ניצל את כספי הפנסיה של אביו ללא ידיעת האפוטרופוס: כמה יחזיר לעיזבון?

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בצפון הארץ מאיר מחדש את גבולות האחריות של יורשים ושל בני משפחה המנהלים בפועל את ענייניו הכספיים של קרוב שחסוי בשל מצבו. המותב קבע כי בן משפחה שהשתמש, בשל מצוקה כלכלית, בכספי הפנסיה שהופקדו לחשבון בנק זר של אביו הקשיש, מבלי לקבל לכך הרשאה מהאפוטרופוס שמונה לו, יחויב להשיב לעיזבון רק את הכספים שנמשכו עוד בחיי האב. במקביל, נקבע כי הכספים שהוזרמו בטעות לאחר הפטירה אינם חלק מהעיזבון, וצפוי שיידרשו בחזרה על ידי קרן הפנסיה הזרה – ולפיכך אין לחייב בגינם השבה כפולה.

הרקע המשפחתי וההליך המשפטי

ההליך נסב על שני אחים, יורשיו של אב שנפטר לפני מספר שנים. התביעה הוגשה במקור על ידי שתי אחיות, אולם אחת מהן משכה את תביעתה בשלב מתקדם בעקבות אירוע טראגי במשפחה. התובעת שנותרה עמדה על זכות העיזבון להשבה, וטענה כי אחיה נהג למשוך כספים מחשבון בנק בחו"ל שבו הופקדו גם כספי הפנסיה של אביהם, וזאת ללא רשות וללא ידיעת האפוטרופוס שמונה לאב בתקופת חייו.

הטענה המרכזית הייתה כי משיכות חוזרות ונשנות של כ-1,000 אירו בחודש, לאורך תקופה משמעותית, גרמו לריקון החשבון, וכי בסך הכול נמשכו עשרות אלפי אירו. התובעת ביקשה לחייב את האח להשיב לעיזבון סכום כולל של 118 אלף אירו.

טענות הצדדים: ניצול או סיוע?

התובעת תיארה את האב כאיש עסקים שהיה בעברו אמיד ובעל נכסים, וטענה כי מותו הותיר אחריו חשבון דל משאבים באופן שהיה צריך להדליק נורות אזהרה. לשיטתה, האח שימש מי שנהנה בפועל מן המשיכות, ואף רכש רכבי יוקרה לאורך השנים – ראיה, לטענתה, לשימוש לא מורשה בכספי ההורים.

האח דחה את הטענות מכל וכל. לדבריו, הוא היה זה שנשא בעיקר הנטל הסיעודי והאישי של אביו בשנות חייו האחרונות. עוד טען כי תדמיתו של האב כאמיד אינה משקפת את מצבו בשנים האחרונות לחייו, וכי נכסיו הלכו וכלו. האח הודה כי משך כספים מחשבון הבנק הזר שבו הופקדו כספי הפנסיה של האב, אך הסביר כי עשה זאת בשל מצוקה כלכלית חדה, וכי בלאו הכי חשבונו של האב נותר סמוך למועד הפטירה כמעט ללא יתרה.

טענה נוספת שהעלה נגעה ל"סיכון כפול": אם יחויב להשיב לעיזבון את מלוא הכספים שנמשכו, עלול להיווצר מצב שבו קרן הפנסיה הזרה תדרוש ממנו גם היא את אותם כספים ששולמו בטעות לאחר מועד הפטירה. כך, לטענתו, הוא עלול לשלם פעמיים על אותו רכיב.

המסגרת המשפטית: אפוטרופסות, עיזבון והשבה

ליבת המחלוקת נגעה לשני מונחים בסיסיים: אפוטרופסות ועיזבון. אפוטרופסות היא מינוי של אדם שיפעל בשם הקשיש או החסוי כדי להגן על ענייניו, לרבות ניהול חשבונותיו. כל פעולה בכספי החסוי, גם אם נדמית שגרתית, מחייבת הקפדה על כללי הרשאה ושקיפות. עיזבון, מנגד, הוא כלל הזכויות והחובות שהותיר אחריו אדם שנפטר, והוא מתחלק בין יורשיו על פי דין או על פי צוואה.

כאשר משולמים כספי פנסיה לחשבון לאחר פטירת המבוטח, התשלומים הללו נחשבים בדרך כלל ל"תשלום ביתר" או ל"טעות תשלום" מצד הגוף המשלם, ולכן אינם נכסי עיזבון מובהקים. במקרים כאלה, יש צפי סביר שתוגש דרישת השבה על ידי המשלם. לעומת זאת, כספים שהופקדו כדין בחיי המבוטח הם חלק ממשאביו של החסוי, וכל שימוש בהם חייב להיעשות כדין ובהתאם לכללי האפוטרופסות.

הכרעת בית המשפט: הבחנה בין שתי תקופות

בית המשפט למשפחה קיבל את עיקר עמדת התובעת בכל הנוגע למשיכות שבוצעו עוד בחיי האב. השופט קבע כי הודאת האח בשימוש חודשי קבוע בכספי הפנסיה, ללא אישור וללא ידיעת האפוטרופוס, יוצרת חובה להשבה לעיזבון. הודגש כי מצוקה כלכלית אישית, מובנת ככל שתהיה, אינה מעניקה רישיון ליטול כספים של אדם שמונה לו אפוטרופוס. לפיכך, ביחס לרכיב זה הורה בית המשפט על השבה עקרונית בסך של 136 אלף שקלים לעיזבון.

