תיקי ירושה עשויים להוביל לקרע עמוק בין בני משפחה, ולעיתים המתיחות מגיעה עד להכרעה משפטית כואבת. לא מזמן נדונה בבית המשפט לענייני משפחה סוגיה חריגה במיוחד – האם צוואה שמחלקת ירושה בין שתי אחיות באופן שונה, תישאר בתוקף, למרות שרצון האם השתנה בצוואה שערכה מאוחר יותר.

ההיסטוריה של הסכסוך המשפחתי

האירועים נשואי הפרשה החלו לפני מספר שנים, כשאישה מבוגרת ערכה צוואה שבה הורישה את כל רכושה לאחת מבנותיה, פרט לשקל אחד שהותירה לבת השנייה. שינוי דרמטי חל מאוחר יותר, כאשר ערכה צוואה חדשה, וחילקה את הירושה שווה בשווה ביניהן. הסיבה לשינוי המפתיע אינה ברורה לחלוטין, אך כפי שמתברר – לא די ברצון לכאורה של המורישה.

• צוואת 2012: עיקר הרכוש לבת אחת, שקל בלבד לשנייה.
• צוואת 2020: ירושה שווה בין שתי האחיות.

המחלוקת המשפטית סביב כשירות לצוות

לאחר פטירת האם, כשהגיעה העת לממש את עיזבונה, עלה הוויכוח לדרגת קונפליקט גלוי. הבת שקיבלה שקל בלבד דרשה להכיר בצוואה המאוחרת, בטענה שמומחה פסיכיאטרי קבע שאימה הייתה כשירה לצוות—even בגילה המופלג. לעומתה, האחות שזכתה ברוב הרכוש בצוואה הראשונה התנגדה לכך וטענה כי אמן לקתה בדמנציה חמור ואף הוכרזה כפסולת דין עוד קודם לחתימת הצוואה השנייה. היא הדגישה כי קשה להאמין כי מצב קוגניטיבי, ובעיקר דמנציה, יכול להשתפר עד למצב של כשירות לצוות בגיל מבוגר.

• כשירות לצוות: מונח משפטי המתייחס ליכולתו של אדם להבין את משמעות הצוואה ואת השלכותיה.
• פסולת דין: אדם שנשללת ממנו הזכות לבצע פעולות משפטיות מסוימות עקב חוסר כשירות נפשית או שכלית.

עדויות וסקרים רפואיים

הסוגיה המרכזית בתיק הייתה אם האם, בזמן שערכה את הצוואה השוויונית, הייתה כשירה משפטית לבצע זאת. שתי אחיות התבססו על חוות דעת רפואיות שונות: המומחה של האחות המקופחת טען כי המנוחה הייתה צלולה דיה; מאידך, מומחית נוספת לפסיכיאטריה וגריאטריה כתבה שבשנה שלפני עריכת הצוואה המאוחרת הידרדר מצבה של האם עד כדי בעלפון והזיות, תופעות המאפיינות דמנציה מתקדמת.

בנוסף, התברר שאותה מומחית קבעה כי החל משנת 2018 חלה ירידה חדה במצבה הקוגניטיבי של האם. גם המומחה המועדף על ידי האחות המקופחת הביע הסתייגות ביחס ליכולת כזו של שיפור, לאחר שב-2017 קבע כי אינה מסוגלת לדאוג לענייניה בעצמה.

מעורבות בני משפחה בעריכת הצוואה

בית המשפט שם דגש גם על העובדה כי הבת שקופחה ובעלה לקחו חלק מרכזי בעריכת הצוואה השנייה. מעורבות בני משפחה ישירה בעת ניסוח צוואה עלולה להחשיד בלחץ ופגיעה ברצון החופשי של המוריש/ה, דבר שעשוי להביא לפסילת הצוואה.

• מעורבות משפחתית נחשבת לאחת העילות לפסילת צוואה, כאשר עולה ספק האם המוריש/ה פעלו מרצון חופשי והבינו את משמעות מעשיהם.

החלטת בית המשפט וחיוב בהוצאות

השופט הבכיר הבהיר שלנוכח הספק העמוק בנוגע לכשירות האם במועד הצוואה המאוחרת, בשילוב החשד למעורבות פעילה של אחת הבנות ובעלה, יש לקיים את הצוואה המוקדמת בלבד. בכך קיבל את טענות הבת שנהנתה ממנה, כאשר לאחותה נותר להסתפק בשקל בלבד מהירושה.

עוד הדגיש בית המשפט כי בצוואה המוקדמת פירטה האם בתצהיר כי יחסיה עם הבת שזכתה בשקל בלבד היו עכורים, ועל כן החליטה להדיר אותה כמעט לחלוטין מהעיזבון.

• הצוואה המוקדמת: תישאר בתוקפה והבת המקופחת חויבה לשלם הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.

סיכום והרחבת היריעה

המקרה ממחיש את המורכבות שסביב עריכת צוואות בגיל מבוגר ואת החשיבות הרבה בניהול הליך שקוף ופיקוח רפואי ומשפטי מקצועי. פסילת צוואה היא צעד דרמטי הנעשה רק כאשר מתקיים ספק כבד לגבי כשירות המצווה ו/או כאשר קיים חשש אמיתי להשפעה בלתי הוגנת או מעורבות מגורמי משפחה במהלך עריכתה.

בכל מקרה של סכסוך ירושה – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, כדי להגן על זכויות כל הצדדים ולמנוע קרע עמוק במשפחה.

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.