פיצוי עתק להורים בעקבות מותה של תינוקת לאחר טיפול רשלני על ידי מתחזה כרופאה

פרשת טיפול רפואי רשלני שהסתיים במות תינוקת הפכה לאחרונה לנושא לדיון משפטי מתוקשר, כאשר בית המשפט המחוזי פסק להוריה פיצוי בסך כמעט שני מיליון שקלים. מדובר במקרה חמור של מתחזה, שהציגה עצמה כרופאה, טיפלה בתינוקת ואף שחררה אותה ממרכז לרפואה דחופה, על אף סימפטומים מסוכנים. בתביעה שהוגשה, ביהמ"ש הטיל אחריות גם על מערכת הבריאות כולה, לרבות המדינה והמרכז הרפואי, על ההתנהלות הרשלנית שהובילה לטרגדיה.

התפתחות האירועים והטיפול שניתן לתינוקת

בחודש ינואר 2019 פנתה אם לתינוקת בת שמונה חודשים למרפאת חירום לאחר שבתה סבלה מספר ימים מחום גבוה, אי שקט, וירידה באכילה. טרם הפנייה, כבר נעשה ניסיון לקבל טיפול בקופת החולים, שם שוחררה התינוקת עם המלצה למשחה נגד פריחה, אך הסימפטומים נמשכו ואף החריפו.

בערב נוסף במרפאת החירום, אחת הרופאות במרכז ביצעה בדיקה לתינוקת. היא אובחנה עם חום גבוה שעלה על 40 מעלות, דופק מואץ, ונתונים נוספים שהיו אמורים להדליק נורות אזהרה רפואיות. האם נמסר כי מדובר במחלה ויראלית, והומלץ לה להמשיך את המעקב בבית. כמה שעות מאוחר יותר, נמצאה התינוקת במיטתה ללא רוח חיים. מאמצי החייאה בבית החולים לא צלחו, ובדיקה פתולוגית קבעה כי המוות נגרם מדלקת ריאות חיידקית – מצב שבדרך כלל דורש אשפוז וטיפול דחוף באנטיביוטיקה.

ההיבט המשפטי: כיצד חשפו שהרופאה הייתה מתחזה?

עם תחילת הבדיקה של האירוע הקשה, התגלה כי הרופאה שטיפלה בילדה כלל איננה מורשית לעסוק ברפואה בישראל. האישה הציגה תעודת סיום לימודי רפואה ממוסד בחו"ל, אולם בחינה שערכו נציגי משרד הבריאות במדינה שבה למדה לא איששה את קיומה של התעודה. יתרה מכך – התברר כי המתחזה ניסתה לעבור בחינות סטאז' בישראל עשרות פעמים ונכשלה, ורק שנים רבות לאחר מכן קיבלה רישיון, וזאת למרות שאימות התעודות עורר שאלות כבר מראשית הדרך. המוסד שבו החלה התמחות אף פנה לאוניברסיטה הזרה, שבכלל לא הכירה בה כתלמידה.

בכתב התביעה שהגישו ההורים, נטען כי משרד הבריאות התרשל כאשר לא נקט צעדים מספיקים עם קבלת המידע המחשיד. למעשה, זכויותיה של האישה נשללו רק לאחר מותה של התינוקת, זמן רב לאחר שהתעוררו חשדות חמורים כלפיה.

• המתחזה עבדה תקופה ממושכת כ"רופאה" לאחר שקיבלה רישיון בהתבסס על דיפלומה לא אמינה.
• מוסדות הבריאות, כולל המרכז שבו טופלה התינוקת, לא נקטו אמצעי בקרה ראויים.
• המדינה לא עקבה מקרוב מספיק אחר הרופאה גם לאחר כישלונותיה החוזרים בבחינות.

הכרעת בית המשפט: אחריות מוסדית ורשלנות חמורה

בפסק הדין, ציינה השופטת כי הייתה התרשלות הן של המרכז הרפואי והן של המתחזה, שכן בהתאם לסימנים שהתגלו אצל הילדה – היה מקום לשלוח אותה לחדר מיון ולטפל בה בדחיפות. הובהר כי טיפול נכון בזמן, הכולל הפניה מידית לאשפוז, היה ככל הנראה מציל את חייה של התינוקת.

עוד נקבע בפסק הדין כי המדינה התרשלה כאשר העניקה למתחזה את הרישיון בהתאם לנהלים לקויים. על פי הכרעת ביהמ"ש, היה על משרד הבריאות להציף את הבעיות כבר בשלבים מוקדמים ולא להמתין תקופה ארוכה שבה נחשפה הציבור לסכנה.

באופן נדיר, השופטת חילקה את האחריות באופן זהה: חצי מסכום הפיצוי חויב המרכז הרפואי והאישה שטיפלה במנוחה לשלם, ואת החצי הנותר – מדינת ישראל. עם זאת, המתחזה עצמה תחויב להחזיר למדינה את החלק שעליה לשלם, לאור התרמית שהתגלתה לאורך ההליך.

משמעות הפסיקה: לקחים לציבור ולמערכת הבריאות

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה בולט במערכת הרפואית והמשפטית כאחד. בין לקחי הפרשה המשמעותיים יש להדגיש:

• הצורך בהקפדה יתרה על בדיקת תעודות ורישיונות של אנשי רפואה.
• הכשרה ובקרה מקצועית גם לאחר קבלת הרישיון.
• זכויות החולים להיבדק ולקבל טיפול רק ממי שהוסמך כדין.
• המשמעות המשפטית של אחריות משותפת לגורמי בריאות ורשויות המדינה.
• גודל הפיצויים, שמעיד על חומרת הפגיעה ועל הכרה בסבל הנגרם למשפחה.

גובה הפיצוי וחלוקת האחריות

לצד הפיצוי בגין מותה של הילדה, חויבו הנתבעות בתשלום שכר טרחת עורך דין בשיעור משמעותי והוצאות משפט, דבר המלמד על החשיבות הרבה שמייחסים בתי המשפט לנושאים מסוג זה. פסק הדין הדגיש שוב את הערך המרכזי של שמירה על בטחון החולה ושל הבטחת מקצועיות במערכת הבריאות.

הטיפול בפרשה זו ממחיש את הצורך המתמיד לפקח מקרוב על ההתנהלות בתחום הבריאות הציבורית ולוודא שמקרים דומים לא יחזרו על עצמם בעתיד.

לסיכום, מדובר במקרה קשה שהסתיים באובדן כבד, אך הוא משמש תזכורת חדה לחשיבות הפיקוח, לאחריות הממוסדת ולדרישת שקיפות ובדיקת מידע קפדנית בכל הליך רפואי.