תביעת רשלנות: טיפול לקוי במוסדות רפואיים הוביל להחמרת פצעי לחץ ולמוות

מקרה מצער שהתגלגל לאחרונה לפתחו של בית המשפט בעיר מרכזית בישראל מעלה טענות על טיפול רפואי לקוי שהוביל למוות של קשיש, בעקבות החמרה בפצעי לחץ. אלמנת המנוח הגישה תביעת רשלנות נגד מספר מוסדות רפואיים, ומאשימה את אנשי הצוות בהזנחה שגרמה להתדרדרות בלתי הפיכה במצבו של בעלה.

הרקע לתביעה – נפילה והעברה למוסדות רפואיים

המנוח, יליד אמצע שנות ה-30, התגורר בדיור מוגן במרכז הארץ לצד בת זוגו. במהלך חודש ספטמבר 2022, בעת שיצא ממיטתו, איבד את שיווי המשקל ונפל. בדיקה ראשונית שביצע אח במקום הובילה לפינויו באמבולנס לבית חולים ברחבי השרון.

• בתביעה נטען כי מרגע הגעתו לאשפוז נפתח מסלול מתמשך של טיפול רשלני.
• על פי טענות התביעה, צוות בית החולים לא העניק למטופל את תשומת הלב הנדרשת למי שנמצא בסיכון לגיבוש פצעי לחץ.

מהם פצעי לחץ וכיצד הם מתפתחים?

פצעי לחץ הם פצעים שנגרמים בשל שכיבה ממושכת או ישיבה ממושכת ללא תזוזה, תופעה נפוצה במיוחד אצל חולים סיעודיים או אנשים שמוגבלים בתנועתם. בדרך כלל, יש צורך בביצוע שינויי תנוחה תכופים, ניקיון מוקפד ושמירה על סביבה פיזית מתאימה – למשל מזרנים וכריות להפחתת לחץ – כדי למנוע את התפתחות הפצעים או להחמירם.

• הימנעות משינויי תנוחה גורמת להצטברות לחץ על אזורים מסוימים בגוף ומהווה גורם סיכון עיקרי להיווצרות פצעי לחץ.
• פצעי לחץ בלתי מטופלים עלולים להתקדם לערש זיהומים, לאנמיה ואף לאובדן חיים.

הטיפול בבית החולים: טענות לרשלנות חמורה

לדברי האלמנה, בעלה נותר שכוב על גבו במשך תקופה ממושכת, מבלי שזכה להזזה או להחלפת תנוחה. עוד נטען כי לא הונח על מזרן מיוחד או כריות, ולא קיבל טיפול היגייני מספק. הוא עבר ניתוח בירך במסגרת האשפוז, אך לפי טענות בת זוגו, גם לאחריו המקלחות וההיגיינה האישית שלו הוגבלו לשימוש במטליות רטובות בלבד, במקרים בודדים.

לטענתה, גם כאשר הועבר לכסא גלגלים, נעשה הדבר בלא שימוש בכריות תמיכה או שמירה על מנח גוף מונע הופעת פצעי לחץ. למעשה, במשך שעות הוא ישב או שכב באותו מצב, ללא אביזרי עזר שפרושים למנוע פצעים חמורים.

המשך ההידרדרות במרכז לשיקום

בשלב מאוחר יותר, עבר המטופל למרכז שיקומי של בית אבות באזור, בניסיון לסייע בשיקומו. אלא שלפי התביעה, גם שם לא קיבל טיפול רפואי מספק; הרחצה צומצמה למקלחת באמצעות מגבונים פעם ביומיים, החיתולים לא הוחלפו בתדירות הנדרשת ובחלק מהפעמים ישב על כסא גלגלים שעות רצופות, ללא שינויי תנוחה או משטחי תמיכה מותאמים.

• התוצאה, נטען בכתב התביעה, הייתה החמרה קשה בפצעי הלחץ: החלה הופעת סימני נמק, ואף נדרשה כריתת חלקים מסוימים ככל שמצבו התדרדר משמעותית.

