בית המשפט דחה בקשה להפחית מזונות למרות שינוי בזמני השהות של האב

בפסיקה עדכנית מבית המשפט לענייני משפחה במחוז הדרום, נדחתה תביעתו של אב לשני ילדים להקטנת דמי המזונות עבור ילדיו, למרות שלדבריו חל שינוי מהותי במצבו – הן מבחינת זמני השהות המורחבים עם ילדיו והן בשל ירידה בהכנסתו.

רקע המקרה: הסכם גירושין שנחתם לפני שנים

הסיפור החל לפני כעשר שנים, אז נפרדו בני זוג ולהם שני ילדים – בת המתבגרת לגיל 18 ובן בן 13 כיום. במסגרת הליך הגישור לגירושין, הסכימו הצדדים כי זמני השהות של האב עם ילדיו יהיו פעמיים במהלך השבוע, כולל לינה, וכן כל סופי שבוע לסירוגין. בד בבד, הוסכם כי האב ישלם מזונות חודשיים בסך כולל של 4,000 ש"ח, המיועדים לכסות את צורכי שני הילדים.

• הסכם גישור לגירושין הוא הסכם שנחתם בין בני זוג מתגרשים, לאחר תהליך גישור, במסגרתו נקבעים תנאים לשמירה על טובת הקטינים והסדרת חלוקת האחריות ההורית, זמני השהות ותשלומי המזונות.
• המזונות נועדו, על פי חוק, לספק את צורכי הילדים לרבות מזון, דיור, ביגוד, בריאות וחינוך.

האב מבקש הפחתה: "הילדים גדלו ומשכורתי פחתה"

במהלך השנתיים האחרונות פנה האב לבית המשפט וביקש לבטל או להפחית את דמי המזונות, בטענה כי חלו שינויים מהותיים במצבו. לדבריו, מאז שנחתם ההסכם המקורי התרחשה ירידה מתמשכת של כ-25% בהכנסותיו, בעקבות החלפת מקום העבודה, ובמקביל התאפשר לו להרחיב את זמני השהות עם ילדיו – לרבות שהות עמם במוצאי שבתות וחגים. בנוסף הדגיש האב, כי הילדים כיום אינם קטנים עוד, ולכן היקף ההוצאות הנדרש עבורם פחת.

• לטענתו, סדר יומו החדש מאפשר לו להיות הורה פעיל יותר בנוכחות ובהשקעה האישית בגידול ילדיו.
• האב ביקש כי בית המשפט יכיר בשינוי זה כעילה מהותית להפחתת התשלום החודשי שהוא מעביר לגרושתו.

עמדת האם והדיון המשפטי

מנגד, הדגישה האם כי לא חל שינוי המוביל להצדקה בהפחתת המזונות. לטענתה, שכרה החודשי עומד על פחות מ-9,000 ש"ח, בעוד לגרוש פוטנציאל השתכרות גבוה בהרבה, ואף דמי המזונות אותם היא מקבלת אינם מכסים במלואם את צרכיהם המתפתחים של הילדים. האם ביקשה, אפוא, לדחות את התביעה כולה.

• האם טענה כי הוצגו נימוקים לא מהותיים, המקובלים ושגרתיים, שלא מהווים "שינוי נסיבות מהותי" – מונח משפטי המתייחס לשינוי משמעותי, צפוי או בלתי צפוי, המשנה את נסיבות חיי הצדדים באופן המצדיק שינוי בתנאי ההסכם.

החלטת בית המשפט: אין שינוי נסיבות מהותי

בית המשפט דן בטענותיו של האב אחת לאחת. תחילה, בנוגע לכך שהילדים התבגרו, הדגיש השופט כי זהו תהליך שכל בר דעת יכול היה לצפות מראש בעת החתימה על הסכם הגירושין, ולכן עצם ההתבגרות כשלעצמה אינה עילה להפחתה בדמי המזונות.

באשר לטענה בדבר הרחבת זמני השהות, קבע השופט כי בפועל מדובר בתוספת זניחה של כיומיים נוספים ומדובר בתוספת של שני לילות בחודש – שינוי זעיר ביחס להסכם המקורי, אשר איננו מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי ההסדר הקיים.

• לפי בית המשפט, רק שינויים עמוקים שאינם צפויים, במצבם האישי או הכלכלי של בני הזוג, עשויים להצדיק פתיחה מחודשת של קביעת המזונות.

באשר לטענה אודות הירידה בשכר, ציין השופט כי האב לא הגיש לביסוס טענתו מסמכים רלוונטיים, לדוגמה תלושי שכר עדכניים, או ראיות ברורות אחרות. בהיעדר תשתית עובדתית מבוססת, לא ניתן לקבל את הטענה לשינוי דרמטי ביכולת ההשתכרות של האב או השפעתה על רווחת הילדים.

המשך תשלום המזונות – והוצאות משפט

לנוכח הדברים, דחה בית המשפט את בקשת האב להפחתת דמי המזונות והותיר את החיוב החודשי בסכום שנקבע בהסכם – 4,000 ש"ח. נוסף לכך, חויב האב לשלם לגרושתו הוצאות משפט בגובה 10,000 ש"ח.

• לסיכום, פסק הדין ממחיש את עמדת הפסיקה כי הפחתת חיוב מזונות תעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר מוכח שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי. באין שינוי כזה – ההסכם נותר שריר וקיים.

השלכות רוחב ושיקולי מדיניות

פסק הדין ממחיש את החשיבות שבאכיפת הסכמי גירושין ומגלה יחס של שמרנות לעקרון סופיות ההסכמות שבין הורים לילדים במסגרת הליכי פרידה. בתי המשפט מזהירים לא אחת מפני מתן "הקלות" בשינוי חיובי מזונות על בסיס טענות לא מבוססות או שגרתיות, בהיעדר הוכחה ברורה לשינוי מהותי.

בפועל, הורים גרושים המבקשים לשנות תנאי הסכם מזונות מחויבים בעמידה בנטל ראייתי כבד ולצירוף ראיות מהותיות – בין אם דוחות שכר, בין אם מסמכים כגון החלטות ניהוליות או רפואיות חדשות המשפיעות באופן דרמטי על נסיבות חייהם.

מדובר במנגנון שנועד להגן על יציבות ההסכמים ועל טובת הקטינים, תוך איזון בין זכויות האב והאם.

סיכום

פסק הדין ממחיש בפעם נוספת כי בתי המשפט אינם ששים להתערב או לשנות הסדר מזונות שנקבע בהסכם גירושין או בפסק דין. העלאת טענות בדבר קושי כלכלי או שינוי זמני שהות – מחייבות הוכחות ברורות ובלתי ניתנות לפרשנות. אחרת, יידחו בקשות מסוג זה, והחיוב המקורי בעינו יעמוד.