחשב כבטל, מאחר שלא היו בידיה הידע והיכולת להבין את משמעות העסקה. בנוסף, התובעים טענו כי למרות התחייבותה של האחות לשלם את תמורת הדירה, בפועל הכספים לא שולמו מעולם ובכל מקרה נמצאה אפשרות אחרת לממן את ההגנה המשפטית.

• שני האחים התובעים הדגישו שסוגיית התשלום לא מולאה, ולכן יש לבטל את ההסכם.
• הם התבססו גם על נסיבות החיים של האם, שתוארה כאישה אנאלפבתית ומבוגרת, שלא הייתה חשופה לפרטי העסקה.

תגובת האחות: "הבאתי את הכסף במזומן כפי שהוסכם"

מנגד, האחות שרכשה את הדירה הבהירה כי שילמה את מלוא הסכום שנקבע, ואף הוסיפה פרטים: חלק מהסכום הועבר במזומן על ידי בן זוגה לאב, והשאר לאם, גם כן במזומן. לדבריה, התמורה שימשה לצרכי המשפחה, ולטענתה לא מתקבל על הדעת שאחיה יבקשו כעת לקבל לידיהם את הדירה שנמכרה לה כחוק לפני שנים רבות.

• האחות טענה שניהלה את העסקה בהגינות, ולוותה את ההליך על פי כל הדרישות המשפטיות המקובלות.

הכרעת בית המשפט: דחיית הטענות להתנהלות פסולה

בית המשפט בחן את השתלשלות העניינים, ועמד במיוחד על פרק הזמן הארוך שחלף מאז החתימה על ההסכם ועד למות האם, מבלי שזו נקטה כל פעולה לביטולו. לפי תפיסתו של השופט, הניסיון של האחים התובעים להיכנס לנעליה של האם ולדרוש כעת ביטול החוזה, אינו מוצדק. עוד קבע השופט כי השתכנע שההסכם נחתם מרצון חופשי ומתוך שיקול דעת על רקע הצורך האמיתי של המשפחה לגייס כסף, ובו גם האחים עצמם היו מעורבים בהכשרת הקרקע להעברת הדירה.

• השופט לא מצא כל עדות לכך שהאם לא הייתה מודעת למהות החתימה או פעלה מתוך לחץ חיצוני.
• עורך הדין שערך את החוזה העיד שהמהלך בוצע ללא כל כפייה, בשקט ובתחושה שהאם שלטה במתרחש.
• לא עלה בידי האחים התובעים לספק ראיות פוזיטיביות להוכחת גרסתם.

סוגיית התשלום וטענות האחים

ביחס לטענה כי התמורה לא שולמה, קבע בית המשפט שהתובעים לא הצליחו לבסס טענה זו. השופט התייחס לגרסאות הסותרות ולניסיונות החוזרים להטיל בעניינים ספקות, וקבע כי במבחן הראיות, לא ניתן לייחס לאחות רשלנות או התנהלות פסולה. התביעה לדירת המגורים בוטלה, והאחות הוכרה כבעלת הזכויות המלאות בה.

ההשלכות והחלטת בית המשפט

לאור המסקנות, דחה בית המשפט את התביעה, קבע כי האחות שרכשה את הדירה היא הבעלים החוקיים, והנכס לא ישובץ בתוך עיזבון ההורים. בנוסף, חויבו התובעים לשלם לאחותם הוצאות משפט בסך 30 אלף ש"ח.

מקרה זה מדגיש את חשיבות התיעוד, המודעות המשפטית והידיעה המלאה של הצדדים בעת כריתת חוזה מכר משפחתי - במיוחד כאשר מעורבים בכך גם שיקולים רגשיים, קרבת משפחה וסיבוכים מעברם של בני המשפחה.

המאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, וכל הפועל בהסתמך על האמור עושה זאת על אחריותו בלבד.