נפילה במדרגות בדרך לעבודה: האם מדובר בתאונת עבודה?
נפילה במדרגות בדרך לעבודה: האם מדובר בתאונת עבודה?

תאונות שמתרחשות בדרך מהבית אל מקום העבודה מעלות לא אחת שאלות סבוכות בתחום דיני העבודה וביטוח לאומי. מקרה שהגיע לאחרונה לפתחו של בית הדין לעבודה בתל אביב האיר מחדש את גבולות ההכרה בתאונת עבודה, כאשר מדובר בנפילה בשטח פרטי-משפחתי בדרך לעבודה.

האירוע: נפילה בגרם מדרגות פרטי בדרך אל המשמרת

המדובר באח מוסמך, בשנות הארבעים לחייו, העובד בבית חולים מוכר באזור המרכז. באחד מימי חודש יוני, כאשר עשה את דרכו מהדירה שבה הוא מתגורר יחד עם משפחתו, נפל במדרגות החיצוניות המובילות לחדר המדרגות של הבניין. הבניין בן ארבע קומות, ושתי משפחות קרובות מתגוררות בו – משפחתו של התובע בקומה השלישית, והוריו המתגוררים למטה. המדרגות החיצוניות, שבין הקומות, נבנו על ידי בני המשפחה ומיועדות לשימוש דיירי הבית בלבד.

בעקבות הנפילה נגרם לתובע חבלה, והוא פנה לטיפול רפואי. לאחר התאונה פנה התובע לביטוח הלאומי בבקשה שיכירו במקרה בתאונת עבודה, שכן היה בדרכו לעבודה בעת הנפילה.

הסירוב של הביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי סירב בהתחלה להכיר במדרגות המשמשות את בני המשפחה בלבד כשטח הנכלל ב"דרך לעבודה". טענתם העיקרית הייתה כי כיוון שמדובר במדרגות שנבנו על ידי התובע ומשמשות רק אותו ואת משפחתו, נמצאת השליטה המלאה בידיו, ולכן הנפילה אינה עומדת בתנאים המאפשרים להכיר בה כתאונת עבודה על פי חוק.

ביטוח לאומי גם ביסס את החלטתו על כך שבמסמכים הרפואיים ובחקירה שערך, צוין שהתובע נפל "בביתו" או בדרכו מהמדרגות שבשטח פרטי, ולדבריהם לא מדובר ברשות הרבים – מונח משפטי המתייחס לשטח שהכניסה אליו פתוחה לכל.

  • הכרה בנפילה כתאונת עבודה תלויה בקיומו של קשר סיבתי בין הדרך אל מקום העבודה לאירוע התאונה.
  • בתי הדין נדרשים לבדוק האם יש לתובע שליטה בלעדית על הדרך שבה התרחש האירוע.

החלטת בית הדין לעבודה

המקרה נדון בפני שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין חקר את פרטי האירוע, את מבנה הבית והחלוקה בין יחידות המגורים. על פי גרסת התובע ועדות אמו, התאונה אירעה כאשר ירד במדרגות המשותפות לקומה השנייה – אזור המשמש הן אותו והן את הוריו. האם סיפרה כי שמעה את נפילתו ממטבח ביתה וירדה להגיש עזרה, מה שתמך בטענה שמדובר במדרגות משותפות.

השופטת פסקה שבית המשפט העליון קבע זה מכבר כי כאשר אדם עוזב את דירתו הפרטית ומתחיל לרדת מהשביל או מהשטח שבו שוכן הבית, גם אם מדובר בשטח המצוי בשליטת המשפחה בלבד, ישנם מקרים בהם על התאונה שארעה בדרך זו תחול ההכרה כתאונת עבודה. היא ציינה כי שליטה מלאה ובלעדית על הדרך היא קריטריון חשוב, אולם אין פירושו שדי בתכנון או בניית גרם המדרגות כדי למנוע הכרה בתאונת עבודה.

  • כאשר יש חלוקה בין יחידות דיור במשפחה, וכל יחידה מתנהלת בפני עצמה, תיטה הפסיקה להכיר בשטחים משותפים כאזורי "דרך לעבודה".
  • המבחן שנקבע הוא שליטה מלאה ומוחלטת על המקום בו אירעה הנפילה.

במקרה הנוכחי, העובדה שהאח המוסמך התגורר בדירה נפרדת מהוריו, וכל אחד ניהל משק בית עצמאי, חיזקה את טענתו, ולפיה לא הייתה לו שליטה בלעדית ומוחלטת בגרם המדרגות בו נפל. בית הדין קבע כי מאחר והמדובר באזור משותף בין מספר דירות נפרדות, יש לראות בנפילה ככזו שאירעה בדרך לעבודתו.

המשמעויות לעובדים ולמבוטחים

פסק הדין ממחיש את החשיבות שבהבנת ההבחנה בין שטח פרטי לגמרי לבין שטח משותף גם אם הוא משמש מספר קרובי משפחה בלבד. אמנם, גם למבוטחים שמתגוררים בבתים מחולקים יש אפשרות לזכות בהכרה בתאונות שהתרחשו בצאתם לעבודה, וזאת בתנאי שלא הוכח כי השליטה במדרגות או במעבר היתה בידיהם בלבד ללא כל שותפות.

ההכרה בתאונה כ"תאונת עבודה" מעניקה לנפגע זכויות לטיפולים ולפיצויים מתוקף חוק הביטוח הלאומי, במידה והאירוע התרחש תוך כדי ועקב יציאתו לעבודה, ולא בניגוד לייעוד הדרך. הליך ההכרה מצריך פעמים רבות הצגת ראיות ועדים, בדיקות של הזיקה בין הדרך לעבודה לאירוע, ולפעמים אף מינוי מומחה רפואי, כפי שנעשה במקרה זה.

סיכום

המקרה של האח שנפצע בירידתו במדרגות הבית הפרטי מדגים את המורכבות שבקביעת גבולות ההכרה בתאונת עבודה. בעוד שלעיתים המוסד לביטוח לאומי מעניק פרשנות מצמצמת, בתי הדין לעבודה בוחנים את נסיבות כל מקרה לגופו ואם עולה כי הדרך המשמשת לעבודה היא משותפת למספר דיירים ומתנהלת בלא שליטה בלעדית על ידי הנפגע, ייתכן והאירוע יוכר כתאונת עבודה וייפתח בפני הנפגע מסלול סיוע, טיפול ושיקום.