לעומת זאת, ביחס לכספים שנמשכו לאחר פטירת האב, נקבע כי מדובר בתשלומים שהופקדו בטעות על ידי הגוף המשלם, ולכן הם אינם חלק מהעיזבון. מאחר שקרן הפנסיה הזרה רשאית, ואף צפויה, לדרוש את השבתם, חיוב היורש להשיב סכום זה לעיזבון היה יוצר חשיפה בלתי מוצדקת להשבה כפולה. משכך, ברכיב זה לא הוטל על האח חיוב לעיזבון.

כפועל יוצא, ולנוכח חלקה של התובעת בעיזבון, חויב האח לשלם לה 34 אלף שקלים – סכום יחסי המשקף את חלקה בירושת האב מתוך הרכיב שנקבע כהשבה לעיזבון (136 אלף שקלים שנמשכו לפני הפטירה). המסר המשפטי העולה מן ההכרעה ברור: אין להתיר שימוש פרטי בכספי חסוי ללא הרשאה, אולם אין ליצור מצב של תשלום כפול בגין כספים שלא היו חלק מן העיזבון מלכתחילה.

מה ניתן ללמוד מהפסק: קווים מנחים להתנהלות נאותה

ההכרעה מחדדת כמה עקרונות יישומיים עבור משפחות המתמודדות עם ניהול ענייניו של הורה קשיש, ועבור יורשים לאחר פטירה.

• הפרדה בין תקופות: חשוב להבחין בין שימוש בכספים בחיי החסוי לבין תשלומים שהופקדו בטעות לאחר פטירתו. ההשלכות המשפטיות שונות בתכלית.
• חובת הרשאה ושקיפות: שימוש בכספי חסוי מחייב אישור של האפוטרופוס ולעיתים גם אישור בית משפט, במיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים או בהעברות קבועות.
• מניעת השבה כפולה: כאשר גוף משלם הפקיד כספים בטעות לאחר פטירה, סביר שידרוש אותם חזרה. יש לשקול זאת לפני שמחייבים יורש בהשבה לעיזבון.
• תיעוד ושמירה על מסמכים: ניהול קפדני של מסמכים, דפי חשבון ופירוט משיכות עשוי להכריע מחלוקות עובדתיות ולמנוע חשיפות מיותרות.
• פנייה לייעוץ בזמן אמת: בעיות כלכליות אינן מקנות היתר ליטול כספים. יש לפנות לייעוץ משפטי או לרשות האפוטרופוסות כדי לבחון פתרונות חוקיים.

אפוטרופסות: תפקיד והשלכות משפטיות

מינוי אפוטרופוס נעשה כאשר אדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו. האפוטרופוס מחויב לפעול לטובתו ולדווח על פעולותיו. בני משפחה שאינם אפוטרופסים, גם אם הם מסייעים ביום-יום, אינם מוסמכים לקבל החלטות כספיות בשמו של החסוי. כל חריגה עשויה להיתקל בחובת השבה ובביקורת שיפוטית.

הגישה בית המשפטית שננקטה כאן מציעה איזון: מחד, אכיפת כללי ההגנה על חסויים, לרבות השבת כספים שנלקחו ללא סמכות בחייהם; מאידך, מניעת ענישה עודפת של מי שעלול למצוא עצמו משיב כספים גם לעיזבון וגם לגוף המשלם, בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות.

היבט פרקטי ליורשים ולמנהלי עיזבון

כאשר מתגלה כי לאחר פטירה הופקדו כספים לחשבון המנוח, יש לבדוק מיד את מקור התשלום ולפנות לגורם המשלם. במקרים רבים, הסדרת ההשבה ישירות מול הגוף המשלם תמנע מחלוקות עתידיות בין היורשים. כאשר מדובר בכספים שנמשכו עוד בחיי החסוי ללא הרשאה ברורה, מנהל העיזבון ויורשים רשאים לשקול תביעת השבה לטובת כלל הנהנים בעיזבון.

הכרעות מסוג זה מזכירות כי ריבוי מערכות הבנק וניהול הנכסים במדינות שונות יוצר אתגרים ייחודיים למשפחות. חשבון בנק במדינה זרה או קרן פנסיה בינלאומית מחייבים תשומת לב מיוחדת למועדי הפקדה, לתנאי הזכאות ולדיווח הנדרש לרשויות.

סיכום

בית המשפט למשפחה הבחין בין שני "מקורות" כספיים: תשלומים שהופקדו כדין בחיי האב, מול תשלומים שהועברו בטעות לאחר פטירתו. בנוגע לראשון – נקבעה חובת השבה לעיזבון, הלכה למעשה, על רקע שימוש שלא כדין וללא הרשאה. בנוגע לשני – הושארה הדלת פתוחה להשבת הכספים לגוף המשלם, ולא לעיזבון, כדי למנוע חיוב כפול. בסופו של דבר חויב האח להשיב לאחותו 34 אלף שקלים, בהתאם לחלקה בירושה, מתוך סכום כולל של 136 אלף שקלים המיוחס למשיכות שבוצעו בטרם הפטירה.

המסר הרחב לקוראים: גם במצבי לחץ ומצוקה, שימוש בכספי חסוי או הורה קשיש מצריך הרשאה מפורשת ועמידה בכללים. לצד זאת, יש לפעול בתבונה כאשר מתגלים תשלומים שנעשו בטעות לאחר פטירה, ולכוון את ההשבה לגורם הנכון. צעדים אלה מצמצמים עימותים משפחתיים, מגינים על זכויות היורשים ומבטיחים חלוקה הוגנת של העיזבון.