האם חייל שלקה בפוסט טראומה לאחר אסון המסוקים יוכר כנכה צה"ל?

במרכזו של סכסוך משפטי מורכב ניצב חייל לשעבר, אשר טוען כי לקה בפוסט טראומה בעקבות השתתפותו בפינוי גופות מאסון המסוקים בשנת 1997. המקרה מעורר שאלות עקרוניות באשר לזכאות להכרה כנכה צה"ל, כאשר ברקע: מחלות נפש שונות והחלטות קודמות של ביטוח לאומי ומשרד הביטחון.

רקע: אסון המסוקים והשפעותיו הנפשיות על המערער

המערער שירת כלוחם בחיל ההנדסה. במהלך שירותו זומן לקחת חלק בפינוי ההרוגים מאסון המסוקים שהתרחש באביב 1997, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל אזור צפוני ונהרגו עשרות חיילים. חשיפה לתמונות הקשות וחווית האובדן של אדם קרוב, שנהרג בעצמו בתקרית, עוררו אצלו תגובה נפשית קשה, שלימים הוגדרה כפוסט טראומה.

מצבו הנפשי של המערער החמיר בהמשך, בעיקר לאחר התאבדות אחיו באמצעות נשקו האישי. בנוסף להשתלשלות אירועים זו, החלו להופיע תסמינים של מחלת סכיזופרניה. בהמשך, בשל הפרעת הסכיזופרניה – הוכר האיש על ידי הביטוח הלאומי ונקבעה לו דרגת נכות של 50%.

• המושג "פוסט טראומה" (PTSD) מתאר הפרעה נפשית המתרחשת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי. תסמיניה כוללים לעיתים פלאשבקים, סימפטומים גופניים ונפשיים וקשיי תפקוד יומיומי.
• סכיזופרניה היא הפרעה פסיכיאטרית מורכבת יותר, המאופיינת בפגיעה בתפיסה, חשיבה והתנהגות.

המחלוקת המשפטית: כפל הכרה ותמרון בין מסלולים

בעקבות הכרת הביטוח הלאומי בו כנכה בשל סכיזופרניה, פנה החייל לשעבר גם למשרד הביטחון וביקש שתוכר הפוסט טראומה ממנה הוא סובל כנכות צה"לית. בקשתו נדחתה, בנימוק כי "בחירתו" במסלול הביטוח הלאומי מסיימת את זכותו לדרוש קצבה או הכרה נוספת ממשרד הביטחון בגילוי אותה פגימה, וזאת לפי גישת קצין התגמולים.

קצין התגמולים, הגוף במשרד הביטחון האחראי להכרה בזכויות נכי צה"ל על פי חוק הנכים, טען כי מאחר והמערער כבר קיבל פיצוי מוסד אחר (ביטוח לאומי) על בעיה נפשית – לא ניתן לאשר לו פיצוי נוסף מן המדינה בגין פגם דומה או "חפיפה תפקודית".

המערער טען מנגד שמדובר בשתי מחלות שונות, שנגרמו לו בעקבות השירות הצבאי. לדבריו, סכיזופרניה ופוסט טראומה אינן חופפות ואינן בעלות תסמינים זהים, וממילא אין במרכז הדיון "כפל פיצוי". לכן, לטענתו, הוא זכאי לשתי הכרות ולהטבות המגיעות בגין כל אחת מהמחלות בהתאם.

• ביטוח לאומי ומשרד הביטחון מפעילים חוקים שונים, וכדי לקבל הכרה בכל אחד מהגופים יש להביא ראיות ומסמכים נפרדים.

ההכרעה: דרכה של ועדה רפואית

המקרה הובא לוועדת ערר, גוף מעין-שיפוטי המוסמך לדון במחלוקות בין הפונים למשרד הביטחון לקצין התגמולים. הוועדה, בראשות שופט בכיר, בחנה האם ניתן להגדיר את שתי המחלות כפגיעות נפרדות שמקורן בשירות הצבאי, באופן המצדיק שתי הכרות שונות.

הוועדה ציינה כי אין חולק על כך ששתי ההפרעות – גם הסכיזופרניה וגם הפוסט טראומה – קשורות לאירועים שחווה המערער בזמן השירות. עם זאת, המחלוקת העיקרית נסובה סביב שאלת ה"חפיפה" בין הפגיעות: האם מדובר בתסמינים חופפים, או בנזקים בריאותיים נבדלים לפתולוגיות שונות.

לדברי הוועדה, אין איסור לקבל הכרה כפולה כאשר לכל אחת מהמחלות גרעין עצמאי וברור שאינו משמיט את זכאותו של הנפגע. היא הבהירה זאת בדוגמה לפיה חייל שנפצע בשתי דרכים שונות (למשל, שבר ברגל ומקביל לכך פגיעה נפשית), עשוי להיות זכאי לכפל הכרה, כל עוד מדובר בפגיעות שונות ועצמאיות.

לאור זאת, קבעה הוועדה כי אין לדחות אוטומטית את בקשת המערער, ויש להעביר את ההחלטה לבדיקה מקצועית על ידי ועדה רפואית מתמחה. ועדה זו אמורה להכריע האם אכן מדובר בשתי הפרעות נפרדות, ומה גבול החפיפה – אם בכלל – ביניהן.

• הוועדה הרפואית היא הגורם המוסמך להכריע אם כל אחת מהפגימות מזכה בנכות ייחודית.

המשמעויות העתידיות והחזרת ההליך

בפסק הדין נקבע כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית, שתבחן את מהות הפגיעות והקשר ביניהן. רק לאחר קבלת חוות דעת רפואית מקצועית, יוכרע האם המערער זכאי להכרה בפוסט טראומה כנכה צה"ל – נוסף על ההכרה שניתנה לו כבר בגין הסכיזופרניה בביטוח הלאומי.

בנוסף חייבה הוועדה את משרד הביטחון בהשתתפות בהוצאות המשפטיות של המערער.

• המקרה מדגיש את חשיבות הבחינה הרפואית העצמאית וחוסר הוודאות המשפטית שעלולה להיווצר במצבים של אבחנות פסיכיאטריות כפולות.
• חשוב לציין, שכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לקשר הסיבתי והראיות הרפואיות שיוצגו.

לסיכום, ההכרעה בסוגיה זו נתונה לוועדה הרפואית, אשר תבחן לעומק את הפגיעות הנפשיות ותכריע האם המערער אכן זכאי להכרה כפולה – גם בביטוח הלאומי וגם כמוכר כנכה צה"ל.