בג"ץ דחה עתירה לחייב את אל־על לטוס בשבת: יופעלו טיסות נקודתיות במצבי פיקוח נפש, אך אין צורך בהפעלה גורפת

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה עתירה שביקשה להורות לממשלה להפעיל את סמכויותיה ולהנהיג הפעלה מלאה של טיסות אל־על בשבתות במהלך תקופת הלחימה. נקבע כי בשלב זה הצרכים המבצעיים והאזרחיים מקבלים מענה מספק באמצעים קיימים, לרבות טיסות חריגות במצבי פיקוח נפש. בהתאם לכך, לא נמצא מקום להיעזר ב"מניית המדינה המיוחדת" לצורך מתן הוראה גורפת להפעלת החברה בשבת.

רקע והעתירה

העתירה הוגשה על רקע מצב החירום והצמצום המשמעותי במספר הטיסות המסחריות לישראל וממנה, לאחר שחברות תעופה זרות רבות השעו את פעילותן. העותר טען כי ההיקף המצומצם של טיסות נכנסות פוגע ביכולת להביא ארצה ציוד חיוני, לאפשר חזרתם של ישראלים השוהים בחו"ל, ולתמוך בצרכים הומניטריים ומשפחתיים של נפגעי הלחימה. לשיטתו, על הממשלה להורות על הפעלה מלאה של אל־על בשבתות, תוך הסתמכות על זכויות המדינה בחברה, כדי להבטיח מענה רחב ומהיר ככל האפשר.

עוד נטען כי "מניית המדינה המיוחדת" – מנגנון המקנה למדינה זכויות מיוחדות בחברה הנחשבת לתשתית אסטרטגית – נועדה בדיוק למצבים כגון אלה, שבהם נדרש היקף פעולה מוגבר מטעמי ביטחון וביטחון הציבור. לפיכך, ביקש העותר שבית המשפט יחייב את הממשלה לנמק מדוע אינה מפעילה סמכות זו וכיורה על שינוי מדיניות ההפעלה בשבת.

עמדת הממשלה ותגובת החברה

מנגד טענה המדינה כי העתירה לוקה בפגמים דיוניים ומהותיים. לשיטתה, העותר לא מיצה הליכים כנדרש ולא פרס בפני הרשויות את מלוא טענותיו טרם פנה לבית המשפט. בנוסף צוין כי התשתית העובדתית בעתירה חלקית ומבוססת בעיקרה על פרסומים תקשורתיים ולא על נתונים מסודרים.

נציגי חברת התעופה מסרו כי העתירה הוגשה בחיפזון, מבלי לבחון את מצב הדברים לאשורו. לדבריהם, החברה פועלת בשגרה לאורך כל ימות השבוע למעט שבתות וחגים – מדיניות מוכרת זה עשרות שנים – אך בעת חירום היא מפעילה טיסות גם בשבת כאשר מתקיימים תנאים של פיקוח נפש. עוד צוין כי כבר בתחילת הלחימה פנתה שרת התחבורה להנהלת החברה בבקשה להגביר פעילות, ובסוף השבוע הראשון נחתו בישראל ארבע טיסות נוסעים חריגות בשבת. מעבר לכך, חברות התעופה הישראליות הוסיפו מאות טיסות מעבר ללוחות הזמנים הרגילים, לרבות טיסות חילוץ ייעודיות.

תשתית הנתונים שהוצגה לבית המשפט

על פי הנתונים שהניחו המדינה והחברה בפני בג"ץ, מאז פרוץ הלחימה הגיעו לישראל למעלה מ־248,600 נוסעים. חברות התעופה הישראליות – אל־על, לצד מפעילות נוספות – הוסיפו כ־250 טיסות על המערך הרגיל ליעדים שונים. סך הכול, בתקופת הלחימה בוצעו 794 טיסות, ועוד 100 טיסות חילוץ מיוחדות, מהן ארבע טיסות שבת חריגות שנערכו מטעמי פיקוח נפש וללא תשלום עבור הנוסעים.

לצד החזרת אזרחים, נמסר כי הוטסו לישראל אמצעים חיוניים למאמץ המלחמתי במשקל כולל של כ־100 טון. בהיבט הביקוש, נרשמה ירידה הדרגתית בשיעורי התפוסה בטיסות הנכנסות, ולפי העדכונים שהוצגו, ממוצע התפוסה של חברות הפעילות עומד סביב 39% בלבד. נתונים אלה מצביעים, לטענת הרשויות, על הימצאות מקומות פנויים בטיסות המגיעות לישראל גם בימים שבהם נרשם צמצום במספר הנחיתות.

הכרעת בג"ץ: פיקוח נפש – כן, הפעלה מלאה – לא

בית המשפט קבע כי בשלב זה אין הצדקה להתערבות שיפוטית שתכפה על הממשלה להורות על הפעלה מלאה של אל־על בשבתות. נקבע כי צורכי מערכת הביטחון – לרבות הטסת מטענים וכוחות מילואים – מקבלים מענה מספק באמצעים הקיימים, וכי ניתן להמשיך ולהסתמך על טיסות ייעודיות בשבת במקרים נקודתיים של פיקוח נפש. בית המשפט הדגיש כי מאז ומתמיד, ובמשך למעלה מארבעה עשורים, נוקטת החברה מדיניות של אי־טיסה בשבת ובחג, מדיניות המוכרת על ידי רשויות המדינה ומעוגנת במערך הנורמטיבי הכללי המסדיר את פעילות התחבורה האווירית והחברה עצמה.

