האם התקף לב בעקבות שיחה קשה עם מנהל מהווה תאונת עבודה?

האם שיחה מתוחה במקום העבודה יכולה להיחשב לאירוע חריג ולהוביל להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה? פסק דין שניתן לבית הדין לעבודה בתל אביב שופך אור על שאלה זו ומעלה נקודות למחשבה על הקשר בין מתח נפשי בעבודה לבעיות בריאותיות חמורות.

הרקע לאירוע יוצא הדופן

באירוע שנדון בפני בית הדין, עמד במוקד סמנכ"ל כספים בחברה שפעל תחת עומס כבד. במסגרת תפקידו, נדרש להתמודד עם אתגרים ניהוליים ופיננסיים: הכנת תקציבים שנתיים, בקרה על תזרימי מזומנים, והכנת דוחות הנדרשים על פי הכללים הנהוגים בבורסה. בפרט, עסק באותה תקופה בתקצוב וייצוב פעילותה של חברה בת בגרמניה, שנמצאה בקשיים עסקיים.

חלק בלתי נפרד מתפקידו כלל שיחות עדכון תכופות עם המנהל הכללי של החברה. דווקא באחת מהפגישות הללו, בראשית דצמבר 2016, נאמר לסמנכ"ל כי העבודה מתקדמת באיטיות יתרה. בעוד שהוא עמל על המשימות לילות כימים, יחסה של ההנהלה הבכירה הוביל להתפרצות כעס ותחושת לחץ עזה.

משיחה מתוחה – להתקף לב חמור

התיעוד מתוך העדויות שהובאו בפני בית הדין מצביע על כך שמיד לאחר השיחה, שהייתה רוויית אמוציות וצעקות, חווה אותו עובד תחושה קשה של עוגמת נפש ולחץ. לילה לאחר מכן, התעורר בשל כאב חד באזור החזה, תופעות זיעה חריגה וקוצר נשימה. הוא פונה בדחיפות באמצעות צוות טיפול נמרץ, בבית החולים אובחן כי עבר אוטם חריף בשריר הלב – התקף לב משמעותי.

• האירוע התרחש בסמיכות של יממה בלבד מהמעמד המתוח בעבודה.
• מסמך רפואי מתועד ומתייחס לקיומו של מתח חריג לפני ההתקף הלבבי.
• התובע עצמו עדכן את חבריו למערכת הניהולית כי עבר אירוע לבבי – הודעה שהועברה בזמן אמת לקבוצת המנהלים.

הדיון בבית הדין והעדויות התומכות

תביעתו של העובד הוגשה שנים לאחר המקרה, מה שהעלה ספקות ראשוניים לגבי אמינות הפרטים והיכולת לשחזר את שרשרת האירועים. כמו כן, המנהל הכללי – האחראי לגישה המתוחה כלפי העובד – לא הובא לעדות ישירה. עם זאת, השופט שדן בתיק מצא כי כלל העדויות, ובעיקר עדויות עובדים נוספים ומסמכים רפואיים, מתיישבים היטב עם גרסת העובד.

בין היתר, חשב החברה וסמנכ"ל התפעול אישרו כי העובד עדכן אותם במפורש על האירוע החריג ובקשר הישיר בינו לבין השיחה המלחיצה עם המנהל הכללי. המסמכים הרפואיים, שנחתמו על ידי מומחה למחלות לב, ציינו מפורשות כי ההתקף התרחש לאחר חוויית מתח עוצמתית בעבודה.

ההשלכות המשפטיות – מתי אירוע לבבי מוכר כתאונת עבודה?

הכרה באירוע בריאותי – כגון התקף לב – כתאונת עבודה, דורשת הוכחת "אירוע חריג" במקום העבודה, שהוא בעל אופי מואר משמעותי ולא שגרתי. בדיני ביטוח לאומי, אירוע חריג נבחן על פי הקריטריונים של פתאומיות וחריגות ביחס ליום-יום בעבודה. במקרה זה, למרות התביעה המאוחרת והחסר בעדות ישירה מהמנהל הכללי, העדות והתיעוד שכנעו את בית הדין כי מדובר באירוע כזה.

• בית הדין קיבל את הקשר בין השיחה המתוחה לבין ההידרדרות הבריאותית שהתרחשה בסמוך לה.
• נמצא כי העובד עמד ברף ההוכחה לקיומו של אירוע חריג, הן בכל הנוגע לעדויות העמיתים והן מהפן הרפואי.
• בהמשך, נמסר לביטוח הלאומי לבחון האם יש צורך במינוי מומחה רפואי להשלמת בחינת הקשר הסיבתי, או שניתן להכיר כבר עתה בעובד כנפגע עבודה.

הוראות הליך זכאות לנפגעי עבודה

לפי דיני הביטוח הלאומי, מי שנפגע בגופו או חלה במחלת מקצוע עקב עבודתו, עשוי להיות מוכר כ"נפגע עבודה" וליהנות מהטבות וזכויות. פניות מסוג זה כרוכות לא אחת בדיונים רפואיים ומשפטיים מורכבים – במיוחד כאשר האירוע אינו פיזי מובהק אלא נגזר מהשפעה נפשית או מתח חריג, כפי שקרה במקרה זה.

בית הדין חידד כי לכל עובד שמוצא עצמו בלחץ חריג במקום העבודה, ראוי לתעד היטב את הנסיבות, לעדכן את הסובבים ולהיות מודע לזכותו להגיש תביעה בביטוח הלאומי. היה והאירוע מוכר, ייתכנו זכויות לפיצויים, קצבאות ושירותים נוספים.

• הכרה באירוע כ"תאונת עבודה" מקנה לעובד הטבות מהביטוח הלאומי.
• לעיתים, מרגע קבלת ההכרה תידרש קביעת דרגת נכות והמשך טיפול במוסדות הרפואיים.

סיכום: חובת ההגנה על עובדים בסביבה לחוצה

המקרה שנדון מדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות עובדים, במיוחד במצבי לחץ ומתח בעבודה. עובד שמוצא עצמו בעימות לא שגרתי או חווה התנהלות חריגה מצד הנהלה, צריך לדעת כי ייתכן וקיימת לו עילה להכרה במצבו כנפגע עבודה, אפילו אם מקור התקלה אינו מכני או פיזי מובהק.

לסיכום, פסיקת בית הדין מחזקת מגמה הכרה נרחבת יותר בנזקי גוף ונפש כתוצאה ממתח בעבודה, ומדגישה את הצורך המתמשך להעניק לעובדים הגנה משפטית גם מול התרחשויות שנמצאות "מתחת לפני השטח" אך בעלות השפעה מרחיקת לכת על בריאותם.