פיצוי בני זוג בעקבות רשלנות בהסבר רפואי על קשירת חצוצרות

פסק דין חדש קובע כי בני זוג זכאים לפיצוי לאחר שההליך הרפואי שעברה האישה, ניתוח לקשירת חצוצרות במסגרת ניתוח קיסרי, בוצע מבלי שנמסר להם הסבר מקיף ומשמעותי על השלכותיו. מדובר במקרה שמעורר דיון עקרוני סביב חובת בית החולים להבטיח שיידוע ובירור הסכמה מדעת של מטופלים, בייחוד כאשר מדובר בהליך רפואי בלתי הפיך.

הרקע לפרשה – מהלך הלידה וההחלטה על הניתוח

האישה, כבת 40, פנתה בשנת 2013 לבית החולים בעיר גדולה בצפון הארץ בלידה מתקדמת, אך לאחר שעות רבות בהן לא חלה התקדמות בתהליך הלידה, הוצע לה לבחור בניתוח קיסרי. על פי רישומי בית החולים, באותו היום, במהלך האשפוז, צוין כי היא "מעוניינת בניתוח קיסרי וקושרת חצוצרות". כרבע שעה בלבד לאחר מכן, האישה חתמה על טופס הסכמה המיועד לביצוע הניתוח הקיסרי, וכן לניתוח הנוסף לשם קשירת החצוצרות - פעולה שאמורה להביא להפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של יכולת הפריון.

הילדה נולדה בהצלחה, אך כתוצאה מההליך הכירורגי, נפגעה ככל הנראה באופן קבוע ובסופי האפשרות של האם להיכנס להריון באופן טבעי בעתיד.

טענות בני הזוג: "לא הסבירו לנו את משמעות ההליך"

בני הזוג פנו לבית המשפט מספר שנים לאחר מכן, בטענה כי ההליך בוצע ברשלנות מקצועית ובחוסר אחריות, בהיעדר הסבר מספק ומשמעותי לגבי ההשלכות. לדבריהם, אף שהתובעת הכירה את הליך הניתוח הקיסרי, לא הובהרו לה כלל המשמעות, המהות וההשלכות של קשירת החצוצרות. לטענתה, היא לא הופנתה לבדוק או לברר דבר נוסף באותן רגעים, והחתימה ניתנה ללא ידיעה אמיתית על מה היא מסכימה.

• בני הזוג הדגישו כי לא הספיקו לשקול בכובד ראש את משמעות ביצוע ההליך, ומעידים כי היו מתנגדים לו אילו היו מבינים במדויק את השלכותיו.
• בעלה של התובעת טען בבית המשפט כי מדובר בפרוצדורה המנוגדת לאמונתם הדתית, ונגרם להם נזק נפשי בשל כך.

תגובת בית החולים: "המשמעות ברורה לכל אחד"

מנגד טענה המדינה, המפעילה את בית החולים, כי כל אדם סביר מבין שמשמעות קשירת חצוצרות היא סיום אפשרות הפריון העתידי. המומחים מטעם המוסד הרפואי טענו כי גם ללא רקע רפואי, ההגדרה של "קשירת חצוצרות" ברורה, ואין מקום להניח אי־הבנה מצד האישה.

לטענתם, לא הייתה סטייה או רשלנות בתהליך קבלת ההחלטות הרפואי או במידע שנמסר לאישה. הודגש גם כי לא הייתה מוטיבציה אחרת או שיקול שאינו רפואי בהצעת ההליך הנוסף בזמן הניתוח הקיסרי.

הערכת בית המשפט: היה חסר מידע והסבר ממשי

בית המשפט נדרש להכריע האם אכן התקיים תהליך ראוי של מתן מידע וקבלת הסכמה מדעת. "הסכמה מדעת" הוא עיקרון משפטי מחייב, לפיו יש למסור למטופל בצורה ברורה ופשוטה את כלל הסיכונים, התועלות והחלופות הקיימות, ולהבטיח שההחלטה לבצע את ההליך הרפואי נעשתה מתוך הבנה וכלל השיקולים האישיים.

• השופטת הבכירה לא מצאה שנעשה מאמץ מספק להסביר לאישה את משמעות קשירת החצוצרות ואת השלכותיה – פיזיות, נפשיות, דתיות או אחרות.
• נקבע כי מעמד החתימה התרחש בנסיבות בהן המטופלת הייתה תחת לחץ וזמן מוגבל – מותשת מלידה מתמשכת ומפוחדת לקראת הניתוח, מבלי שהוקדש הזמן הדרוש לליבון ההחלטה.

השופטת אף ציינה שהעובדה שהמנתח טען כי "הבטן כבר הייתה פתוחה" וגילה התלבטות לבצע את ההליך בלא הסכמה נאותה, אינה מהווה הצדקה. לדעתה, במצב זה היה מקום להימנע כליל מהנגיעה ביכולת הפריון ללא התוויה רפואית מובהקת.

השלכות פסק הדין

לבסוף פסק בית המשפט כי על המדינה ובית החולים לשלם לבני הזוג פיצוי כספי בגובה 180 אלף שקלים, בשל הפגיעה באוטונומיה ובאי־מתן הסבר מספק, וכן 68 אלף שקלים נוספים לכיסוי הוצאות משפטיות. בכך ביקש בית המשפט להבהיר את החשיבות המיוחדת של שמירה על זכויות המטופל, במיוחד כאשר מדובר בפעולה בלתי הפיכה ובהשלכות רפואיות־נפשיות כבדות לכל החיים.

• המקרה מדגיש את המחויבות של כל צוות רפואי לקיים שיחה ברורה, סבלנית ומותאמת למטופל, לפני שהוא חותם על הסכמה להליכים כירורגיים מהותיים.
• במיוחד חשוב להקדיש תשומת לב לאפשר הסבר גם בעתות לחץ, ולא למהר לקצוב זמן, גם כאשר יש אילוצים בחדר הניתוח.

סיכום

המקרה שלפנינו ממחיש את חשיבות ההליך של קבלת הסכמה מדעת – לא כפורמליות בלבד, אלא כחובה מוסרית ומשפטית בסיסית כלפי כל מטופל. כאשר ההסבר חסר או שנמסר בלחץ של זמן ומצוקה, הסיכון להפרת זכויות רפואיות ולפגיעה בחירות האישית עולה משמעותית. פסק הדין שולח מסר ברור לכלל הרופאים ובתי החולים בישראל: יש לאפשר לכל מטופל לקבל את ההחלטה הנכונה עבורו, תוך הבנה מלאה של השלכות ההליך.