בשל ההידרדרות והקושי, ביקש המטופל לעבור למסגרת דיור מוגן סמוך לבית חולים אחר, אך כניסתו התקיימה כאשר מצבו הבריאותי כבר התדרדר באופן חמור, ללא אפשרות ממשית לשנות את המהלך.

בהמשך, החלו להופיע תסמינים כגון קשיים בשליטה על סוגרים, ירידה קוגניטיבית, זיהום בדרכי השתן ולבסוף אנמיה חמורה.

הפטירה והטענות לנזק חמור ומצטבר

במרץ בשנה שעברה, המנוח נפטר כאמור כתוצאה מאנמיה שהתפתחה בשל החמרת פצעי הלחץ. על פי עדות האלמנה, בחודשים שקדמו למוות סבל המנוח מכאבים קשים ומתמשכים, עבר ניתוחים של כריתת רקמות, ונאלץ להתמודד עם סבל בלתי פוסק שנמשך עד יומו האחרון.

התביעה שהוגשה מבקשת להטיל אחריות ישירה על צוותי המוסדות שנתבעו, בשל טיפול רשלני ולא מספק. עובדים סוציאליים ורופאים בבית האבות ובבית החולים הנדונים, כך נטען, לא נקטו באמצעים בסיסיים שמטרתם הייתה לצמצם את הסיכון לפצעי לחץ בקרב קשישים או לשפר את מצבם של אלה שכבר פיתחו את התופעה.

לדברי התובעת, חרף גילו המתקדם, היה בן זוגה עצמאי ותפקודי עד לאירועים שתוארו, והמחדלים הביאו לסוף טראגי שיכול היה להימנע אילו ננקט טיפול מקצועי, יסודי ומדוקדק על ידי אנשי הצוות.

סכום הפיצויים הנתבע ונושאים משפטיים מרכזיים

האלמנה דורשת מבית המשפט פיצויים בגין נזקיה, בין אם ישירים ובין אם עקיפים, כתוצאה מהרשלנות הנטענת. בין היתר דורשת פיצוי עבור קיצור תוחלת חיים, אובדן אוטונומיה, עוגמת נפש, הוצאות קבורה ותמיכה. סכום התביעה הכולל מגיע לסף של 2.5 מיליון שקלים – סכום שמייצג את מגבלת הסמכות של הערכאה המקומית.

• הליך תביעה בגין רשלנות רפואית מתנהל בערכאות אזרחיות, כאשר הנטל להוכיח מחדל או מחדלים של הגורמים המטפלים מונח על כתפי התובע.
• רשלנות רפואית מוגדרת כחוסר זהירות או חריגה מהסטנדרט המקצועי הסביר שנדרש מצוותים רפואיים, ובגובה הנזק שנגרם ניתן להעריך את גובה הפיצוי.

היבטים נוספים והשלכות

מקרי רשלנות רפואית, בעיקר בטיפול באוכלוסייה מבוגרת או חסרת ישע, מדגישים את הצורך במעקב מתמיד, הקפדה על נהלי היגיינה, מניעת פצעי לחץ ומתן יחס אנושי למטופלים. תיקים מסוג זה בוחנים לא רק את מהות הקשר הסיבתי בין המחדל לנזק שנגרם, אלא גם את מידת אחריותו של כל אחד מהגופים המעורבים בתהליך.

היות שלא נמסרה תגובה מהגורמים הנתבעים במועד סיקור המקרה, ההתייחסות במסגרת ההליך המשפטי צפויה להכריע האם התרשלות אכן התרחשה ומה היקפה.

לסיכום, תביעות רשלנות רפואית המוגשות בגין טיפול לקוי באוכלוסיית הקשישים מהוות תמרור אזהרה חשוב למערכת הבריאות, ומחדדות את הצורך באכיפה, פיקוח והקפדה על כללי הטיפול הרפואי בקבוצות סיכון.