פיצוי משמעותי לצעירה שנותחה מבלי שנתנה את הסכמתה המלאה

מקרה חריג בו צעירה עברה הליך פלסטי מבלי שניתנה לכך הסכמתה המפורשת, הסתיים בפסיקת פיצויים גבוהים במיוחד לטובתה. החלטת בית המשפט מדגישה את חשיבות ההסכמה המודעת של המטופל, ומהווה תמרור אזהרה לרופאים ולמוסדות הרפואיים.

הרקע למקרה: ניתוח ללא ידיעה

לפני מספר שנים, אישה צעירה כבת 23 פנתה לרופא המומחה לאף-אוזן-גרון בבית חולים במרכז הארץ בעקבות קשיי נשימה וגודש אפי מתמשך. הרופא המליץ לה על הליך ניתוחי שמתאים למצבה. כחודש לאחר הפגישה הראשונית, ולאור רצף הבדיקות, בוצע לה ניתוח בבית החולים. הניתוח, כך הסתבר לה רק לאחר מכן, כלל גם רכיבים פלסטיים קוסמטיים לשינוי צורת האף.

הצעירה טוענת כי לא קיבלה כל הסבר על האפשרות שתעבור ניתוח קוסמטי, לא הוצגו לה הסיכונים הנלווים לכך, ולא ביקשו ממנה לחתום על טופס הסכמה ייעודי לניתוח כזה.

הגשת התביעה וטענות הצדדים

לאחר שהבינה את אשר אירע, פנתה האישה לבית המשפט בתביעה נגד בית החולים וטענה כי ניזוקה – לטענתה, צורת אפה השתנתה, היא סובלת מאף סתום ונזלת כרונית, וכן חוותה שינויים בקולה עד שנזקקה לליווי קליני של קלינאית תקשורת. עיקר טענתה התמקדה בכך שכבוד גופה ואוטונומייתה נרמסו, וכי הופרה חובת הגילוי של הצוות הרפואי בנוגע למהלך הניתוח ולסיכונים הכרוכים בו.

מנגד, הגיב בית החולים כי הניתוח בוצע כהלכה וללא סיבוכים מיוחדים. לטענת ההגנה, התופעות מהן סובלת המטופלת שכיחות בניתוחי אף ואינן מצביעות בהכרח על רשלנות רפואית. נוסף על כך, נמסר כי לטענת המומחה מטעמם "אין אינדיקציה ברורה שבוצע ניתוח פלסטי" – אם כי הנושא נותר לא מוכרע מבחינה מקצועית.

מידת ההסכמה והפגיעה באוטונומיה

לאורך כל הניהול המשפטי הדגיש בית המשפט כי העיקר בתיק אינו עצם תוצאות הניתוח, אלא השאלה האם הופרה חובת מסירת המידע למטופלת, והאם בוצע בה הליך שלא ידעה עליו. הסכמה מדעת היא עיקרון יסוד בדיני הרפואה הישראליים, המחייב את הרופא לעדכן את המטופל על כל טיפול או פעולה מתוכננת, תוך הצגת סיכונים ידועים והבהרת מהות הניתוח או הטיפול.

בעניינה של הצעירה, נקבע כי מעבר לטיפולי שגרה לבעיית נשימה, בוצע באפה גם יישור גב האף – הליך הידוע כמרכיב פלסטי קוסמטי. למרבה ההפתעה, לא תוארו שלבים אלו לא בכניסה לניתוח ולא בדו"ח הניתוח שהוצג למטופלת. השופט העיר כי "ברור שאם כוונת הרופא היתה לבצע ניתוח פלסטי כלשהו, חובתו היתה לפרש זאת מפורשות ולוודא קבלת האישורים הנדרשים". לאור האמור, קבע כי חלה פגיעה חמורה בזכותה של המטופלת לאוטונומיה.

לקביעת האחריות והפיצוי הכספי

בהחלטתו, שלל בית המשפט אפשרות שרשלנות מקצועית גרמה לנזקים הגופניים, אך קבע באופן חד משמעי שהפרוצדורה הפלסטית בוצעה ללא הסכמה כנדרש. השופט הסביר כי אפילו אם חלק מהטיפול נעשה מסיבות רפואיות מובנות, עצם השינוי האסתטי וצורת האף מצריכים הסבר וקבלת אישור מהמטופלת.

• הפיצויים שנפסקו לצעירה עומדים על סכום של 178,000 שקל.
• בנוסף, נפסקו לה הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורך דין בסך 41,500 שקל.
• בסך הכל, בית החולים מחויב בפיצוי כולל של כ-220,000 שקל.

בית המשפט קבע כי בפועל עיזבון המנתח, שכבר הלך לעולמו, יישא בתשלום, מאחר שהרופא פעל ללא הרשאה מפורשת וחרג מסמכותו ונהלי המוסד בו עבד.

משמעות המשפטית והשלכות המקרה

המקרה מחדד את הצורך בהסכמה מדעת בהליכי רפואה, שהינה זכות בסיסית של כל מטופל לדעת בדיוק מהי מהות הטיפול בו יטופל ומה המשמעויות הנלוות לכך – כולל סיכונים, תוצאות אפשריות ואלטרנטיבות הטיפול. הפרת חובה זו כך קבעו השופטים, מהווה אבן יסוד לפסיקת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

הליכים פלסטיים, אף אם הם כלולים בניתוח טיפולי ראשי, מצריכים מסירת מידע ממצה וחתימה על טופס ייעודי שיבהיר כי מדובר גם בשינוי אסתטי ולא רק בריאותי. אי עמידה בדרישות אלו עלולה לגרור חיוב כספי נוסף והטלת אחריות מוגברת על הרופא ועל בית החולים גם אם לא התגלתה רשלנות רפואית טהורה.

המקרה מדגיש את אחריות הרופא והמוסד הרפואי כלפי מטופלים, במיוחד כאשר מדובר בניתוחים בהם משולבים שיקולים אסתטיים. חובת הגילוי, מסירת המידע, והחתמת המטופל על כל מרכיב רפואי או קוסמטי – הם חובה שאסור להקל בה ראש.

לסיכום, מקרה זה מהווה תזכורת לעולם הרפואה והמשפט באשר לחשיבות השמירה על זכויות המטופל, ההסכמה המודעת, ושקיפות מלאה בכל הליך רפואי משמעותי.