שינוי צוואה הדדית: האם ניתן לערוך שינוי חד-צדדי?

פרשה משפטית שהגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט למשפחה בבירה, מספקת הצצה נדירה לסוגיית שינוי צוואות הדדיות בישראל. במרכז המקרה עמדתה של אם למשפחה שביקשה לשנות את צוואתה לאחר מות בעלה, למורת רוחן של בנותיה ונכדתה, שטענו כי מדובר בשינוי לא תקין. לצדדים השונים הצטרף גם נציג המדינה, אשר טען כי הגרסה המעודכנת של הצוואה אינה עומדת בדרישות הדין הנוהגות.

הרקע לצוואה ועריכת השינוי

האירועים החלו בשנת 2005, כאשר זוג הורים לשלושה ילדים חתם על צוואה הדדית. במשמעות, צוואה הדדית היא מסמך בו בני זוג מורישים את רכושם האחד לשני, כך שבמות שניהם יעבור הרכוש לילדיהם. המסמך כלל התייחסות מפורשת לאופן חלוקת החסכונות בבנק ואת האפשרות לחזור בהם מהוראות הצוואה בכל עת שירצו: "שומרים לעצמנו את הזכות לשנות או לבטל את צוואתנו זו, בכל עת שנרצה".

רקע משפטי נוסף הוא מועד עריכת הצוואה – חודשים אחדים לפני שנכנס לתוקפו תיקון משמעותי בחוק הירושה. התיקון הגביל את האפשרות לערוך שינויים חד-צדדיים בצוואות הדדיות של בני זוג שנפטרו.

השינוי בצוואה – ועימות משפטי

שנים אחדות לאחר קביעת הצוואה, הלך האב לעולמו. זמן מה לאחר מכן, האם ערכה צוואה חדשה ובה, בין היתר, שינתה את הוראת חלוקת החסכונות כך שבנה יקבל את כולם, מבלי לכלול את בנותיה. לאחר פטירתה, פרצה מחלוקת בין הילדים – הבן, מצד אחד, תמך בשינוי, בעוד הבנות ונכדה טענו כי לאם לא הייתה סמכות לשנות לבדה את הצוואה המקורית שנעשתה עם האב.

טענות הצדדים: פרשנות סעיף השינוי

• הבנות והנכדה טענו כי כיוון שסעיף השינוי בצוואה כתוב בלשון רבים ונוסח כך: "שומרים לעצמנו...", הכוונה היא שרק יחד, ולא כל בן זוג בפני עצמו, יוכל לבצע שינוי או ביטול.
• נציג המדינה, המצטרף לעמדתן, ביסס את עמדתו גם על הרקע החקיקתי בסביבת עריכת הצוואה: הליך חקיקת תיקון חוק הירושה שעמד בעיצומו דאז, ואשר נועד למנוע שינוי חד-צדדי.
• מנגד, הבן טען כי אין מחלוקת - אימו הייתה רשאית לשנות את הצוואה מכיוון שערכה אותה עוד לפני כניסת התיקון לחוק לתוקפו. מבחינה זו, עמדתה של האם גובתה גם בניסוח סעיף השינוי של הצוואה, שלדבריו העניק חופש מוחלט לשנותה.

הכרעת בית המשפט: "הזכות לא הוגבלה"

בהכרעתה, דחתה השופטת הבכירה את פרשנות המתנגדות ואת עמדת נציג המדינה. לדבריה, אשור לעריכת שינוי או ביטול צוואה הנכתב בלשון רבים אינו שולל את האפשרות שכל צד יוכל להפעיל את זכותו באופן עצמאי. הנימוק לכך נעוץ בכך שבצוואה עצמה לא הופיעה המילה "ביחד", ולא צוינה דרישה מפורשת לשינויים משותפים בלבד:

• לשון הסעיף אינה מציבה מגבלה – אין כלל מונח המחייב פעולה משותפת.
• הרקע הרגולטורי דאז, בו טרם נכנס התיקון לחוק לתוקף, לא יכול לחול בדיעבד ולהשפיע על תוקף הפעולה של האם.
• על כן, כל אחד מבני הזוג בשעתם שמר על הזכות לערוך שינוי בצוואה, ולפיכך רשאית הייתה האם לקבוע הוראות שונות בצוואה החדשה שערכה.

המשמעות היא שהשופטת לא פסלה מראש את הצוואה החדשה. עם זאת, היא הבהירה כי ההליך המשפטי ממשיך: כעת ייבדקו טענות נוספות של המתנגדות, כמו האם בעריכת הצוואה התקיימו נסיבות של השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה – מונחים מוכרים בדיני ירושה, המתייחסים למצבים בהם יורש פוטנציאלי מפעיל לחץ או מתחבל בעריכת הצוואה לטובתו.

משמעות הפסיקה: זכויות הצדדים לנוכח תיקוני החוק

עניין זה מעורר שאלות עקרוניות בדבר תחולתם של תיקוני חוק על צוואות ישנות, ומשמעות הניסוח בלשון רבים בצוואות הדדיות. עמדת בית המשפט הייתה כי כאשר צוואה נערכה לפני השינוי בחוק, ואינה כוללת מגבלה מפורשת לעריכת שינויים רק יחד – כל אחד מהצדדים רשאי לשנות את צוואתו גם לאחר פטירת בן הזוג.

• הפסיקה מדגישה את חשיבות הניסוח הפרטני של סעיפי השינוי בצוואות הדדיות, וטובה להתייעץ בעורך דין המתמחה בתחום בטרם חותמים.
• הציבור מתבקש לזכור: תיקון משמעותי לחוק הירושה מגביל כיום את האפשרות לערוך שינוי כזה – אך מגבלה זו חלה רק על צוואות שנערכו לאחר כניסתו לתוקף.

סיכום

הדיון סביב תוקפה של צוואה שנערכה או שונתה באורח חד-צדדי ממשיך להעסיק את בתי המשפט בישראל. המקרה שלפנינו מדגיש שוב את מרכזיותה של השפה המשפטית המדויקת, ואת הזהירות שיש לנהוג בעריכת מסמכים מסוג זה. התוצאה המעשית – שאלת תוקף הצוואה החדשה תמשיך להתברר בבית המשפט, תוך דיון בטענות שעולות מצד היורשות המתנגדות. עד שמקרה זה יוכרע, חשוב שכל מי שמתעניין בעריכת צוואה הדדית יידרש לבדוק בקפידה את הניסוחים ולשקול השלכות עתידיות.