מאמרים משפטיים בתחום - דיני ביטוח לאומי

בין נכות רפואית לדרגת אי־כושר: כך נקבעת הזכאות לקצבה בביטוח הלאומי

מבול של שאלות מגיע מדי שבוע למערכת סביב אחוזי נכות, דרגת אי־כושר והקשר ביניהם. אנשים שואלים: האם 75% שווה לקצבה מלאה? מה ההבדל בין 66% ל־100%? ובעיקר — מי בכלל קובע את המספרים, ועל סמך מה. הכתבה שלפניכם נועדה לעשות סדר, בשפה ברורה, ולהסביר כיצד מתקבלות ההכרעות בביטוח הלאומי ומה חשוב לדעת כדי לשמור על הזכויות.

נדחה ערעורו של רתך שנפגע בעת תחביב נגרות: אין זיקה סבירה לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של עובד מתכת שנפגע קשות בידו בעת שפעל במסור בתחומי המפעל לצורך תחביב נגרות. נקבע כי מדובר בפעילות פרטית וחסרת זיקה סבירה לעבודה, בייחוד לנוכח העובדה שהעובד התקין דיסק לחיתוך עץ שאינו חלק מציוד המפעל ופירק את אמצעי המיגון של המכשיר. לפיכך, האירוע אינו מוכר כ"פגיעה בעבודה" לצורך זכויות מול המוסד לביטוח לאומי.

בג״ץ דוחה עתירה להגדלת קצבת אזרח ותיק: סוגיה ערכית־תקציבית מחוץ למתחם ההתערבות

בית המשפט הגבוה לצדק דחה עתירה עקרונית שביקשה להורות על העלאת קצבת האזרח הוותיק ולהשיב את ההצמדה לשכר הממוצע במשק. בפסק הדין נקבע כי אף שהקשיים של אוכלוסיית הגמלאים מוכרים וכואבים, ההכרעות בנושא חלוקת משאבים וסדרי עדיפויות חברתיים נתונות למחוקק ולממשלה. בג"ץ הדגיש כי מתחם ההתערבות השיפוטית בהסדרים כלכליים רחבי היקף הוא מצומצם ביותר, ובפרט כאשר מתבקש סעד בעל השלכות תקציביות ישירות.

בית הדין הארצי: נכות שנגרמה אגב ביצוע פשע אינה מזכה בקצבת נכות כללית

בית הדין הארצי לעבודה פרסם פסק דין עקרוני הקובע כי נכות שמקורה במעשה פשע אינה מזכה את מבצעה בקצבת נכות כללית מכוח חוק הביטוח הלאומי. לפי קביעת רוב ההרכב, ההוראה הקבועה בחוק מגדירה תנאי מהותי לעצם הזכאות, ולא רק לתשלום, ולפיה סיכון שהתגשם עקב פשע אינו מבוטח במסגרת הביטוח הסוציאלי. עוד נקבע כי העובדה שעבר זמן רב מאז ביצוע העבירה, ואף אם אין עוד אפשרות משפטית להרשעה חדשה, אינה משנה את התוצאה. לצד זאת הודגש כי חוק הבטחת הכנסה ממשיך לספק רשת בסיסית לקיום בכבוד, אף למי שנכותו נובעת מפשע.

נכות של 50% בביטוח הלאומי: המשמעות המעשית, תנאי הזכאות והדרך הנכונה לניהול ההליך

קביעה של 50% נכות רפואית מעלה שאלות משפטיות ומעשיות רבות: האם שיעור זה מעניק זכאות אוטומטית לקצבה, מה הקשר בין האחוז הרפואי לבין יכולת ההשתכרות, ואיך נכון להתנהל מול הוועדות הרפואיות והגורמים המקצועיים של הביטוח הלאומי. ככתב משפטי, נציג כאן תמונת מצב בהירה: ההליך כולל שני מישורים נפרדים — רפואי ותפקודי־כלכלי — ולצידם כללים פרוצדורליים מוגדרים להגשה, לבחינה ולערעור.

בית הדין הארצי: רצח עובד על רקע סכסוך משפחתי אינו תאונת עבודה

בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של אלמנה שביקשה להכיר ברצח בן זוגה במהלך יום עבודתו כתאונת עבודה המזכה בגמלת תלויים. בפסק הדין נקבע כי אף שהאירוע התרחש בזמן העבודה ובשטח העבודה, מדובר במעשה אלימות מכוון הנובע מסכסוך אישי בין משפחות – נסיבה השוללת את הקשר הסיבתי הנדרש לעולם התעסוקה.

