צעירה טוענת: רשלנות רפואית בניתוח קיסרי הובילה לפגיעה משמעותית בפוריותה

בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום באזור המרכז, צעירה בשנות העשרים לחייה טוענת כי הליך ניתוח קיסרי שבוצע לה הביא לפגיעה חמורה בפוריותה ובכושר עבודתה, וזאת בשל רשלנות של הצוות הרפואי בבית החולים בו נותחה. המקרה עורר עניין ציבורי ניכר בשל טענות למחדל רפואי ולפגיעות נפשיות ופיזיות חמורות שנגרמו בעקבותיו.

השתלשלות האירועים בחדר הלידה

לטענת התובעת, ההריון התקדם כמצופה עד שהגיעה לחדר מיון יולדות בסוף חודש תשיעי. כאשר התברר כי הלידה מתעכבת והצוות הרפואי המליץ על ניתוח קיסרי, הסכימה הצעירה להליך, מתוך אמון בקבלת ההחלטות של הרופאים.

במהלך הניתוח, שנמשך כשעה, נולד תינוק בריא במשקל גבוה יחסית. אולם, לטענת הצעירה, הדברים לא הסתיימו בכך. לאחר הלידה החלה לסבול מדימום וזיהום פנימי אשר חייב את הצוות לבצע חתך נוסף, פעולה שלטענתה לא הייתה חיונית מבחינה רפואית. היא טוענת כי פעולה זו הובילה לפגיעה אסתטית קשה בבטנה ולפגמים תפקודיים נוספים.

• הצעירה מציינת כי לא הוסברה לה מראש האפשרות או משמעות החתך הנוסף שנעשה.
• על פי התביעה, הצוות הרפואי לא פעל בשקידה הראויה למניעת נזקי הזיהום.
• טענות נוספות הועלו בנוגע לכך שההתנהלות הכוללת סביב הלידה לא דאגה לרווחתה הגופנית והנפשית.

פגיעה מתמשכת בפוריות ובתפקוד

מומחית רפואית שמונתה מטעם הצעירה הביעה בחוות דעת כי הנזק שנגרם לה כתוצאה מההליך הוביל לאובדן משמעותי ביכולתה להיכנס להריון מחדש ולהביא ילדים נוספים – מצב המכונה "עקרות משנית". בתצהירה הוסיפה המומחית כי כתוצאה מכלל הסיבוכים, הצעירה סובלת מנכות בשיעור של מחצית מהתפקוד התקין, כאשר רובה מיוחסת לפגיעה פוריותית ולצלקות משמעותיות.

מעבר לכך, נרשמה ירידה דרמטית באיכות חייה של הצעירה, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. לטענת התובעת, הנכות השליכה ישירות על כל תחומי חייה – כאם, כבת זוג וכאדם פעיל בשוק העבודה.

השלכות נפשיות ותפקודיות חמורות

בתצהירים רפואיים נוספים שצורפו, נטען כי המקרה הוביל אותה ללקות בהפרעה נפשית ולפגיעות עמוקות בדימוי עצמי. בשל סיבוכי הלידה, קבע פסיכיאטר מומחה כי הצעירה סובלת מהפרעת הסתגלות מורכבת הכוללת דיכאון ותסמינים פוסט-טראומטיים מתמשכים. לפי חוות הדעת, המצב הביא לאובדן כושר עבודה מלא ולהיעדר יכולת לבצע תפקוד יומיומי רגיל, לרבות ביצוע עבודות בית או טיפול בילדיה.

• התובעת מציינת קושי בתפקוד היומיומי כאם וכרעיה.
• היא מתמודדת עם מצבים של דיכאון, בידוד חברתי, חוסר חשק, נדודי שינה וחרדה מתמשכת.
• לפי קביעת גורמים מוסמכים, היא הוכרה מבחינה רפואית ונפשית כנכה בשיעור מלא ואיבדה את כושר העבודה לצמיתות.

טענות לפיצוי נרחב בעקבות עוגמת נפש ונזק

במסגרת התביעה, מציינת הצעירה כי בעקבות האירוע היא עברה ממצב של צעירה בריאה ומתפקדת לאישה המוגבלת בגופה ובנפשה, החווה קשיים ניכרים בשגרת יומה. לטענתה, לו הייתה נוקטת הצוות הרפואי בזהירות וערנות מירבית – ניתן היה להימנע מהפגיעה.

לכן, היא תובעת לקבל פיצוי בשל מגוון רב של רכיבי נזק, ביניהם:

• הפסד השתכרות בעבר ובעתיד
• הוצאות רפואיות בגין טיפולים ושיקום
• פיצוי על כאב, סבל ועגמת נפש רבה
• פיצוי נוסף בשל פגיעה באוטונומיה ובחירותה לחוות הורות נוספת

המקרה ממחיש כיצד מחדלים בטיפול רפואי מסוגלים לשנות מסלול חיים של צעיר או צעירה ולא אחת מובילים לתביעות משמעותיות בגין רשלנות רפואית – תחום אליו פונים רבים שנפגעו כתוצאה מטיפול בלתי זהיר.

היבטים משפטיים: רשלנות רפואית במשפט האזרחי

המונח "רשלנות רפואית" מתייחס לטיפול שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים ברפואה, וכתוצאה ממנו נגרם למטופל נזק. בתביעות מסוג זה, על הנפגע להוכיח קיום חובה מקצועית של הצוות המטפל, הפרת אותה חובה, קשר סיבתי בין ההפרה לנזק שנגרם, והיקף הנזק. לעיתים, בתי המשפט נעזרים בחוות דעת רפואיות כדי להכריע בטענות הצדדים.

מן העבר השני, בתי החולים ושירותי הבריאות נדרשים בדרך כלל להציג נוהלי טיפול מקצועיים וליטול אחריות כאשר מוכחת סטייה מהמקובל. יחד עם זאת, לעיתים נדרשים בתי המשפט לאזן בין סיכוני רפואה טבעיים לבין התרשלות אמיתית.

לסיכום:

תביעתה של הצעירה, שמדירה שינה מעיניה בשל תחושת קיפוח עתידה ושלמותה, ממחישה את ההשלכות הקשות שבכוחן של החלטות רפואיות שגויות. התיק תלוי ועומד להכרעת בית המשפט, שיידרש לבחון האם התקיימה רשלנות ועל מי תחול האחריות לפיצוי הנזק הרב שנגרם.