בית המשפט דחה ערעור בן שנישל מצוואת האם: רשאית הייתה להעדיף רק שניים מילדיה

פרשת ירושה מורכבת הגיעה לסיומה בימים אלו, עם הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר תקפותה של צוואת אם לשלושה, אשר בחרה בסוף חייה להוריש את עיזבונה רק לשניים מילדיה ולהעביר להם סכום כספי ניכר. בנה השלישי, שנושל מהירושה ומהמתנה, ניסה לשנות את הדין אך לא הצליח.

רקע: צוואות הדדיות ושינוי פתאומי

בסוף אביב 2017 ערכו אם ואב לשלושה ילדים צוואות הדדיות, כלומר מסמכים משפטיים המלמדים על רצונם המשותף בנוגע לחלוקת עיזבונם. על פי הסיכום, מי מבין בני הזוג שיישאר בחיים יקבל ראשית את כל הרכוש; לאחר פטירתו – עיזבונם יתחלק שווה בשווה בין שלושת הילדים. סוכם גם כי לאחר מות אחד מהם, כספים יופקדו בידי עורך דין נאמן שישמור עבור בן הזוג הנותר בחיים.

שבוע אחרי החתימה על הצוואות נפטר האב. באותה עת ביקש אחד הילדים להביא לידי יישום את ההוראות ולדאוג לכך שהכספים יאופקדו בידי הנאמן. פעולה זו עוררה התרעמות קשה אצל האם.

נישול הבן עורר סערה במשפחה

כשנה לאחר מות האב, ביולי 2018, האם החליטה לשנות את צוואתה – במסמך חדש הורישה את רכושה לשניים מילדיה בלבד ונישלה את בנה השלישי. בנימוקיה כתבה כי לא יכלה להשלים עם התנגדותו לכך שתוכל לנהל כספיה באופן עצמאי וללא פיקוח חיצוני, ולכן בחרה להוציא אותו מהעיזבון.

מקביל לכך, רשמה האם שני צ'קים נדיבים – 700 אלף שקלים לכל אחד משני הזוכים – כחודש לפני מותה בגיל 82 ממחלה קשה. הבן השלישי, שנותר מחוץ לצוואה ולרשימת מקבלי הכספים, חש פגוע ופנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל הן את הצוואה המאוחרת, הן את ההעברות הכספיות.

• הבן טען: מדובר בהשפעה בלתי הוגנת מצד אחיי, ניצול חולשתה וחוסר שיפוטה של אמי.
• הזוכים טענו: אמי פעלה בשיקול דעת מלא ולא הייתה נתונה ללחצים או השפעות.

עמדת בית המשפט: האם פעלה בזכות מלאה

בית המשפט למשפחה בקריות דן בטענות הבן. הוא בחן היטב מסמכים, חוות דעת רפואיות וראיות שהתבססו על התנהלות האם. אחד הנושאים המרכזיים שנבדקו היה סעיף בצוואות המקוריות שהתיר לכל צד להוסיף, לשנות או לבטל את הצוואה בכל שלב – כלומר, לא הוטלה מגבלה על שינוי הרצון בעתיד.

בפסק הדין נקבע כי לא נמצאו סימנים לכך שלשניים מהילדים הייתה שליטה לא הולמת על האם. כן צוין שסכומי הכסף הגיעו אליהם בחייה ועל פי רצונה המפורש, ובדיקת הבנק העידה שביצעה את ההעברות כשהיא צלולה ומודעת למשמעות החלטתה.

• הוראות הצוואות ההדדיות אפשרו לכל בן זוג לבטל או לשנות את הצוואה כרצונו.
• לא הוכח ניצול חולשה או השפעה בלתי הוגנת כפי שטען הבן שנושל.
• העברות הכספים בוצעו בהתאם לרצונה החופשי של האם ובפיקוח הבנק.

ערעור נדחה – ונקבע: "זכותה של אם להכריע"

לאחר דחיית טענותיו בבית המשפט למשפחה, ערער הבן לבית המשפט המחוזי בטענה שהאחים פעלו באופן פסול והשפיעו על האם בעת חוליה הקשה. ערעורו נדחה פה אחד בידי הרכב השופטים, אשר ציינו כי כל זמן שלא נשללה כשירותה השכלית של האם, יכולה הייתה לשנות את דעתה בעניין הירושה והמתנות.

עוד הודגש כי "גם אם מבחוץ מעשה הנישול נראה קיצוני, המנוחה הייתה רשאית לפעול כרצונה כל עוד הייתה בעלת שיקול דעת צלול". צוות הבנק שבדק עימה את אפשרויותיה לניהול עזבונה – העיד על עצמאי מחשבתי. לכן לא במקומו של בית המשפט להתערב בבחירתה, גם אם דעתו של הבן הנושל שונה.

משמעות ההכרעה: חופש הבחירה בצוואה

פרשה זו ממחישה עד כמה חשוב לשים לב לסעיפים הקטנים בצוואה הדדית – וכיצד ברוב המקרים גם צוואה כזו ניתנת לשינוי, כל עוד הנסיבות והניסוח מאפשרים לכך. בית המשפט הבהיר כי הזכות להחליט למי להוריש ומה להעניק – עומדת למוריש כל עוד ניכר שהוא עושה זאת בהבנה ובמודעות מלאה.

למרות קושי נפשי ואכזבה מצד היורשים שנושלו, טענותיהם לא נמצאו מוצדקות כאשר לא הוכח קיומו של לחץ, איום או ניצול חולשה ממשי. הבחירה להוריש לשניים בלבד עומדת במסגרת החוק.

סיכום

החלטת בית המשפט המחוזי העניקה תוקף לרצונה של המנוחה אף שסטה מצוואה הדדית קודמת. בכך הודגש שוב עיקרון חשוב: כל עוד לא נקבע אחרת, לכל אחד הזכות לשנות את צוואתו, גם אם הדבר גורם לרגשות קשים במשפחה – והעיקר הוא צלילות הדעת והרצון החופשי של המוריש.