רגע לפני חדלות פירעון: הסתלקות מירושה אושרה – בקשת הנאמן נדחתה

בית משפט השלום במחוז המרכז דחה בקשה לבטל הסתלקות מירושה שביצעה חייבת לטובת אמה, מהלך שהנאמן טען כי נועד להבריח נכסים מקופת הנשייה לקראת פתיחת הליך חדלות פירעון. על אף שההסתלקות נעשתה בתוך התקופה הסטטוטורית שקודמת לפתיחת ההליך, קבעה השופטת כי החייבת הפריכה את החזקה שלפיה הייתה חדלת פירעון במועד ההסתלקות, וכי לא הוכחה מטרה פסולה. לפיכך, ההסתלקות נותרה על כנה והבקשה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.

הרקע: ויתור על ירושה והליך חדלות פירעון

ההליך נסב סביב דירת מגורים שהותיר אחריו אב המשפחה. לאחר פטירתו, הוגשה בשנת 2022 בקשה לצו ירושה, ובמסגרתה הביעה אחת הבנות, היא החייבת בהליך חדלות הפירעון, את הסתלקותה מן העיזבון לטובת האם. ההסתלקות נעשתה ללא תמורה. על פי אומדן שהוצג בהליך, שווי הדירה נע סביב מאות אלפי שקלים, והחלק היחסי של החייבת היה בשווי עשרות אלפי שקלים.

בשנת 2024 פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה לצו מניעה ביחס לנכסי העיזבון וכן בבקשה לבטל את הענקת הזכויות לאם, בטענה שמדובר בהברחת נכס שנועד לחמוק מקופת הנשייה. לדעתו, מאחר שההסתלקות בוצעה זמן לא רב לפני פתיחת ההליך, יש לראות בה הענקה בטלה.

טענות הנאמן: אי-גילוי והברחת נכסים

הנאמן טען כי החייבת לא דיווחה, בעת שהגישה בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, על הענקות או העברות נכסים שביצעה בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה. בבירור שנערך עמה, מסרה כי ויתרה על זכויותיה בירושת האב ללא תמורה, בהעדפת האם, וכי הוויתור בא לידי ביטוי מעשי בעת הגשת בקשה לצו הירושה בשנת 2022.

לדברי הנאמן, במועד זה כבר התקיימו חובות כלפי נושה מרכזי, בנק מסחרי גדול, והחייבת ידעה או צריכה הייתה לדעת על מצבה הכלכלי. בנסיבות אלו, כך לשיטתו, יש לראות בהסתלקות כפעולה פסולה שמטרתה להרחיק נכס בעל שווי מקופת הנושים. עוד טען כי לא ניתן להתעלם מן העובדה שמדובר בנכס משמעותי – דירת מגורים – וכי ביטול ההסתלקות נדרש כדי להשיב לקופה את השווי היחסי של חלקה של החייבת.

תגובת החייבת והאם: ויתור משפחתי בתום לב

האם מסרה לבית המשפט כי ההסתלקות נעשתה מטעמים משפחתיים גרידא, ללא כל קשר להליך חדלות הפירעון. לדבריה, גם בת נוספת ויתרה על חלקה בדירה לטובת האם, לשם הסדרת המגורים והיציבות של ההורה שנותר לגור בדירה. האם הדגישה שמדובר בדירה קטנה וישנה, וכי העיכוב בהוצאת צו הירושה נבע בין היתר ממצבה הבריאותי, לאחר שעברה טיפולים ממושכים במחלה קשה. לדבריה, הליך חדלות פירעון של מי מבנותיה כלל לא עמד אז על הפרק.

