בית המשפט הורה: תינוק בן חודש יישאר אצל אמו – בניגוד לעמדת שירותי הרווחה
בית המשפט הורה: תינוק בן חודש יישאר אצל אמו – בניגוד לעמדת שירותי הרווחה

מקרה נדיר וטעון הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי, כאשר נשקל גורלו של תינוק בן חודש ימים לאור מחלוקת חריפה בין שירותי הרווחה לבין האם הצעירה. חמשת ילדיה הבוגרים יותר של האם כבר הוצאו בעבר מחזקתה בשל טענות על הזנחה, והפעם ביקשו עו"סים להורות גם על הרחקת התינוק שזה עתה נולד. העמדה שהוצגה בפני שופטי המחוזי עוררה שאלה עקרונית: האם מותר להרחיק תינוק מהוריו מיידית, עוד בטרם ניתן מענה וטיפול בקהילה, והאם די במצבה הקשה של האֵם כדי להצדיק צעדים כה דרסטיים?

רקע: הוצאת ילדים מחזקת האם והולדת התינוק

האם, המתגוררת באזור הצפון, היא אם לשישה ילדים קטנים. זמן קצר לפני לידת בנה השישי, נאלצה להיפרד מחמשת ילדיה, שהועברו למסגרות חוץ-ביתיות במרכזי חירום וזאת על רקע טענות להזנחה. בין השאר, דווח על בעיות תברואה חמורות בבית – עכברים, נמלים, חוסר ניקיון וסביבת מגורים לא בטוחה. הילדים עצמם אותרו עם עיכובי התפתחות ובעיות רפואיות.

  • הוצאת כל חמשת הילדים הקודמים נעשתה תוך הסכמת האם.
  • הילדים שהוצאו בפעם האחרונה היו בני שנתיים וחצי עד שמונה.

על רקע זה, עם לידת התינוק, פנו הרשויות לבית המשפט לנוער בבקשה להעביר גם אותו למשפחת אומנה. ברקע, צוין כי לבן זוגה החדש של האם יש ילדים משל עצמו והם חיים עם גרושתו. בן הזוג תמך באם ואף הגיע לבית המשפט, אך טרם הוכר רשמית כאביו של התינוק.

טענות הצדדים: דאגה לשלום התינוק מול סיכוי לשיקום האם

שירותי הרווחה התריעו כי התינוק נמצא בסיכון גבוה אם יישאר בחזקת האם, אשר לפי הערכות שונות מתמודדת עם קשיים נפשיים ואינטלקטואליים. נציגי הרווחה אף טענו ש"אסור שהתינוק ילך בדרכם של אחיו", כלומר יסבול מהשפעות של בית לא מתפקד וליקויים קשים בטיפול.

  • האם שיפרה את תנאי המחיה ועברה לדירה חדשה ונקייה.
  • עוד טענה כי בנה יונק, וחשוב להבטיח את המשך הטיפול ההורי על ידה.
  • האבחון המקצועי שנעשה לה לא המליץ להוציא את התינוק מהבית, אלא לקדם טיפול בקהילה.

מנגד, צוות המטפלים בעיר ובית המשפט לנוער סברו שיש לפעול באמצעים מיידיים כדי להגן על התינוק.

פסק הדין: יש להעדיף פתרונות בקהילה לפני הוצאה חוץ-ביתית

השופט בבית המשפט המחוזי דן בטענות בקפידה. בהחלטתו הדגיש כי יש לנהוג בזהירות – הוצאת ילד ממשמורת הוריו היא מוצא קיצוני ואין להחילו כ'ברירת מחדל'. לדבריו, המשפט מורה להעדיף תמיד תמיכה וטיפול במסגרת הקהילה, ורק כאשר כלו כל הקיצין ויש סכנה ברורה – רשאי בית המשפט להורות על הפרדת האם מהתינוק.

השופט עיין היטב בדוחות המטפלים והפסיכולוגים השונים בתיק, ושם לב כי גם הגורמים המקצועיים לא קבעו שסכנה מיידית נשקפת מחזקת האם לתינוק. משמעות הדבר היא כי, לפחות בשלב זה, עדיף להימנע מהוצאת התינוק, ולבדוק האם האם יכולה לעמוד בדרישות ובליווי מתאים.

  • השארת התינוק בידי האם לא תיעשה לבדה: רשויות הרווחה יתלוו אל האם, יספקו פיקוח ותמיכה, וכל פעולה תיעשה במסגרות המשפטיות המקובלות.
  • האם תעבור בדיקות ואבחונים נוספים, ותחויב בשיתוף פעולה עם המטפלים ברשויות.
  • אין עדיין מעמד רשמי לאב – בן הזוג של האם – מאחר שלא עודכן ברישומים.

מה המשמעות המשפטית?

מושג מרכזי בפרשה זו הוא 'הוצאת קטין ממשמורת הוריו'. זהו צעד המבוצע לעיתים במצב בו קיים חשש לשלומו של ילד, ואז מועבר הילד למשפחת אומנה, פנימייה או מרכז חירום. תקנות והנחיות מורות כי אין לנקוט במהלך כזה – שגוזל מהורים את זכותם הבסיסית לגדל את ילדיהם – אלא רק כאשר מלוא ההליכים הטיפוליים והשיקום לא צלחו.

ההחלטה של בית המשפט המחוזי מבהירה, במילים ברורות, את החשיבות המכרעת במיצוי האופציות בקהילה – כלומר הידוק הפיקוח, ליווי ההורים והפנייתם לאבחונים ותכניות טיפול – בטרם תישקל האופציה של לב רחק את התינוק מאמו.

סיכום

פסק הדין שיצא תחת ידי בית המשפט המחוזי שופך אור על איזון עדין בין טובת הילד להגנה על זכויות ההורים, במקרה כה רגיש וטעון. האם תוכל כעת, תחת פיקוח קפדני של שירותי הרווחה, לנסות להוכיח את מסוגלותה להעניק טיפול מיטבי לבנה שזה עתה נולד. עם זאת, בית המשפט לא שלל לחלוטין אפשרות להוצאת הילד בעתיד אם יתברר שאכן נשקפת סכנה לשלומו. החלטה זו מהווה תקדים חשוב המציב רף גבוה יותר להוצאת קטינים מחזקת הוריהם, תוך העדפה לתמיכה ושיקום במסגרת הקהילה לעומת הרחקה חפוזה.