האם חייל ששירת בעת אסון המסוקים וסבל מחשיפה לאירועים טראומטיים יקבל הכרה כנכה צה"ל בשל פוסט טראומה, למרות שכבר הוכר כנכה בשל סכיזופרניה על ידי הביטוח הלאומי? פסק דין עדכני דן בסוגיה המורכבת ומאיר היבטים חשובים של הזכויות וההליכים המשפטיים במצבים אלו.

רקע: פינוי קורבנות אסון המסוקים והשפעותיו

המערער, לשעבר חייל בחיל הנדסה קרבית, היה עד למראות קשים ביותר במהלך שירותו הצבאי, כאשר השתתף בפינוי גופות מחיילים שנהרגו באירוע התרסקות מסוקים ב-1997. האירוע, שבמהלכו נהרגו עשרות חיילים, הותיר משקעים רבים בנפשו של החייל.

מעבר לאירוע הטרגי הזה, החייל התמודד גם עם אובדן אחיו, שהתאבד בנשקו האישי. השילוב של חוויית האירוע הצבאי והאובדן האישי הביא להתפתחות הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) – מצב נפשי שנפוץ בקרב כאלה שנחשפים לאירועים מסכני חיים. בהמשך, בשל קשיי התמודדות ושימוש עצמי בקנאביס, התגלתה אצלו גם סכיזופרניה – מחלת נפש המשפיעה על חשיבה, תפיסה ותפקוד.

ההליך המשפטי: הכרה בזכויות מול גופים שונים

לאחר שהתדרדר מצבו, פנה החייל לביטוח הלאומי ובשנת 2005 הוכר כנכה עם 50% נכות בשל הסכיזופרניה. בשלב מאוחר יותר, כאשר ניסה לקבל הכרה בפוסט טראומה שנגרמה לו בעת שירותו הצבאי, נדחה על ידי משרד הביטחון – בטענה כי בחירתו במסלול הפיצוי של הביטוח הלאומי "נעלה" אותו מלבקש הכרה נוספת בגין אותה פגיעה נפשית.

קצין התגמולים במשרד הביטחון טען כי מאחר שכבר קיבל החייל זכויות עבור נכות נפשית מהביטוח הלאומי, אין הוא יכול לדרוש הכרה על אותה עילה גם מטעם משרד הביטחון. לטענתו, מאפשר החוק להכיר בנכה רק עבור נכות אחת הנגרמת מאותו אירוע, כדי למנוע תשלום פיצויים כפול (מה שמכונה "כפל פיצוי"). זהו עיקרון משפטי שמטרתו למנוע מצב שבו נפגע מקבל פיצוי כפול עבור אותו נזק מגופים שונים.

המחלוקת: האם מדובר בשתי מחלות שונות?

מנגד, החייל טען כי פסיכוזה (סכיזופרניה) והפרעת פוסט טראומה הן שתי תסמונות נפשיות שונות, שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה, ונולדו בשל נסיבות שונות – גם אם קיימת זיקה ביניהן. הוא ביקש שהחוק יאפשר לו לקבל הכרה כפולה: עבור הסכיזופרניה מהביטוח הלאומי, ועבור הפוסט טראומה ממשרד הביטחון – כך שבכל גוף יוכר בגין פגיעה אחרת.

  • סכיזופרניה – מחלת נפש כרונית הכוללת מחשבות טורדניות, הזיות ופגיעה בתפקוד היומיומי.
  • פוסט טראומה – הפרעה נפשית הנובעת מחוויה קשה ומלווה בזיכרונות חודרניים, פחדים ותסמינים גופניים.

לעיתים קרובות נדרשת הבחנה רפואית ומשפטית האם מדובר בתוצאה של אותה פגיעה או בנכות נפרדת.

החלטת ועדת הערר: הבחנה בין נזקים שונים

ועדת ערר הפועלת לפי חוק הנכים, בראשות שופטת אזורית, בחנה את טענות הצדדים והבהירה כי אין עוררין על כך שמצבו הנפשי של המערער נגרם בשל שירותו הצבאי. המחלוקת אינה נוגעת לשאלת הקשר לשירות, אלא לעצם הזכאות להכרה כפולה.

הוועדה הדגישה שבמקרים בהם מחלות שונות נגרמו כתוצאה מאותו אירוע אך מדובר בלקויות מובחנות, אין מניעה להכיר בשתיהן בנפרד. כך, למשל, ניתן להכיר בפגיעה אורטופדית בנוסף לפגיעה נפשית הנובעת מאותו אירוע שירות – מבלי שמדובר בכפל פיצוי. לכן, במקרה זה, השיקול המרכזי הוא אם הפוסט טראומה והסכיזופרניה הן מחלות מוגדרות ונפרדות אחת מהשנייה.

ציטוט מהוועדה: "כאשר מתקיימות שתי פגימות נפרדות ומובחנות, הפיצוי עבור כל אחת מהן אינו כפול – אלא פיצוי צודק עבור כל פגיעה".

ההכרעה: בדיקה מחודשת בוועדה רפואית

הוועדה סברה כי יש להכריע בשאלה הרפואית האם שתי ההתמודדויות הנפשיות מהן סובל החייל – סכיזופרניה ופוסט טראומה – מהוות שתי מחלות נפרדות או שמא זו מחלה אחת עם מאפיינים שונים. לשם כך החזירה את הדיון לבדיקה בפני ועדה רפואית מקצועית, אשר תקבע מהי ההפרדה הנכונה בין הליקויים ומהי הזכאות המתאימה עבור כל אחד מהם.

בתוך כך, חויב משרד הביטחון בתשלום הוצאות בסכום של 6,000 ש"ח לטובת החייל – תשלום נפוץ בהליכים מסוג זה, שמטרתו לפצות את מי שזכה בהחלטה על הוצאות ההליך המשפטי.

משמעות ההליך לקוראים

מקרה זה ממחיש את המורכבות המשפטית והאישית לאנשים שחווים טראומה מהשירות הצבאי ובוחרים במסלולי תביעה שונים. בנוסף, הוא מדגיש את חשיבות ההבחנה הרפואית-המשפטית בכל הנוגע לפיצוי עבור מחלות שונות הנובעות מאותה תקופה.

  • לא קיימת מניעה עקרונית להכרה ביותר מהפרעה אחת, בתנאי שמדובר בנזק מובחן ולא בכפילות גורף.
  • ועדות רפואיות הן אלו שבוחנות את מהות הפציעות וקובעות את הזכאות לפיצוי בכל גוף.
  • ההכרה כנכה צה"ל פותחת זכויות ושירותי תמיכה נוספים שאינם כלולים בהכרה בביטוח הלאומי בלבד.

יש לזכור שכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו המיוחדות וחשוב להסתייע בליווי מקצועי בכל תהליך תביעה להכרה בנכות.

לסיכום, פסק הדין מאפשר למערער להציג מחדש את עניינו בפני גופים מקצועיים, במטרה לבחון לעומק את טבע ההתמודדות הנפשית שלו והאם מדובר בשתי פגיעות שונות. החלטת הוועדה הרפואית צפויה לקבוע את המשך דרכו בעניינים אלה.