הורי גרושה דרשו החזר סיוע לרכישת דירה; התביעה נדחתה והכספים הוכרו כמתנה ללא תנאי

בית משפט לענייני משפחה דחה לאחרונה תביעה אזרחית שהגישו הורים נגד גרושו של בתם, בדרישה להשבת כספים שהועברו לבני הזוג בעת רכישת דירתם. ההורים טענו כי מדובר במתנה על תנאי, שנועדה לעמוד כל עוד הנישואים מתקיימים, ולפיכך עם פירוק הנישואים על הנתבע להשיב את הסכום. מנגד, בית המשפט קבע כי הכספים ניתנו מתוך רצון אמיתי לסייע ולדאוג לקורת הגג של המשפחה, בייחוד נוכח מצבה הרפואי המורכב של הנכדה, וממילא לא הוכח כי הותנה תנאי כלשהו. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

הרקע: סיוע משפחתי לרכישת דירה בעיתוי טעון רגשית

על פי הנטען, ההורים העבירו לבתם ולבן זוגה דאז סכום משמעותי כדי לאפשר רכישת דירת מגורים. באותה תקופה, המשפחה התמודדה עם אתגר רפואי קשה: בתם של בני הזוג, נכדתם של התובעים, סבלה מנכות חמורה ומתמשכת. ההורים ביקשו להבטיח לבית המשפחה יציבות וכלכלה סבירה, ובמסגרת זו סייעו מיידית במימון העסקה.

לימים, ולאחר שהנישואים עלו על שרטון, פעלו בני הזוג להפרדת רכושם ולפירוק השיתוף בדירת המגורים. בשלב זה, התעוררה מחלוקת באשר לטיב הכספים שהזרימו ההורים. לשיטתם, חלק מן הסכומים הועברו מתוקף מתנה שאינה מוחלטת, אלא מותנית בשמירת התא המשפחתי. עם התפרקות הזוגיות, כך טענו, התקיים התנאי המפסיק כפי שהם הבינו אותו, ולפיכך יש להשיב להם את הסכום היחסי משווי הדירה.

עמדות הצדדים: מתנה על תנאי או מתנה גמורה

ההורים טענו כי הכספים שניתנו לבני הזוג נועדו בראש ובראשונה להבטיח את צרכי הנכדה ואת רווחתה, וכי ההעברה לוותה בהבנה בסיסית שלפיה הסיוע מותנה בקיום הנישואים והמשך מגורי המשפחה תחת קורת גג אחת. הם הדגישו כי מובן מאליו בעיניהם היה שהכספים לא ייוותרו בידי בן הזוג לשעבר לאחר פירוד, וכי בהינתן פירוק השיתוף יש לראות בתרומתם רכיב שיש להשיבו באופן חלקי משווי הנכס.

בן הזוג לשעבר הכחיש כל תנאי. לדבריו, מדובר היה במתנה משפחתית מובהקת, שניתנה על רקע נסיבות אנושיות מורכבות וללא התחייבות כלשהי מצדו או מצד בת הזוג דאז. בנוסף טען כי העסקאות שבוצעו בין ההורים לבתם בסמוך לרכישת הדירה מאיינות או מקזזות הלכה למעשה את תרומת ההורים, כך שהנטען על ידם בדבר יתרת חוב או השבה פשוט אינו עומד במבחן המציאות. עוד הוסיף כי לא קיים מסמך בכתב שתומך בגרסת הורים למתנה מותנית.

המסגרת המשפטית: מהי מתנה על תנאי ומהו תנאי מפסיק

במשפט האזרחי, מתנה על תנאי היא הענקת נכס או כסף כפופה לתנאי שנקבע מראש. התנאי יכול להיות מתלה, כלומר המתנה מושלמת רק אם התנאי מתקיים בעתיד, או מפסיק, שפירושו כי המתנה ניתנת אך עלולה להתבטל אם יתרחש אירוע מסוים. בהיעדר ראיה ברורה לתנאי, נקודת המוצא ביחסים בתוך המשפחה היא כי העברה ללא תמורה נחשבת מתנה רגילה, ולא הלוואה או התחייבות להשבה.

המשפט גם מכיר בחזקה הנוגעת לעסקאות בתוך המשפחה: כאשר קרוב משפחה מעביר כספים או נכסים לקרוב אחר ללא תמורה, קיימת חזקה כי מטרת ההעברה היא מתן מתנה. ניתן לסתור חזקה זו באמצעות ראיות ברורות, כתובות או נסיבתיות, המראות כי מדובר בהלוואה או במתנה מותנית. כאשר אין מסמך כתוב, נדרש בסיס ראייתי משמעותי, כמו התכתבויות, הסכמים שטופלו במקביל, או התנהלות עקבית המלמדת על תנאי מפורש.

הכרעת בית המשפט: כוונת נתינה ברורה והיעדר ראיות לתנאי

בית המשפט הדגיש כי התמונה הראייתית כולה מצביעה על כך שההורים ביקשו להיטיב עם בני הזוג בשל הנסיבות המשפחתיות, ובראשן מצבה הקשה של הנכדה. על רקע זה, נקבע כי לא הוכח קיומה של מתנה על תנאי. ההורים לא הציגו מסמך כתוב המפרט תנאי מפורש, ולא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכך שהצדדים הבינו כי התמיכה הכספית תתבטל במקרה של גירושין.

