פסק דין מחוזי: האם שנותקה מילדיה בשל ניכור הורי תזכה לאיחוד ולזמני שהות שווים

מקרה מורכב של ניכור הורי הביא את בית המשפט המחוזי בצפון הארץ להתערב בהחלטה חריגה שניתנה בעניינם של הורים גרושים לחמישה ילדים, על רקע קונפליקט מתמשך ותלונות על הזנחה והתעללות.

הרקע והפרדת הילדים בין ההורים

הצדדים, הורים לחמישה קטינים בגילאי 16 עד 7, התגרשו לפני מספר שנים. שלושת ילדיהם הגדולים מתגוררים כיום בבית האב, בעוד שני הצעירים יותר נמצאים עם האם. מזה תקופה ארוכה שמתקיימים ביניהם מאבקים קשים סביב משמורת וזמני השהות.

האב טען לאורך ההליך כי הילדים הגדולים 'הצביעו ברגליים' ועברו לגור עמו עקב הזנחה והתעללות רגשית ופיזית מצד האם. לדבריו, בבית האם ישנה אווירה בעייתית, פגמים בסדר ובניקיון וכן חוויות של אלימות וניצול. טענות אלו, נטען, אף מגובות בהליכי חקירה משטרתית שנפתחו נגד האם בעוון התעללות חריפה והזנחה. האב הוסיף וטען כי האם סובלת ממצוקות רגשיות משמעותיות, ובעיקר מתסמונת פוסט טראומטית כתוצאה מאירועים בעבר, ואלה, לטענתו, משליכים לרעה על יכולתה לגדל את הילדים באופן תקין.

החלטת בית המשפט למשפחה – צמצום קשר בין אם לבתה

לפני מספר חודשים פסק בית המשפט לענייני משפחה בנצרת על צמצום דרסטי של זמני השהות של האם עם בתה האמצעית – לחמש שעות שבועיות בלבד – וחייב כי תיעזר בגורמים חיצוניים לניהול הבית. ההחלטה התבססה בעיקר על ממצאים מראיונות אישיים שערך בית המשפט עם הילדים. התבטאויות הילדים תארו יחסים קשים בין האם לילדים, ותיאורי חוסר סדר בבית ולחץ רגשי שליווה את המפגשים עמם.

• אחד הילדים אף הודה כי הוא נהנה יותר אצל האב, ואחר הדגיש את תחושת הבלבול שהוא חווה בסביבה של האם.
• בתקופה מסוימת, לפי עדותו של אחד הקטינים, הביע הילד אף משאלות קשות כלפי אמו.

ערעור האם על הניתוק וניכור הורי

האם לא השלימה עם הפגיעה החמורה בקשר עם ילדיה ופנתה לבית המשפט המחוזי בערעור. היא טענה שנפלה טעות חמורה בפסיקת בית המשפט למשפחה, אשר לטענתה העניקה תוקף לניתוק בין הורה לילדיו והחריפה מצב של ניכור הורי – מצב שבו ילד מוסת על ידי הורה אחד ומנתק קשר עם ההורה האחר.

האם הסבירה כי הדברים הקשים שנאמרו על ידי הילדים במהלך השיחות עם בית המשפט לא משקפים את רצונם החופשי, אלא נובעים מהשפעה של האב ומתהליך מתמשך של הרחקתה מחייהם. היא ביקשה להחזיר את הסדרי השהות השוויוניים שאפיינו את המשפחה בעבר, והדגישה כי מכלול גורמי המקצוע דווקא ממליצים להגדיל את נוכחותה בחיי הילדים ולא להמשיך את הניתוק.

עמדת האב והטענות לקשיים בתפקוד האם

האב דבק בטענותיו כי לא נקט בפעולות ניכור הורי וכי מצוקות הילדים אמיתיות ונובעות ממעשיה של האם בלבד. בנוסף, טען שעל רקע קשייה האישיים ופגיעה ישירה במערכות היחסים הפנימיות בבית, איבדה האם את היכולת לספק לילדים סביבה בטוחה ויציבה. האב ביקש לדחות את הערעור ואף להטיל על האם הוצאות חריגות.

הכרעת בית המשפט המחוזי – החזרת הקשר והשבת האיזון

בית המשפט המחוזי דן בטענות הצדדים בפירוט. השופט הבכיר שעמד בראש המותב התייחס במיוחד להמלצות של גורמי הטיפול, שהיו תמימי דעים בנוגע לחשיבות הקשר של הילדים עם האם ולהשבת האיזון המשפחתי.

• בית המשפט קבע כי אין להשלים עם מציאות שבה אם שגידלה לבדה ילדים קטינים במשך תקופות ממושכות, מוצאת את עצמה חסרת מעמד לחלוטין בחייהם, רק בשל עימותים עם האב.
• השופט ציין כי מעבר לטענות האב להיעדר סדר בבית או לבעיות משמעת, לא הוכח במידה מספקת כי נגרם לילדים נזק מהותי עקב מגוריהם עם האם. אין באי סדר, ואף לא בתחושות אי נוחות, כדי להצדיק ניתוק טוטאלי מהאם.
• כמו כן, שאלת הניכור ההורי הוצבה במרכז – ומבלי להכריע חד משמעית כי האב נוקט בכך, הדגיש השופט כי קיימות התנהגויות שמצדיקות בחינה מחודשת, וכי על ההורים לפעול במקביל לטיפול מקצועי על מנת לרפא את הקרע שנוצר.

בפסק דינו, בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת הערכאה הדיונית והורה על דיון דחוף במטרה לגבש מתווה ברור שמטרתו להשיב את קשרי האם והילדים לקדמותם. היה ברור כי הדרישה המרכזית היא השוואת זמני השהות של הילדים אצל שני ההורים, תוך פיקוח גורמי רווחה.

משמעות משפטית והשלכות עתידיות

ההכרעה מדגישה את האיזון הנדרש בין הגנה על ילדים לבין קיומו של קשר עם שני ההורים, אף במצבים של עימות חריף בין בני זוג לשעבר. בית המשפט הבהיר שמטרת מערכת המשפט המשפחתית היא בראש ובראשונה לשמור על שלומם הנפשי והפיזי של הילדים, אולם יש לעשות מאמץ לסייע בכל דרך לגשר על קרע אם הוא נוצר, ותוך שליטה על התהליכים המשפיעים על היחסים בין הורים לילדיהם.

האב חויב לשלם לאם הוצאות משפט בסכום של 7,000 ש"ח בגין הערעור, מתוך מטרה לחזק את האיזון במשפחה ולעודד התנהלות מכבדת ושקולה בין הצדדים להבא.

סיכום

סוגיות של ניכור הורי ושאלת שמירת הזיקה בין קטינים לבין שני הוריהם הן מהמורכבות שעומדות כיום בפני מערכת המשפט. פסיקה זו מדגישה את תפקיד בית המשפט להפריד בין רגשות אישיים של הצדדים לקונפליקט לבין טובת הילדים עצמה, ולהשתדל ככל האפשר להבטיח שכל ילד יגדל בקשר עם שני הוריו, ללא השפעה זרה או פגיעה. המקרה מזכיר כי במצבים של נתק רגשי וקרע בין ילדים לאחד ההורים, הדרך הקצרה ביותר לפתרון היא לעיתים התערבות מקצועית עמוקה לצד הכרעה שיפוטית מאוזנת.