פונדקאות: בית המשפט קובע – אין להפלות בין אב לאם בקביעת הורות

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה דן בהליך פונדקאות של זוג מהמרכז, שביקש כי יקבעו כהורי תינוקת שנולדה בהליך מחוץ לישראל. ההכרעה, שנתנה שופטת בית המשפט למשפחה, עסקה באופן שבו נקבעת הורות גנטית במקרה של פונדקאות ובבעיית השוויון בין אבות לאמהות הנמצאים במעמד דומה.

המסגרת המשפטית להורות בפונדקאות

פונדקאות נוצרת כאשר אישה נושאת ברחמה עובר שאינו קשור אליה גנטית למען אחר. לעיתים קרובות, בני זוג שאינם יכולים להרות בעצמם פונים לפתרון זה. על פי ההסדר במרבית ההליכים, רק בדיקות גנטיות הן שמבססות את מעמד ההורה הגבר – אולם רשות המדינה, באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, דרשה מהאם הביולוגית לעבור הליך נוסף של קבלת צו הורות שיפוטי, מעבר לתוצאת הבדיקה.

• הליך פונדקאות מערב שאלות חוקתיות סביב זכויות הורות בסיסיות.
• בדיקה גנטית נדרשת כדי להוכיח קשר בין הילד להורה הטבעי – אולם האם די בה לצורך רישום הורות?

בדיקת ההורות והטענה לאפליה

בני הזוג פנו לבית המשפט לאחר שהבת נולדה במדינה זרה מחוץ לישראל, בהליך שבו נלקחה ביצית מהאם וזרע מהאב והם הושתלו ברחמה של פונדקאית – אישה זרה שכבר אינה בקשר עם המשפחה. בית המשפט נענה לבקשת ההורים ובוצעה בדיקת רקמות גנטית. הממצאים אישרו: לשני המבקשים קיים קשר ביולוגי ישיר אל התינוקת.

היועצת המשפטית לממשלה הודתה כי די בבדיקה גנטית כדי להכיר באבהות האב אולם עמדה על כך שמעמד האם צריך להיקבע רק לאחר שבית המשפט ייתן החלטה מיוחדת – צו הורות פסיקתי. עמדתו היתה שיש להרתיע מליצור קשר משפטי עם הילדה רק על פי בדיקה מדעית, ויש צורך בהליך עצמאי כדי לסיים את הקשר האפשרי עם הפונדקאית.

כאן העלו ההורים את טענתם המרכזית: מדובר באפליה מהותית, שכן האב והאם מצויים במעמד זהה מבחינת הגנטיקה, ואין הצדקה כי לזכותו של האב תינתן הכרה מיידית ואילו האם תיאלץ לעבור מסלול משפטי נוסף.

• תביעת ההורים: השוואת ההליך להכרה בהורות בין האב לאם.
• החשיבות: הילדה לא תישאר במצב משפטי מעורפל או עם "שני הורים גנטיים ושתי אמהות רשומות".

עמדת המדינה – הצורך בהגנה וודאות בהליכי פונדקאות

המדינה, באמצעות היועצת המשפטית, עמדה על החשיבות של הליך משפטי בו תנותק רשמית ההורות מהפונדקאית, כדי להגן על הנשים הנושאות הריונות עבור אחרים וכדי למנוע מצבים בהם הילד מוצא עצמו עם יותר משתי דמויות הוריות מוכרות לפי החוק. כן הדגישה כי פונדקאות משיקה לשאלות מוסריות, רפואיות וחברתיות שיש להסדירן.

• הצורך בוודאות משפטית: הגנה, פיקוח ומניעת זעזועים בחיי הילד.
• פונדקאות – סוגיות של ניצול, זכות הילד ושלמות התא המשפחתי.

הכרעת בית המשפט – מהו העיקרון המנחה?

השופטת שנדרשה לדון במקרה פתחה בציון ההלכה – זכותה של האם הגנטית להכרה בהורותה אינה מוטלת בספק ומהווה זכות חוקתית ברורה. הזכות לקשר הורי לילד אינה תלויה בהחלטות פקידותיות, אלא היא ממד מהותי מהותי לזהות ולהשתייכות.

השופטת הדגישה כי החלת נוהל שונה על האם לעומת האב היא אפליה שאינה מוצדקת. לדבריה, קיימת חשיבות עקרונית ואנושית שכל אחד מההורים הביולוגיים יוכר כהורה של הקטינה בדיוק באותה הדרך, בלי הפרדה בין גבר לאישה.

• בית המשפט מבסס את הפסיקה על עקרונות של שוויון וזכות טבעית להורות המבוססת על קשר גנטי.
• בדיקות גנטיות – מוסקות מהן מסקנות מדעיות חד משמעיות לפיהן יש להעניק להורה את המעמד המשפטי.

עוד קבעה השופטת כי בעבר היה נהוג כי תוצאה גנטית מספקת גם לאימהות – והפסקת הנוהל הפנימי הקיים על ידי גורמי המדינה לא משנה מהות הפסיקה או את הבסיס העובדתי והמשפטי.

השופטת ציינה כי כבר בעת לידת התינוקת נותק הקשר הפורמלי עם הפונדקאית, שכן זו חתמה על תצהיר מסירת הילדה להורים הביולוגיים. בשל כך, הצורך בהליך נוסף אינו מתחייב.

המשמעויות של הכרעת בית המשפט

פסק הדין מהווה אמירה ברורה בנוגע לשוויון ההורים בתהליך פונדקאות – לא ניתן להפלות בין אם לאב גנטיים בתהליך הרישום המשפטי של ההורות. בכך טמון פוטנציאל להשלכות רוחב במקרים דומים – הן בזוגות הטרוסקסואליים והן בזוגות חד מיניים – בכל הנוגע להליכי פונדקאות ולדרישות המשפטיות לאישור הורות.

• כיבוד זכויות ההורים הביולוגיים והקטינים כאחד.
• הדגשת חשיבות ההכרה החוקית ברגע הלידה, ולא רק לאחר בירוקרטיה נוספת.

לבסוף, בית המשפט לא רק קיבל את בקשת ההורים אלא גם חייב את המדינה בהוצאות משפט, בשים לב להתמשכות ההליך המשפטי ופערי הגישה שהוצגו בנוגע להורים גנטיים.

סיכום

פסק הדין שובר מחסום נוסף בדרך לשוויון משפטי בהליכי פונדקאות בישראל ומדגיש כי האם והאב הגנטיים זכאים להכרה שווה בזכותם להורות. ההתייחסות הביקורתית של השופטת לנוהלי הגורמים הממשלתיים מדגישה את עליונות הזכות לקשר הורי על פני כל מדרג מנהלי. נקבע גבול ברור לכל ניסיון להפליה מגדרית – וכך מתאפשר רישום מידי ואוטומטי של הורים המבססים הורותם על קשר גנטי לתינוק הפונדקאית, ללא צורך בהליך מיוחד נוסף לאם. הפתרון – יצירת ודאות חוקית, שמירה על טובת הילד, ושוויון מהותי בזכויות הורים בישראל.