בית המשפט ביטל הסתלקות מירושה שביצע עורך דין שחב מאות אלפי שקלים לנושיו

בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה תקדימית יחסית בתחום דיני הירושה, והורה לבטל הסתלקות מעיזבון שביצע עורך דין שחב סכום משמעותי לנושיו. לפי פסק הדין, ההסתלקות, שבוצעה לטובת אחיו של החייב ובטרם חולק העיזבון, נועדה להבריח את חלקו בירושת אמו ולהכשיל את ניסיונות הזוכים לגבות את חובם הפסוק. נוכח הסנקציה האזרחית והערכית הכרוכה בהתנהלות זו, תוקן צו קיום הצוואה כך שחלקו של הנתבע ייחשב כאילו לא הסתלק ממנו. בנוסף חויב הנתבע בהוצאות ההליך ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של כ-65 אלף ש"ח.

הרקע להליך: חוב פסוק שלא שולם והליך הוצאה לפועל ממושך

הפרשה החלה בתביעה קודמת שהגישו שני אזרחים נגד עורך דין שייצג אותם בעסקת מקרקעין. בית המשפט פסק לזכותם סכום של כ-200 אלף ש"ח, בתוספת שכר טרחת עו"ד. חרף פסק הדין, החייב לא שילם והנושים פתחו נגדו תיק הוצאה לפועל. במהלך השנים תפח החוב, ובמועד הרלוונטי עמד על כ-430 אלף ש"ח. הוצאה לפועל היא מנגנון אכיפה המאפשר לזוכים לגבות חוב שנפסק לטובתם באמצעות הליכים שונים, ובכלל זה עיקולים, חקירת יכולת וסנקציות נוספות.

אם הנתבע הותירה אחריה צוואה המאצילה את עיזבונה לששת ילדיה בחלקים שווים. לאחר פטירתה, ובהיות תיק ההוצאה לפועל נגדו פעיל, הודיע הנתבע על הסתלקותו מחלקו בירושה לטובת אחד מאחיו. הסתלקות מעיזבון היא ויתור מירושה, שאינו מצריך קבלת תמורה, ויכול להיות מופנה לטובת יורש אחר. בעקבות ההסתלקות ניתן צו קיום צוואה המיישם את הוראות הצוואה, ובפועל נרשמה דירת העיזבון על שם האחים – ללא רישום חלקו של הנתבע – ובהמשך נמכרה הדירה לבני משפחה הקרובים לאח המקבל. הנתבע לא הפקיד כספים בתיק ההוצאה לפועל ולא פרע את חובו.

טענות הצדדים: הברחת נכסים מול טענת “נפילה כלכלית”

התובעים טענו כי מדובר בניסיון מובנה לסכל את גביית החוב. לשיטתם, ההסתלקות לא נבעה משיקול משפחתי טהור אלא מניסיון להבריח נכסים מפני נושים, תוך ניצול טכני של כללי הירושה. עוד הודגש כי הנתבע נמנע מלשלם את החוב במשך שנים ארוכות, וכאשר התקרב מועד חלוקת העיזבון – נקט פעולה שמטרתה לנתק את הנושים ממקור גבייה פוטנציאלי.

הנתבע השיב כי אינו פועל בחוסר תום לב. לדבריו, חווה משבר כלכלי משמעותי, קיבל הלוואות מאחיו במהלך השנים, והסתלק מחלקו בעיזבון כדי לאפשר לאח לפרוע את החוב המשפחתי. עוד טען כי ההסתלקות בוצעה כדין, לפני חלוקת העיזבון, וכי אין בה משום פגיעה בזכויות צדדים שלישיים.

