האם השתכרות מעבודה חלקית פוגעת בזכאות לדמי אבטלה?
האם השתכרות מעבודה חלקית פוגעת בזכאות לדמי אבטלה?

האם עבודה במשרה חלקית בזמן קבלת דמי אבטלה מקטינה את הזכאות לתשלום? שאלה זו מעסיקה לא מעט עובדים שמוצאים עצמם, מסיבות שונות, נאלצים לעבוד בפחות ממשרה מלאה, בין אם בעקבות פיטורין, מעבר מקום מגורים או שינוי נסיבות אישיות.

רקע: הגשת תביעה לדמי אבטלה

לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, הוא רשאי להגיש בקשה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי. דמי האבטלה משולמים במטרה לסייע למובטל בתקופה בה הוא מחפש עבודה חדשה. גובה דמי האבטלה נקבע לפי השכר הממוצע שהעובד קיבל טרם סיום עבודתו ובהתחשב במידת הזכאות שנצברה לו במהלך שנות עבודתו.

  • הקליטה לדמי אבטלה מחייבת עמידה בתנאים שנקבעו בחוק – מניין חודשי עבודה קודמים וגיל מינימלי.
  • בהתאם להיקף הזכאות, ניתן לקבל דמי אבטלה למשך תקופה שבין 50 ל־175 ימים, במספרים משתנים לפי הגיל והוותק.
  • הכנסה ממקור נוסף בזמן קבלת דמי אבטלה עשויה להשפיע על גובה הסכום לו זכאי העובד.

עבודה חלקית תוך כדי קבלת דמי אבטלה

עובדים שמצליחים למצוא עבודה חלקית תוך כדי תקופת האבטלה, תוהים האם הכנסתם מהעבודה החלקית תגרום להפחתה בזכויותיהם לקבלת דמי אבטלה. יש לציין, כי עקרון חשוב בדיני אבטלה הוא עידוד מחפשי העבודה להשתלב בחזרה במעגל העבודה, גם באופן חלקי. בהתאם לכך, החוק בישראל קובע מנגנונים המאזנים בין הכנסת העובד לבין הזכאות לדמי אבטלה.

  • עבודה במשרה חלקית עשויה להקטין את דמי האבטלה, אך לרוב אינם מופחתים באופן יחסי לכלל ההכנסה.
  • כדי לעודד השתלבות מחודשת של עובדים, נקבעה מעין "הכנסה מוגנת" - חלק מסכום ההכנסה אינו בא בחשבון לעניין החישוב, וכתוצאה מכך זכאי העובד לשילוב בין שכר מהמשרה החלקית לדמי האבטלה.
  • גובה הסכום המופחת משתנה בהתאם להכנסה החודשית של העובד ושיעור המשרה בה הוא עובד.

דוגמה לחישוב ההפחתה בדמי האבטלה

על פי כללי הביטוח הלאומי, עובדי חלקית זכאים ל״פטור חלקי״ – סכום שנקבע מראש מתוך הכנסתם אינו נלקח בחשבון לצורך החישוב, ואילו היתר מקוזז מדמי האבטלה.

  • לדוגמה: למי שהכנסתו מעבודה חלקית אינה עולה על 60% מהשכר שהיה מקבל במשרה מלאה, תינתן האפשרות לשלב בין המשכורת החלקית לדמי האבטלה. כך, נניח שעובד מקבל דמי אבטלה בגובה 130 ש"ח ליום – אם הוא עבד בחודש מסוים והרוויח 854 ש"ח, המוסד לביטוח לאומי יפחית מסכום דמי האבטלה את החלק היחסי, אך לא את מלוא ההכנסה.
  • החוק מונה שיעורי קיזוז שונים: ההכנסה נבחנת לפי מדרגות, לעיתים נותר לעובד יתרון כלכלי בולט באבחנה מעבודה כלל לא עבודה כלל.
  • שיעור ההפחתה עומד לעיתים על 15% בלבד מהכנסה הנוספת, כך שבפועל הוא מקבל חלק ניכר מדמי האבטלה לצד השכר.

הבדלים בין הכנסות וזכאות

יש לזכור כי עבודה במקביל לדמי האבטלה אינה מבטלת לחלוטין את הזכאות, אלא יוצרת יחס חדש בין המשכורת המתקבלת לבין דמי האבטלה. המבנה הזה נועד למנוע הפסד כפול – גם הפחתה חדה בדמי האבטלה וגם תשלום מס מקסימלי – ובכך לאפשר פרנסה מינימלית בתקופת המעבר.

  • ככל שההכנסה ממקום העבודה החלקית עולה, כן גדל שיעור ההפחתה מדמי האבטלה.
  • בהכנסה מעל 60% מהשכר הקודם, הסכום שמופחת מדמי האבטלה יהיה גבוה יותר.
  • גם עבודה זמנית בתדירות נמוכה עשויה להשפיע על זכאות התשלום ותיקבע באופן פרטני, בהתאם לדיווחי השכר.

האם משתלם לצאת לעבוד במשרה חלקית בתקופת אבטלה?

הבחירה האם לקחת עבודה חלקית כאשר זכאים לדמי אבטלה היא אישית, וכוללת שיקולים כלכליים, מקצועיים ועתידיים. עבור חלק מהמובטלים, משרה חלקית היא אופציה שמסייעת להם להישאר בשוק העבודה ולשמור על כישורים ומיומנויות. במקרים מסוימים ההפחתה בדמי האבטלה לעומת השכר שצברו בעבודה החלקית עשויה להיות זניחה, ולפעמים אף תורמת לנטו גבוה.

  • עבודה חלקית אינה גורמת לקיזוז מלא של דמי האבטלה, ולכן לעיתים הכנסה משולבת היא הטובה ביותר מבחינת העובד.
  • חשוב לעדכן ולדווח לביטוח הלאומי על כל שינוי במעמד העבודה, כדי להבטיח זכאות מסודרת ולא להסתכן בהחזר כספים בעתיד.
  • עובדים שהתוצאה עבורם פחות משתלמת יכולים לשקול את צעדיהם על פי ההתייעצות מול יועץ מקצועי, כגון עורך דין לדיני עבודה או נציג מהמוסד לביטוח לאומי.

סיכום

ההסדרים שנקבעו בחוק הישראלי נועדו למצוא את שביל הזהב – לסייע לזכאים לדמי אבטלה להמשיך ולהתקיים כלכלית, אך לעודד אותם להשתלב בעבודה, אפילו באופן חלקי. עבודה חלקית בעת קבלת דמי אבטלה מפחיתה אמנם מהתשלום, אך לא באופן מלא. מערכת ההפחתות והפטורים מאפשרת לעובדים רבים להגדיל מעט את הכנסתם מבלי לאבד את מלוא הסיוע, ולהיות חלק משוק העבודה גם בתקופות מאתגרות.