החייבת עצמה טענה כי בעת ההסתלקות לא הייתה שקועה בחובות וכי הסתבכותה הכלכלית התגבשה רק בסוף 2023, בעקבות משבר כלכלי ומשפחתי שהחריף בשל הביטול הפתאומי של משרתה. עוד ציינה כי בן זוגה נעדר מן הבית בתקופה זו עקב שירות מילואים ממושך, והיא נותרה לטפל בילדים הצעירים ולשאת לבדה בעומס ההוצאות. עד לאותה עת, כך לדבריה, עמדה בכל חיוביה השוטפים, ורק כאשר החיובים החלו לחזור, פנתה מיוזמתה להליך מוסדר של חדלות פירעון כדי להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה.

המסגרת המשפטית: הסתלקות מירושה ובחינת הענקות טרום-חדלות

הסתלקות מירושה היא פעולה המוכרת בדין המשפחתי: יורש מוסמך להודיע כי אינו מבקש לקבל את חלקו, במלואו או בחלקו, ולעיתים מורה כי הוויתור יהיה לטובת יורש אחר. בדיני חדלות פירעון נבחנות פעולות מסוג זה במשקפי הקופה המשותפת של הנושים: ככל שההסתלקות או הענקה אחרת נעשתה בסמוך לפתיחת ההליך, הדין מאפשר לשקול את ביטולה אם הוכח כי היא פוגעת בקופה או נעשתה בחוסר תום לב.

במסגרת זו מקובלת בחינה דו-שלבית: ראשית, נקבע המועד שבו בוצעה למעשה ההסתלקות או הענקה; שנית, נבדק מצבו הכלכלי האמיתי של החייב באותו מועד. לעיתים קמה חזקה שלפיה פעולה שנעשתה בתקופה מסוימת טרם פתיחת ההליך מלמדת כי החייב היה חדל פירעון, אך מדובר בחזקה ניתנת לסתירה. החייב רשאי להציג מסמכים וראיות המלמדים כי עמד בהתחייבויותיו, וכי מטרתו לא הייתה להבריח נכסים מנושיו.

הכרעת בית המשפט: התקופה התקיימה, אך החזקה נסתרה

בית המשפט קבע כי יש לראות בהגשת הבקשה לצו ירושה בשנת 2022 כמועד המבטא את ההסתלקות מעיזבון האב מצד החייבת. במובן זה, אכן מדובר בפעולה שבוצעה פחות משנתיים לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון, ולכן מתקיים התנאי הראשוני לבחינת ביטולה.

עם זאת, השופטת הדגישה כי החייבת הצליחה להפריך את החזקה שלפיה במועד ההסתלקות הייתה חדלת פירעון. החייבת הציגה דפי חשבון המעידים כי רק בשלהי 2023 החלו לחזור הוראות קבע וחיובים, וכי עד לאותו מועד שילמה את התחייבויותיה במועד. מסמכים אלה תמכו בגרסתה כי בעת ההסתלקות מצב תזרים המזומנים שלה היה יציב יחסית, וכי החובות התגבשו באופן ממשי רק מאוחר יותר.

נוסף על כך, בית המשפט נתן משקל לגרסת האם שקיבלה את הזכויות. עדותה הותירה רושם אמין, ולא נמצאו בה סתירות מהותיות: היא הסבירה כי מדובר בדירת המגורים הישנה שבה היא מתגוררת לבדה, וכי הטיפול בענייני העיזבון התעכב בשל מצבה הבריאותי. לכך התווספה העובדה שגם בת נוספת ויתרה לטובתה באותה מתכונת – מה שצובע את ההסדר המשפחתי כולו ככזה שנועד להסדיר את המגורים של האם, ולא כצעד טכני להרחיק נכס מקופת הנושים.

בנסיבות אלו קבעה השופטת כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לקביעה שההסתלקות נעשתה מתוך כוונה להברחת נכסים. בהיעדר הוכחה לחוסר תום לב ובהינתן שהחייבת לא הייתה חדלת פירעון במועד הפעולה, אין הצדקה לבטל את ההסתלקות או להורות על הכללת הנכס בקופת הנשייה. הבקשה נדחתה, ללא צו להוצאות.