המסגרת המשפטית: תום לב והגנה על זכויות נושים

בתי המשפט חזרו וקבעו כי הסתלקות מירושה שנעשית לפני חלוקת העיזבון היא אפשרית, אך כפופה לבחינת נסיבות המעשה ולכללי תום הלב. תום לב הוא עיקרון יסוד בדין האזרחי, המחייב פעולה בהגינות, ביושר ובהימנעות מניצול לרעה של זכויות. בהליכים הנוגעים לעיזבון, יש לשקול גם את זכויות הנושים של היורש, ולבחון אם ההסתלקות אינה משמשת כלי לריקון נכסים מפני גבייה. ההלכה הפסוקה מתווה בחינה דו-שלבית: ראשית, נבדק האם ההסתלקות נעשתה טרם חלוקת העיזבון; שנית, נבחנות נסיבותיה ומניעיה. אם עולה חשש לפגיעה בזכויות צד ג', מיישמים את עקרון תום הלב וכללי דיני החוזים כדי לסכל הברחת נכסים.

בנוסף, בתי המשפט הקפידו להבהיר כי גם כשההסתלקות נעשתה בדרך פורמלית, אין בכך חסינות מפני ביקורת שיפוטית. כאשר מדובר בפגיעה צפויה בזכויות נושים בעלי פסק דין חלוט – כלומר פסק דין סופי שלא ניתן עוד לערער עליו – עשויה ההסתלקות להתבטל, וצו קיום הצוואה יתוקן בהתאם.

הכרעת בית המשפט: אי-מהימנות, היעדר אסמכתאות וחוסר תום לב

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי ההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב. נקבע שהנתבע לא הוכיח קיומו של חוב אמיתי לאחיו, לא הציג הסכם הלוואה, לא הביא אסמכתאות בנקאיות, ולא ידע למסור סכומים, מועדים או פרטי העברות. עדויותיו ועדות אחיו נמצאו סותרות זו את זו, ונרשם כי השניים נמנעו מלצרף מסמכים שאמורים היו להיות בנמצא. בהיותו עורך דין פעיל, מצופה מהנתבע לדעת להציג ראיות בסיסיות, והעדר הראיות פועל לחובתו.

עוד נקבע כי במועד פטירת האם היו לנתבע זכויות ברורות בעיזבון, ומנגד התחייבויות ברורות כלפי התובעים מכוח פסק הדין. הנתבע היה חשוף להליכי הוצאה לפועל, לא התייצב לחקירת יכולת עד שניתן נגדו צו הבאה, ובדיונים שנערכו לאחר ההסתלקות לא גילה מיוזמתו את דבר הוויתור על הירושה. חקירת יכולת היא הליך שבו בוחן רשם ההוצאה לפועל את מצבו הכלכלי של החייב, וקובע דרכי תשלום מתאימות; הסתרת מידע מהותי בהליך כזה פוגעת קשות באמון ובתכלית ההליך.

עוד התברר כי הנתבע עצמו הודה ששקל הסתלקות לטובת אחיו עוד בחיי האם, ובעיתוי הסמוך לפתיחת תיק ההוצאה לפועל על ידי התובעים. נקבע כי די באמירות אלו ובנסיבות המקרה – לרבות מכירת דירת העיזבון לבני משפחתו של האח – כדי ללמד על תכלית ההסתלקות: ניתוב חלקו של הנתבע אל מחוץ להישג ידם של נושיו.

הסעדים: ביטול ההסתלקות ותיקון צו קיום הצוואה

משנקבע כי מדובר בהסתלקות שנועדה לפגוע בזכויות צדדים שלישיים, הורה בית המשפט לבטל את ההסתלקות ולהורות על תיקון צו קיום הצוואה כך שחלקו של הנתבע יחושב כחלק מהעיזבון, כאילו לא ויתר עליו. תוצאה זו מאפשרת לזוכים לפעול לגביית החוב כלפי חלקו של הנתבע בעיזבון, בהתאם להליכי הוצאה לפועל. לצד זאת, ובשל התנהלותו הדיונית והמהותית של הנתבע, חויב הוא לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של כ-65 אלף ש"ח.

