פיצוי כספי לגבר בעקבות טעות חמורה באבחנה רפואית: "חשבתי שאני נפרד מהחיים"

גבר בשנות הארבעים לחייו יקבל פיצוי כספי גבוה בשל נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מרשלנות רפואית נדירה. מדובר במקרה בו נרשמה בטעות אבחנה כי הוא חולה במחלת הסרטן, לאחר שמסמך רפואי של מטופל אחר צורף לתיקו האישי – והוביל אותו לחשוב שהוא עומד בפני מאבק קשה על חייו.

האירועים שקדמו לתביעה

במהלך אוגוסט 2017 פנה הגבר, המועסק על ידי חברת בנייה, לבית חולים בצפון הארץ כשהוא מתלונן על תסמינים כמו כאבי ראש חריפים, תשישות ומיחושים במפרקים. בעקבות בירור רפואי בן 11 ימים שוחרר לביתו עם חשד לגידול בלבלב, אותו לא הצליח להבין עד תום. לאחר השחרור ביקש הגבר לברר האם אכן מדובר במחלה ממארת, ותוך כדי המשך הבדיקות אף נשאל בבית חולים נוסף אם הוא מטופל בכימותרפיה – דבר שהגביר את חששותיו.

לטענת הגבר, בשלב זה הרגיש זעזוע ופחד עמוק, החל לארגן את חייו מתוך הנחה שקיבל גזר דין מוות. הוא היה נתון במצב נפשי קשה, ובני משפחתו נאלצו להתמודד עמו בניסיון לעודד ולחזק. רק לאחר תקופה ממושכת, כאשר פנה לרופאים נוספים, התברר לו סוף סוף כי חלה טעות באבחנה: תוצאות בדיקה של מטופל אחר הוספו לתיקו והרופאים הסיקו בטעות כי הוא חולה במחלה קשה.

• הגבר פנה מיד להערכה פסיכיאטרית, שביססה כי נותרה לו נכות נפשית משמעותית בשל האירוע.
• פסיכיאטר מטעמו העריך שנותרה לו מגבלה בשיעור 20% – קבועה ובלתי הפיכה.
• הגבר הפסיק לעבוד, ובסופו של דבר פוטר ממקום עבודתו, לדבריו בשל מצבו הנפשי.

טענות הצדדים בבית המשפט

הגבר תבע את המדינה, המפעילה את בית החולים, בטענה כי כל חייו השתנו בשל רשלנות בשמירה על הסדר והדיוק ברישומי התיק הרפואי. לטענתו, מאז המקרה הוא מתמודד עם התקפי חרדה, דיכאון עמוק וחוסר יכולת לחזור למסלול החיים הרגיל.

מנגד, המדינה טענה להגנתה כי הגבר סבל גם קודם לכן ממצוקה נפשית, ולכן לא ניתן לקשור ישירות את האירוע החריג למצבו העכשווי. ביקורת נוספת השמיעה המדינה ביחס לדיווחים שנמסרו על ידי התובע עצמו.

החלטת השופט: רשלנות ברורה באחריות בית החולים

בפסק הדין הדגיש השופט הבכיר כי לבית החולים אחריות כבדה כלפי המטופלים, והיא כוללת חובת זהירות מוגברת בכל הנוגע לרישומים אישיים ומסמכים רפואיים. לדברי השופט, עצם צירוף תוצאת בדיקה של מטופל אחר לתיק, ובעקבות זאת העברת מידע שגוי למטופל ולסיכום האשפוז – מהווים הפרה ברורה של חובת הזהירות. הוא ציין כי בית החולים לא הציג בפירוט את נהליו למניעת טעויות מעין אלה, ואף נמנע ממענה ענייני לסוגיית בקרת האיכות.

• השופט פסק כי העובדה שבית החולים לא פירט אילו אמצעים ננקטו, מעידה על התרשלות מצידו.
• השתיקה בנוגע למניעת טעויות מהסוג הזה מחזקת את המסקנה כי כשל בתפקידו כלפי המטופל.

הפיצוי שנפסק

השופט קבע כי יש לפצות את התובע ב-80 אלף שקלים בגין נזק נפשי, כאב וסבל. סכום זה משקף את עוצמת הפגיעה שנגרמה לאדם רגיל בשל ההודעה הכוזבת על מצב בריאותי מסכן חיים ואת התקופה שבה היה נתון בתחושת אבדון. בנוסף נפסקו לטובתו החזרי הוצאות משפט ותשלום שכר טרחת עורך דין בגובה 16 אלף שקלים.

• עו"ד ותיק שייצג את התובע מסר כי מדובר בפסק דין חשוב המחייב את מערכת הבריאות להקפיד הקפדה יתרה על ניהול רשומות רפואיות.
• גורם משפטי מהמגזר הציבורי הביע תקווה כי אירוע זה יוביל להטמעת נהלי פיקוח יעילים יותר.

משמעות המקרה – רשלנות רפואית והגנה על זכויות המטופל

רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו נגרם נזק למטופל עקב כשל של הרופא או המוסד הרפואי לפעול לפי סטנדרט הזהירות הנדרש. בפסק הדין בולטת החשיבות העליונה של שמירה על פרטיות, דיוק ואחריות במידע המועבר למטופלים. בהודעות שגויות מסוג זה עלולות להיות השלכות קשות וממושכות – הן פיזיות והן נפשיות.

המקרה ממחיש את חובת התיעוד, הווידוא והבקרה על כל שלב בתהליך האבחון, ועשוי להשפיע על הגברת המודעות לנושא במערכת הבריאות כולה.

כל תובע בתביעת רשלנות רפואית נדרש להוכיח כי התקיימה חובה מצד המטפל, חלה הפרה של חובה זו, נגרם נזק ושלנזק היה קשר ישיר למעשים שנעשו או נמסרו.

סיכום

המאבק המשפטי של הגבר ממחיש את חשיבותם של נהלי זהירות מחמירים ברפואה, בעיקר בהיבט הניהולי והבירוקרטי. הנזק הנפשי של אדם שקיבל בטעות גזר דין מוות מערער על התפיסה כי טעויות "קטנות" בהליך רפואי הינן חסרות משקל. פסק הדין מהווה תמרור אזהרה למוסדות הרפואיים בארץ ומחזק את ההכרה בזכות כל מטופל לדעת בוודאות שהמידע שעל פיו נקבע עתידו – הוא אמין, נכון ואישי.