משמעות והשלכות: שקיפות, תיעוד ותזמון

פסק הדין מדגיש כי פעולות משפחתיות לגיטימיות – כמו הסדרת עיזבון כך שהורה נותר לגור בדירת המגורים – אינן הופכות אוטומטית ל"הברחת נכסים" רק משום שבוצעו בתקופה שקודמת להליך חדלות פירעון. המבחן הוא מציאותי ומהותי: האם החייב היה חדל פירעון בפועל בעת הפעולה, והאם קיימות אינדיקציות ממשיות למטרה פסולה.

מן העבר השני, הפסיקה מזכירה לחייבים את חובת הגילוי המלא. חוסר שקיפות או השמטת פרטים מהותיים בבקשת פתיחת הליך עלולים לעורר חשד, להאריך את ההליך ואף לשמש עילה לביטול פעולות. מסמכים בנקאיים, תדפיסים והוכחות לעמידה בהתחייבויות בתקופה הרלוונטית יכולים להיות ההבדל בין ביטול פעולה לבין הותרתה על כנה.

גם לנאמנים יש מסר: יש לבסס טענות בדבר הברחת נכסים על ראיות קונקרטיות – תזרים בעייתי, אי-יכולת תשלום במועד הפעולה או דפוס חוזר של העברות ללא תמורה. טענות כלליות בדבר סמיכות זמנים, כשלעצמן, אינן מספיקות כדי להביא לביטול הסתלקות מירושה.

נקודות מרכזיות מן ההחלטה

• מועד ההסתלקות נקבע כמועד הגשת בקשת צו הירושה בשנת 2022, ולפיכך מתקיים התנאי המקדים לבחינת ביטול פעולה שבוצעה טרם פתיחת הליך חדלות פירעון.
• החייבת הציגה ראיות כי במועד ההסתלקות לא הייתה חדלת פירעון בפועל, והפריכה את החזקה הסטטוטורית הנוגעת לתקופת הזמן שקדמה להליך.
• לא נמצאה תשתית ראייתית להוכחת כוונה להבריח נכסים או חוסר תום לב – בין היתר נוכח מהות הדירה כדירת מגורי האם והוויתור המקביל של אחות נוספת.
• הבקשה לבטל את ההסתלקות נדחתה, ולא נפסקו הוצאות.

מבט קדימה: איך לפעול נכון

למי שנקלע לקשיים כלכליים ושוקל פנייה להליך חדלות פירעון, מומלץ לשמור על שקיפות מלאה לגבי פעולות שנעשו בעבר, לרבות הסתלקויות מעיזבון או הענקות אחרות. תיעוד מסודר של הכנסות, הוצאות ועמידה בחיובים בתקופה הרלוונטית עשוי לחזק את הטענה שמצב חדלות הפירעון התגבש רק במועד מאוחר. במקביל, כאשר מדובר בהסדרים משפחתיים לגיטימיים, יש לוודא שהם נעשים באופן מסודר וברור, כך שלא יתפרשו בדיעבד כניסיון להבריח נכסים.

לנושים ולנאמנים, המקרה מזכיר כי יש לבחון כל פעולה בהקשר הרחב שלה: נסיבות משפחתיות, מצב בריאותי של צדדים, ודפוסי תשלום בפועל. התמונה המלאה היא שמכריעה, ולא רק התאריך היבש.

בסיכומו של דבר, ההחלטה מלמדת שמבחן המהות גובר על החשד הנובע מסמיכות זמנים לבדה. כאשר החייב מציג תשתית ראייתית ברורה לכך שבמועד הפעולה עמד בהתחייבויותיו, וכאשר המטרה המשפחתית של הפעולה ברורה ומגובה בעובדות, בית המשפט ייטה שלא להתערב בהסדר – גם אם בדיעבד נפתח הליך חדלות פירעון.