ביהמ"ש דחה בקשה לביטול הסכם גירושין בטענה למצוקה נפשית: "ההסכם הוקרא ואושר במעמד הצדדים"

לאחר שאישר את הסכם הגירושין בדיון פומבי, דחה בית המשפט בקשה לביטול ההסכם שהוגשה על ידי הבעל לשעבר. האיש טען כי ההסכם נערך בניגוד לרצונו החופשי וכי חתם עליו בשל מצב נפשי קשה, אך טענותיו לא התקבלו על ידי השופט.

רקע להליך הגירושין והסכם הפשרה

מדובר בבני זוג לשעבר, הורים לשתי בנות קטנות, אשר ניהלו מספר הליכים משפטיים בנוגע למזונות ולחלוקת הורות לאחר סיום חיי הנישואין. תביעות שונות התקיימו תחילה בעיר שונה, ובהמשך הועברו לבית המשפט למשפחה באזור מגוריהם. לבסוף הגיעו בני הזוג להסדר כולל באמצעות עורכי דינם, שבמסגרתו התחייב האיש לשלם מזונות חודשיים, ונקבעו התנאים להסדרת המשמורת והרכוש המשותף.

• ההסכם נחתם לאחר שיחות ממושכות וסיוע משפטי הדדי.
• המזונות שנקבעו גבוהים מהממוצע המקובל.
• התחייבות על טיפול רגשי מצד הבעל לשעבר נכללה בהסכם.

טענות הבעל נגד ההסכם

לאחר האישור בבית המשפט, עתר האיש לביטול ההסכם במספר נימוקים: לטענתו, בזמן החתימה הוא היה במצוקה רגשית משמעותית, ואשתו לשעבר ניצלה זאת כדי לגרום לו לחתום על תנאים "מקפחים וחד צדדיים" לדבריו. האיש טען שלא הבין את ההשלכות המלאות של מה שחתם עליו, ושנאלץ להסכים מתוך לחץ ולא מרצונו החופשי. בין השאר העלה טענות לכך שהסכום למזונות שנדרש לשלם אינו סביר, כי ניתנו לו זכויות מצומצמות לראות את ילדיו וכי נכס עסקי בבעלותו עבר לידי אשתו.

• האיש טען להטעייה, ניצול ועושק – מונחים משפטיים המבטאים פגם ברצון ובהשתתפות בהסכם.
• כמו כן, טען לחוסר תום לב בהתנהלות האישה טרם החתימה.

טענות האישה להגנתה

מנגד, הגיבה האישה בטענה שההסכם שנחתם היה תוצאה של רצון טוב והסכמות הדדיות. היא הבהירה כי כל תנאי ההסכם הוסברו לאיש מראש, ובפרט סכום המזונות, המשקף גם ויתור מצידה על חלק מהרכוש המשותף. לטענתה, מטרתו האמיתית של האיש היא להשתחרר מהתחייבויותיהם ההדדיות לאחר שכבר אושרו בבית המשפט.

עקרונות המשפט בדבר ביטול הסכם גירושין

בנימוקי ההחלטה הסביר בית המשפט כי הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין אינו עוד הסכם רגיל בין צדדים, אלא כזה הזוכה למשנה תוקף משפטי. משמעות אישורו בבית המשפט היא שכל צד קיבל הזדמנות להביע את עמדתו, ההסכם הוקרא ובית המשפט וידא כי ההבנות שהושגו ברורות לשני הצדדים. לפיכך, רק במצבים חריגים כאשר מתקיימות עילות חמורות במיוחד, יתאפשר להוציא תחולה להסכם כזה.

• דגש זה נועד להבטיח יציבות משפטית וסופיות ביחסים בין בני זוג שנפרדים.
• הדין הישראלי דורש שמירה על אינטרס כלל הציבור בצמצום התדיינות חוזרת בין ההורים ובביסוס המסגרת החדשה לילדים.

החלטת השופטת: לא הוכחה פגיעה ברצון החופשי

השופט הבכיר אשר דן בתיק, בחן לעומק את טענות הצדדים, עיין בפרוטוקול הדיון ובעדויות שנמסרו. הוא הדגיש כי ההסכם נוסח ונחתם בסיוע משפטי הדדי של עורכי הדין. במהלך הדיון שהוקדש לאישורו, ההסכם הוקרא לצדדים במלואו והדיון התנהל במשך זמן ארוך מהמקובל. האיש עצמו השיב לשאלות והעיד כי הסכים מרצון חופשי לכל תנאי.

בנוסף, לא נמצאה ראיה המעידה כי הופעלו על האיש לחצים חריגים, עושק או תרמית. בית המשפט קבע כי גם אם היה מצוי במתח או מצוקה רגשית – מצב טבעי כמעט בתקופת גירושין – אין בכך כדי להוות עילה מספקת לביטול ההסכם, כל עוד נערך הליך תקין והוסברו זכויותיו וחובותיו.

• בית המשפט הפנה לכך שלא הוכח חוסר תום לב מהותי מצד האישה במו"מ שקדמה להסכם.
• הצהרתה לפיה ביקשה לנסות שלום בית ואף שקלה להישאר עמו לא נסתרה.

פיצוי בגין הוצאות משפט לצד שזכה

לבסוף, לאור דחיית התביעה, חויב האיש בתשלום הוצאות משפט לטובת גרושתו. מדובר בפיצוי שנפסק לעיתים קרובות לצד הזוכה, במטרה למנוע הגשת תביעות שווא ולעודד פתרון מחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט במידת האפשר.

סיכום

המקרה מדגיש את חשיבות תשומת הלב ותרומת ההליך המשפטי בהליכי גירושין ומשפחה. הסכם גירושין שאושר בבית המשפט מחייב את שני הצדדים, ורק נסיבות חריגות במיוחד יובילו לביטולו לאחר מכן. ההמלצה המרכזית לבני זוג המצויים במצב דומה – לגלות ערנות בעת חתימה על הסדרים ולוודא כי כל פרט נבדק ומובן באופן מלא לפני האישור המשפטי הסופי.