משמעויות והשלכות רוחב

הכרעת בית המשפט משדרת מסר ברור: הסתלקות מעיזבון איננה מקלט מפני נושים. כאשר ביהמ"ש מזהה כי ההליך משמש כמכשיר להברחת נכסים, הוא יבטל את ההסתלקות ויגן על יכולת הגבייה של הזוכים. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בבעל דין שהוא עורך דין, שעליו חלה חובה מוגברת של הוגנות, שקיפות ותום לב בכל הקשור להליכי משפט ולניהול ראיות.

מנקודת מבטם של נושים, פסק הדין מדגיש את החשיבות במעקב אחר נכסי החייב, לרבות בדיקות בענייני ירושה, והגשת תביעות מתאימות בזמן – לרבות בקשות לעיקולים זמניים או צעדים לשמירת זכויות בעיזבון. מנגד, יורשים המבקשים לבצע העברה פנימית או הסתלקות מטעמים משפחתיים לגיטימיים, נדרשים לתיעוד מלא, לשקיפות, ולהימנעות מכל פעולה העלולה להתפרש כהעברת נכסים להברחה.

• הנתבע, עורך דין במקצועו, ויתר על חלקו בירושת אמו לטובת אחיו כאשר חב חוב פסוק משמעותי לתובעים.
• בית המשפט קבע כי לא הובאו ראיות מהימנות לקיומן של הלוואות מהאח, וכי ההסתלקות נעשתה בחוסר תום לב במטרה להבריח נכסים.
• צו קיום הצוואה יתוקן כך שחלקו של הנתבע יושב לעיזבון לטובת אפשרות גביית החוב על ידי הנושים.
• הנתבע חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בשל התנהלות דיונית לא ראויה, לרבות הצגת טענות סותרות והסתרת מידע בהליכי הוצאה לפועל.
• המסר העולה: הסתלקות אינה כלי לעקיפת זכויות נושים; עקרון תום הלב ייאכף גם בדיני ירושה.

הבהרת מושגים משפטיים

הסתלקות מעיזבון: ויתור של יורש על חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, לעיתים לטובת יורש אחר. ההסתלקות טעונה מסמך פורמלי ולעיתים נבחנת בשאלת תום הלב, בעיקר אם היא עלולה לפגוע בזכויות נושים.

צו קיום צוואה: החלטת בית המשפט המעניקה תוקף משפטי לצוואה ומאפשרת את חלוקת העיזבון לפי הוראותיה. ניתן לתקן את הצו אם מתבררות נסיבות המצדיקות שינוי, כגון ביטול הסתלקות.

פסק דין חלוט: פסק דין סופי שאינו פתוח עוד לערעור, ועל כן יש לאוכפו. נושה בעל פסק דין חלוט רשאי לפעול בהוצאה לפועל כדי לגבות את כספו.

חקירת יכולת: הליך בהוצאה לפועל שבו נבחנת יכולתו הכלכלית של החייב. החייב מחויב למסור מידע מלא ומהימן; הסתרת נתונים מהותיים עלולה לפגוע בו בהמשך ההליך.

מבט קדימה

פסק הדין מהווה תזכורת לכך שבתי המשפט יעניקו עדיפות להגינות המהותית על פני תחבולות פורמליות. כל ניסיון לנתב נכסים הרחק מהישג ידם של נושים באמצעות הסתלקות או העברות בתוך המשפחה, ייבחן בקפדנות. בהיעדר תיעוד מסודר, מסמכים בנקאיים והסברים עקביים, סביר שבית המשפט יטה לקבוע כי מדובר בחוסר תום לב ולהשיב את המצב לקדמותו.

לסיכום, התביעה התקבלה, ההסתלקות בוטלה וצו קיום הצוואה יתוקן בהתאם. המסר הנלווה ברור: ירושה אינה במה לעקיפת דין, ונושים זכאים להסתמך על עקרונות של הוגנות ותום לב כדי לממש פסקי דין שניתנו לזכותם.