ביטול צוואות הדדיות והסכם ממון: התמודדות משפטית לאחר מותו של בן זוג

בשאלה עקרונית בתחום דיני הירושה, דן לאחרונה בית המשפט למשפחה בערעור על תוקפה של צוואה מאוחרת, אשר סטתה מהנאמר בצוואות הדדיות ובהסכם ממון שנחתמו בין בני זוג. פסק הדין מבהיר את עמדת הדין בנוגע לשינוי צוואות הדדיות, במיוחד בתקופה שקדמה לתיקון חשוב בחוק הירושה.

רקע: בני זוג וצוואות הדדיות

בני זוג שחיו יחד למעלה מעשרים שנה, כל אחד מהם עם ילדים מנישואים קודמים, חתמו בשנת 1985 על צוואות הדדיות. במסמכים אלה התחייבו לחלוק את רכושם לאחר פטירת שניהם בין כלל ילדיהם – באופן שווה. במקביל לצוואות, נערך גם הסכם ממון, שקבע כי בן הזוג שנותר בחיים ינהל את עיזבון הנפטר בהתאם לצוואות הדדיות אלה.

השינוי ומה שקדם לו

כעשר שנים לאחר עריכת הצוואות, פנתה האישה אל עורך דין וערכה צוואה חדשה. בניגוד להסכמות המוקדמות, הצוואה המאוחרת העניקה חלק נכבד יותר מעיזבונה לבנה, בניגוד לחלקים השווים שהובטחו לכל הילדים. מותו של שני בני הזוג הצית סכסוך ירושה, כאשר בנה של האישה דרש לקיים את צוואתה המאוחרת, בעוד בנותיו של הבעל המנוח עמדו על כך שהצוואות הדדיות והסכם הממון מחייבים לחלוקה שוויונית.

סוגיית השינוי בצוואות הדדיות

• השאלה המרכזית שנדונה בבית המשפט הייתה – האם ניתן לשנות צוואות הדדיות, ואם כן, באילו נסיבות.
• בעריכת צוואות הדדיות מבקשים בני זוג להבטיח חלוקה שוויונית ומהימנה, ולחסום אפשרות לסטות מהסכמות מאוחרות יותר.
• עם זאת, עד כניסתו של תיקון 12 לחוק הירושה בשנת 2005, היה רשאי כל צד לערוך צוואה חדשה גם בניגוד לצוואה ההדדית, אלא אם הוגבלה חירות זו במפורש בצוואה עצמה.

הדיון המשפטי והמסקנות

בית המשפט עמד על כך שבענייננו, לא הייתה בצוואות ההדדיות כל הוראה שמגבילה את האפשרות לערוך צוואה מאוחרת או שוללת שינויים לאחר מות אחד מבני הזוג.

מבחינת הסכם הממון שצורף, הסביר השופט כי אין בכוחו לעקוף או לבטל את האפשרות לערוך צוואה אחרת – שכן העיקרון המשפטי שעמד בתוקף אז הסכים לכך שמוריש יוכל לשנות את צוואתו, אלא אם הוגבל באופן מפורש.

• פסיקת בתי המשפט הכירה בעבר בחופש של כל צד לערוך צוואה חדשה ולהעדיף בני משפחה מסוימים, כל עוד אין מניעה או התניה מפורשת.
• כפי שנקבע בפסק הדין, מדובר בתקופה בה היה מקובל לערוך שינויים כאלה, במיוחד כשהדבר נעשה טרם תיקון החוק.

השפעת המקצוע והידיעה על הסיכון

במקרה זה, השופט הדגיש את העובדה שהמנוח היה בעל רקע משפטי והבין היטב את משמעות ההסכמות. נקבע כי לא ניתן להניח שהופתע מכך שייתכן וייערך שינוי בצוואה, והיה זה בסיכון מחושב שעליו לקח כשחתמו על המסמכים.

עוד ציין בית המשפט שאין ביסוס לטענת בנותיו של המנוח, לפיה אמם הוליכה אותו שולל. להיפך – ככל הנראה המנוח היה מודע לאפשרות והשליך את יהבו על תום ליבה של בת זוגו.

המשמעות המשפטית ומסקנות המקרה

• צוואה שמבוטאת במפורש בצוואות הדדיות – ואינה מגבילה בעשיית צוואה חדשה – אינה חוסמת את בן הזוג מלערוך צוואה שונה בעתיד.
• השופט קבע כי הצוואה המאוחרת של המנוחה מהווה מסמך משפטי תקף, והיא גוברת במקרה זה.
• התנגדות היורשות החדשות נדחתה והן חויבו בתשלום הוצאות משפט לבן המנוחה.

השלכות רוחב והמלצות

פסק הדין ממחיש עד כמה חשוב לבחון ולנסח באופן קפדני הגבלות על שינוי צוואות הדדיות, ולשקול האם וכיצד ברצונכם לעגן מנגנון שימנע אפשרות לסטות מהסכמות עתידיות.

לבני זוג המתכננים צוואות הדדיות מומלץ לקבל ייעוץ משפטי עדכני, המכיר את הוראות החוק כפי שהן חלות כיום ומשקלל בשיקולים גם את האפשרויות החוקיות להגן על רצונם המשותף לאורך שנים.

בסיכומו של דבר, המקרה מחדד את חשיבות חופש ההורשה ואת הצורך בניסוח מדויק של רצון המורישים – ומדגיש כי כאשר אין מגבלה ברורה, תיתכן תוצאה השונה מהכוונה הראשונית של הצדדים.