עוד הובהר כי הפעלת "מניית המדינה המיוחדת" – כלי תאגידי שמטרתו לאפשר למדינה להגן על אינטרסים חיוניים בחברה בעלת משמעות לאומית – אינה מתחייבת מהנתונים הנוכחיים. המדינה דיווחה על מענה יעיל לקליטת נוסעים חוזרים ועל מגמת ירידה בביקוש, דבר הפוגע בתשתית הטענה בדבר צורך דחוף בהפעלה גורפת. בנסיבות אלה, קבע בג"ץ כי אין מקום לצו שיחייב שינוי מדיניות רחב היקף.

המסגרת המשפטית: עתירות לבג"ץ וזכויות המדינה בחברות אסטרטגיות

בית המשפט הזכיר את אמות המידה להתערבות שיפוטית בניהול מדיניות בעת חירום. ככלל, בג"ץ נזהר מלהחליף את שיקול דעת הרשויות בניהול משברים, ובוחן אם החלטתן מצויה במתחם הסבירות והאם נבחנה על בסיס נתונים עדכניים. כאשר מוצג מענה ממשלתי אפקטיבי, והעדר ראיות לפערים משמעותיים, הנטייה היא לא להכתיב פתרון ספציפי לרשות המוסמכת.

אשר ל"מניית המדינה המיוחדת", מדובר בזכות מיוחדת שמוקנית למדינה בחברות בעלות חשיבות ציבורית או ביטחונית, ומאפשרת לה להתערב במקרים מסוימים בהחלטות תאגידיות. אף שהכלי קיים, הפעלתו מחייבת הצדקה עובדתית מהותית והערכה מקצועית כי אין חלופה מידתית ופחות פולשנית להשגת המטרה. במקרה זה, כך נקבע, טרם הוכח כי שיקול כזה מתקיים.

השלכות המהלך על הציבור והמשק

המשמעות המעשית של פסק הדין היא שהמסגרת הנוכחית תימשך: חברות ישראליות יוסיפו להפעיל טיסות מוגברות לפי הצורך, לרבות טיסות ייעודיות בשבת במצבי פיקוח נפש, אך ללא שינוי גורף במדיניות השבת. לפי הנתונים שהוצגו, ישנה זמינות מושבים בטיסות נכנסות, ושיעורי התפוסה אינם גבוהים. מנגד, אם תשתנה התמונה המבצעית או תתרחש עלייה משמעותית בביקוש, רשויות המדינה וחברות התעופה יוכלו להתאים את היקף הפעילות.

• העתירה לחייב הפעלה מלאה של טיסות בשבת נדחתה.
• בג"ץ קבע כי טיסות בשבת יבוצעו רק במצבים נקודתיים של פיקוח נפש.
• צרכי מערכת הביטחון והחזרת ישראלים מקבלים, בשלב זה, מענה מספק.
• המדינה וחברות ישראליות הוסיפו מאות טיסות, לרבות טיסות חילוץ ייעודיות.
• מאז תחילת הלחימה הגיעו לישראל למעלה מ־248,600 נוסעים.
• שיעור התפוסה בטיסות נכנסות נמוך יחסית, סביב 39%.
• לא נמצא צורך בהפעלת "מניית המדינה המיוחדת" בשלב זה.

התמונה הדינמית והאפשרות לעדכון עתידי

פסק הדין נשען על מצב עניינים עדכני, אך דינמי. בית המשפט הדגיש כי הרשויות נמצאות בקשר רציף עם הגורמים הרלוונטיים – לרבות חברת התעופה – כדי לעקוב אחר צרכים משתנים ולהגיב במהירות. ככל שיחול שינוי נסיבתי משמעותי, כגון מחסור אמיתי בקיבולת או צורך ביטחוני שלא ניתן לתת לו מענה בכלים הקיימים, רשאית המדינה לשקול צעדים נוספים, לרבות שימוש במנגנונים תאגידיים מיוחדים. בשלב זה, ההנחה היא שהמענה הקיים מספק, ושיתופי הפעולה בין הגופים השונים – צבאיים ואזרחיים – מאפשרים התמודדות יעילה עם האתגרים.

פועל יוצא מן הדברים הוא שהאזרח המבקש לשוב לישראל צריך להמשיך ולעקוב אחר היצע הטיסות של המפעילים הישראלים, כאשר לפי הנתונים שהוצגו ישנם מושבים פנויים בתדירות גבוהה. בה בעת, שחקני המפתח בענף צפויים להמשיך ולדווח לרשויות על תפוסות, קיבולות ותוכניות תגבור, כדי לאפשר תגובה מהירה במידת הצורך.

בסופו של דבר, בג"ץ הותיר בידי הרשות המבצעת את גמישות הפעולה ההכרחית בתקופת חירום, תוך שמירה על עקרון המידתיות: לא לכפות מדיניות רוחבית של טיסות שבת, אך לאפשר חריגים נקודתיים מצילי חיים. בכך מאזן פסק הדין בין האינטרס הציבורי לקיום תשתית תעופתית מתפקדת בשעת מבחן, לבין כיבוד מדיניות ארוכת שנים של החברה המפעילה והימנעות מהתערבות יתר במרחב התאגידי והממשלי.

לסיכום, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות. המענה לצורכי הביטחון ולהשבת אזרחים נמשך, והכלים הקיימים – החל מטיסות סדירות מתוגברות ועד טיסות חילוץ – מספקים, לעת הזאת, פתרון ראוי. אם וכאשר ישתנה מצב הדברים, שמורות בידי המדינה הסמכויות הנדרשות להגיב בהתאם.