עוד קבע בית המשפט כי יש לבחון את השווי הכלכלי הכולל של העסקאות שבוצעו בתוך המשפחה. התברר כי בסמוך למועד העברת הכספים רכשה המשפחה דירה שהייתה בבעלות הבת, במחיר שנקבע בהסכם מכר פנימי. חוות דעת שמאית שמונתה לצורך ההליך הצביעה בדיעבד על פער מסוים בין המחיר בהסכם לבין שווי השוק, אך בית המשפט ציין כי בזמן אמת הרוכשים והמוכרת סברו בתום לב שהמחיר משקף את מצבה והנתוניה של הדירה, לרבות היותה דירה ישנה בבניין מוזנח שאינו מבוקש.

מכלול זה הוביל לקביעה כי בהיבט הכלכלי נטו, השווי שההורים קיבלו במסגרת העסקה בתוך המשפחה קיזז חלק גדול מסכומי העזרה שהועברו מלכתחילה לרכישת דירת בני הזוג. בחישוב נטו, התרומה הכספית הישירה שניתנה, אם בכלל נותרה כזו, הייתה נמוכה בהרבה מהסכומים שנתבעו. לכן גם מטעם זה לא נוצר בסיס להשבה משמעותית, ובוודאי לא להשבה לפי שיעור יחסי משווי הדירה כפי שנתבקש בתביעה.

בית המשפט דחה גם טענות נוספות שלפיהן יש לראות בהסכם המשפחתי הסכמה פיקטיבית או מלאכותית. נקבע כי לא הובאו ראיות מספקות לפגם בכריתת ההסכם, וכי אין די בהערכת שווי בדיעבד כדי לערער על תום הלב ששרר בין בני המשפחה בזמן כריתת העסקאות.

ללא הוצאות ושימת דגש על יציבות לנוכח צורכי קטין

בסיכום נקבע כי התביעה נדחתה ללא צו להוצאות. בפן הערכי, פסק הדין עמד על החשיבות שביציבות מגורים ומשאבים למשפחה שבה ילד עם מוגבלות, והדגיש כי סיוע בין בני משפחה, כשלעצמו, אינו הופך להתחייבות להשבה רק משום שהזוגיות התפרקה. בהיעדר ראיה קונקרטית לתנאי, יגבר עקרון המתנה.

משמעויות מעשיות: איך ממזערים מחלוקות בעת העברת כספים בתוך המשפחה

פסק הדין מדגיש עד כמה חשוב להסדיר מראש ובכתב את כוונת הצדדים בעת העברת כספים משמעותיים בתוך המשפחה, במיוחד כאשר מדובר בסיוע לרכישת דירה. הסדרה מוקדמת מונעת תיקי ליטיגציה יקרים ומורכבים ומקטינה את פוטנציאל הפגיעה ביחסים המשפחתיים.

• העדיפו הסכם כתוב וברור: אם הכסף ניתן כהלוואה או כמתנה על תנאי, יש לציין זאת במפורש במסמך חתום ולפרט את התנאים, מועדי ההחזר וסעיפי ביטול.
• שקלו בטוחות: במקרים של הלוואה משפחתית לרכישת דירה, ניתן לרשום הערת אזהרה או לקבוע מנגנוני קיזוז כדי להבטיח את החזר הסכום במקרה של פרידה.
• התייחסו לשווי שוק: בעסקאות בתוך המשפחה, מומלץ להסתייע בהערכת שווי מקצועית בזמן אמת כדי להפחית מחלוקות עתידיות על פערי מחיר.
• הבחנה בין מתנה להלוואה: מתנה אינה חוזרת, אלא אם הוסכם אחרת מראש ובפירוש. הלוואה, לעומת זאת, כרוכה בהתחייבות להשבה ויכולה לכלול ריבית או מנגנון הצמדה.
• זכרו את החזקה המשפטית: בהיעדר תיעוד, קיימת חזקה כי העברה ללא תמורה בתוך המשפחה היא מתנה. כדי לסתור חזקה זו דרושה תשתית ראייתית משמעותית.

נקודות מרכזיות מהפסק

• ההורים ביקשו החזר כספי משמעותי שהועבר בתחילת חיי הנישואים לצורך רכישת דירה; הטענה הייתה למתנה על תנאי.
• בית המשפט מצא כי לא הוכח תנאי מפסיק או כל תנאי אחר. הכוונה בעת ההעברה הייתה סיוע למשפחה נוכח מצב רפואי קשה של קטינה.
• נבחנו גם עסקאות נלוות בתוך המשפחה, ובכללן רכישת דירה מן הבת במחיר שנקבע בזמן אמת; קביעות שמאיות בדיעבד אינן לבדן ראיה לפיקציה.
• התוצאה הכלכלית נטו הצביעה על קיזוז משמעותי של סכומי הסיוע, כך שהתרומה הכספית בפועל הייתה קטנה בהרבה ממה שנדרש בכתב התביעה.
• התביעה נדחתה ללא צו להוצאות; ההכרעה מבליטה את חשיבות התיעוד וההסדרה המקדימה של העברות כספיות בין בני משפחה.

השורה התחתונה

יתכנו מצבים שבהם מתן סיוע כלכלי לקרוב, ובמיוחד בעת רכישת דירה, יתפרש בדיעבד באופן שונה על ידי הצדדים לאחר פירוד. אך המשפט נוטה לראות ברוחב הלב המשפחתי מתנה, כל עוד לא הוכח אחרת במפורש. מי שמבקשים להבטיח כי הכסף יוחזר, כולו או חלקו, צריכים לומר זאת מראש, בכתב, ולהגדיר מנגנונים ברורים למקרה של שינוי נסיבות כגון גירושין או פירוק שיתוף. במקרה זה, בהיעדר ראיות לתנאי, ובהינתן ממצא כלכלי של קיזוז בין עסקאות בתוך המשפחה, נדחתה התביעה להשבת הכספים.