נפגעתם בעבודה? כך תממשו את זכויותיכם מול הביטוח הלאומי והמעביד

פגיעה בעבודה היא רגע מבלבל: הכאב פיזי, אי הוודאות רבה, והזמן דוחק. בתוך כל זה נדרש העובד לקבל החלטות מהירות ולבצע פעולות שמגדירות את זכויותיו בחודשים שלאחר מכן. מדריך זה, בסגנון עיתונות משפטית ברורה, מרכז את עיקרי ההליכים והכלים שיסייעו לכל עובד או עצמאית שנפגעו במהלך עבודתם להבין מה עושים – ומתי.

כך נקבעו אחוזי הנכות: ארבעה תרחישים שמשרטטים את כללי החישוב, ההגדלה והקיזוז בביטוח הלאומי

החלטה עדכנית של ועדה רפואית בביטוח הלאומי, ולאחריה דיון בערר, מספקות הצצה נדירה אל אופן קבלת ההכרעות בענייני אחוזי נכות. לצד הקביעה המספרית, הוועדות מיישמות עקרונות חישוב, אפשרויות להגדלת הדרגה כאשר כושר ההשתכרות נפגע, וכן קיזוזים שונים – הכול בהתאם לתיעוד הרפואי ולנסיבות האישיות. להלן פירוט ארבעה תרחישים מייצגים שסייעו לוועדה ולערכאת הערר להבהיר את התמונה.

בית הדין הארצי: ימונה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין השעיה ופיטורים לבין התאבדות לאחר שלוש שנים

בית הדין הארצי לעבודה הפך פסק דין של ערכאה קודמת, והורה למנות מומחה רפואי שיבחן אם השעיית עובד בנק ותום העסקתו בנסיבות חריגות מהווים "אירועים מיוחדים" שגרמו לליקוי נפשי, אשר הוביל בסופו של דבר להתאבדותו כעבור כשלוש שנים. ההחלטה מבהירה כי עצם חלוף הזמן אינו שולל אפריורית את האפשרות להכיר במוות כפגיעה בעבודה, וכי שאלת הקשר הסיבתי בין אירועים בעבודה לבין פטירה עקב התאבדות היא במובהק שאלה רפואית ומשפטית שיש לברר לגופה.

בית הדין לעבודה: יש לנמק את שקלול אחוזי הנכות ולבחון מחדש זכאות לקצבה

מחלוקת עקרונית על אופן חישוב אחוזי נכות וזכאות לקצבת נכות כללית הגיעה לאחרונה לפתחו של בית הדין לעבודה. המבוטח טען כי הוועדה הרפואית קבעה לו שיעור נכות נמוך שאינו משקף את מצבו הרפואי והתפקודי, וכי ההחלטה ניתנה ללא הנמקה מספקת. מנגד, המוסד לביטוח לאומי עמד על כך שהקביעה הרפואית מקצועית, נתמכת בממצאים, ונעשתה לפי כללים נהוגים. בית הדין קיבל את הערעור בחלקו, והורה להחזיר את התיק לוועדה בהרכב מתאים כדי שתשלים הנמקה מפורטת ותבחן מחדש חלק מהקביעות.

הפחתת קצבת ביטוח לאומי בשל הפסקת עבודה: מה חשוב לדעת?

החלטה על קצבת ביטוח לאומי מופחתת עשויה להפתיע מבוטחים רבים, במיוחד לאחר איבוד מקור הכנסה משמעותי. במאמר זה נבחן מהן הזכויות העומדות לאדם שאיבד את מקום עבודתו, כיצד מחשבים את הקצבה, ומה ניתן לעשות במקרה של קצבה נמוכה מהצפוי.

"חשב שזו מתקפת טרור": עובד נפצע בנופש וקיבל הכרה כתאונת עבודה

האם אירוע שנערך לעובדים מחוץ למקום העבודה יכול להיחשב כחלק מהעבודה, ולפיכך לזכות את המשתתפים בזכויות כשל נפגעי עבודה? מקרה שנדון לאחרונה בבית הדין לעבודה בדרום הארץ מדגים את המורכבות שבשאלה זו – ואת עמדת בתי הדין כלפי פציעות באירועים מעין אלו.